מחקר משותף לאוניברסיטת תל אביב ולבית חולים השרון בדק כיצד פועלים תאי הזיכרון החיסוני של המבריאים מקורונה. הוא מעלה אפשרות שהמחלימים אמנם עשויים להיות מוגנים מתחלואה שנייה, אבל ייתכן שהם עדיין מידבקים.
החוקרים דגמו את דמם של 60 מחלימים מקורונה בבית חולים השרון, ומצאו כי תאי הזיכרון החיסוני מפני המחלה יציבים לאורך זמן – שעה שהנוגדנים לנגיף דועכים בדם תוך חודשים ספורים. ממצא זה מעלה בקרב החוקרים את האפשרות שבמקרה של הדבקה חוזרת, ייתכן שהתחלואה לא תהיה משמעותית.
את המחקר ערך ד"ר יריב ויין מבית הספר למחקר ביו-רפואי ולחקר הסרטן על שם שמוניס באוניברסיטת תל אביב, בהובלת הבתר-דוקטרנטית אנה וייסמן-מנטש ובשיתוף עם ד"ר דרור דיקר, מנהל מחלקה פנימית ד' בבית חולים השרון וצוותו.
מאחר שהנגיף הוא חדש, אין עדיין נתונים על הזיכרון החיסוני של המחלימים לאורך זמן. במחקר זה, ד"ר ויין וצוותו בדקו הן את רמת הנוגדנים, והן את רמת תאי הדם הלבנים מסוג B בקרב קבוצת המחקר. כפי שכבר הראו מחקרים קודמים, הנוגדנים נגד החלבון הוויראלי של הנגיף, שאחראי על היקשרות לתאי המטרה בגוף המאחסן, מתפתחים מהר מאוד – אבל גם דועכים ממחזור הדם לאחר ההחלמה. לעומת זאת, בתאי ה-B, שזוכרים את חלבוני הנגיף ויודעים לעבור ביעילות שפעול מחדש במקרה של הדבקה שנייה, לא נרשמה דעיכה אצל המחלימים למשך חצי שנה.
"נדבך נוסף בהבנת התחלואה הכרונית"
"מחלת הקורונה היא מחלה קשה ויש לה תופעות לוואי ארוכות טווח", הסביר ד"ר ויין. "לכן הוקמו מרכזי שיקום למחלימי קורונה, כמו בבית חולים השרון, וזה מאפשר לנו להמשיך לקבל דגימות דם ממחלימים גם חודשים רבים לאחר החלמתם. מתוך קבוצת המחלימים שהתנדבו למחקר, אספנו דמים בנקודות זמן של שלושה חודשים לאחר תחילת המחלה, ושלושה חודשים לאחר מכן פעם נוספת.
"מתוך הנתונים שנאספו, אנחנו יכולים להגיד שלפחות למשך חצי שנה המחלימים החזיקו ברמות קבועות של תאי זיכרון מסוג B, שהם ספציפיים לחלבון הנגיפי. המשמעות היא שאם אותם מחלימים יידבקו בפעם השנייה, מערכת החיסון יכולה להגיב במהירות: תאי ה-B יביאו לתגובה שניוניות, ובכך עשויה להימנע תחלואה. מצד שני, עקב דעיכת הנוגדנים, המחלימים עדיין עשויים לשאת את הנגיף – ואולי גם להדביק אחרים", אמר.
מאחר שרמות הנוגדנים בדם של מחלימי קורונה דועכות עם הזמן, ובמקרים מסוימים נמצא כי הם דעכו אל מתחת לסף הגילוי בסך הכול שלושה חודשים מההחלמה, ד"ר ויין וצוותו הביעו חשש שהסקרים הסרולוגיים עלולים שלא לייצג נאמנה את התמונה המלאה לגבי התפשטות הנגיף בקרב האוכלוסיה.
"בארגוני הבריאות ובכלי התקשורת מרבים לדבר על סקרים סרולוגיים, שבודקים את רמת הנוגדנים בדם, כדרך לבדוק את מידת התפשטות הנגיף באוכלוסייה", ציין ד"ר ויין. "יש חשיבות רבה לסקרים אלו, אך לאור הממצאים על דעיכת הנוגדנים אצל מחלימי קורנה, אנו עשויים לקבל תשובה שלילית בבדיקה הסרולוגית אצל נבדקים שחלו בעבר. אם הזיכרון הסרולוגי לא נשמר לאורך זמן, ואם מחלימים עדיין יכולים לשאת את הנגיף ולהדביק אחרים, יהיה מאתגר לנתר את התחלואה באמצעות סקרים סרולוגיים".
ד״ר דיקר הוסיף: "אנו בלימוד מתמשך אחר התחלואה הקלינית של נגיף הקורונה, אשר במחלימים מסוימים נמשכת אף לאחר ההחלמה. ממצא ראשוני זה מהווה נדבך נוסף בהבנת התחלואה הכרונית של נגיף הקורונה, ועשוי לשפוך אור על היכולת החיסונית העתידית של מחלימים אלו".