בהלת החורפנים: הרופאה הישראלית ד"ר דורית ניצן, הממונה על ההיערכות לשעת חירום בארגון הבריאות העולמי, המתגוררת בדנמרק וגם מטפלת במשבר הנוכחי מסבירה בשיחה עם "ישראל היום" על הדאגה ההולכת וגוברת מהמוטציה החדשה שפיתח בעל החיים.
צילום: דוברות הכנסת
"ב-5 בנובמבר דיווחה דנמרק לארגון הבריאות על 'קלאסטר 5', אשכול תחלואה, שהם חושדים שיש בו שינוי בהרכב החלבון במעטפת של הנגיף. זה עורר דאגה מאחר שהחיסונים והבדיקות מכוונים לחלבון הזה. לכן ההודעה של דנמרק הדליקה נורה אדומה מחשש שתהיה פגיעה בכושר הזיהוי של הבדיקה ובכושר של החיסונים".
"כבר באביב הולנד היתה המדינה הראשונה שהודיעה על תחלואה כבדה ותמותה בקרב חורפנים שחיים בחוות גידול וביצעו שם דילול של האוכלוסיה ובהמשך גם בלגיה ודנמרק דיווחו על אותה הבעיה. בכל המדינות השמידו מיליוני חורפנים בחודשים אחרונים והמשיכו לעקוב אחר התחלואה".
לדברי ד"ר ניצן ניתן בדנמרק עשו בדיקות לרצף הגנטי של הנגיף וכך גילו תתי סוגים שעברו לבני אדם. "כעת אנו מנסים לבדוק האם זה סוג שונה של נגיף שעלול לגרום להדבקה חוזרת, והאם אצל אדם שכבר פיתח נוגדנים לקורונה הם יעילים גם נגד הסוג הזה.
"החדשות הטובות הן שהתגלו רק 12 חולים בדנמרק עד כה, שנמצא להם תת וירוס מ'קלאסטר 5'. הם וכל בני ביתם והמחוזות שבהם הם גרים סגרו לחלוטין. יש שם גם שמירה כבדה ולא נותנים לצאת ולהיכנס מאותם מחוזות. הבדיקות במחוזות האלו הורחבו לכלל האנשים".
עוד הוסיפה ד"ר ניצן כי "דנמרק היא לא המדינה היחידה שיש בה חוות גידול למינק. אנחנו בארגון הבריאות העולמי נמצאים בקשר עם הרבה מדינות. ישנם מינקים בחוות גידול בספרד, בקזחסטן וגם במדינות הבלטיות זו תעשיה. אנחנו במרוץ מדאיג לתפוס את זה לפני שהנגיף משתנה ולמנוע מעבר לבעלי חיים אחרים".
לדבריה, כרגע מדובר בתת סוג של הנגיף, שעדיין לא ברור אם ועד כמה יעבור הלאה. "לשמחתנו כרגע נראה שסוג הנגיף הזה לא שונה מהקורונה בחומרת המחלה. כרגע הפעילות מתמקדת בהשמדת אוכלוסיית היונקים כי ייתכן שכך ניתן יהיה להכחיד ולמנוע את ההתפשטות".
החשש העיקרי - מעבר המוטציה בין בני אדם לבעל החיים ולהיפך
"על מעבר של נגיף מאדם לבעל חיים, או מבעל חיים לאדם או מסוג אחד לאחר של בעל חיים מדאיג אותנו, משום שלנגיף יש נטייה לעבור מוטציות כדי להתאים את עצמו וזה מהווה סיכון. גם אם עכשיו נראה שהשינוי לא מסוכן ויעיל מבחינת הבדיקות והחיסון אולי בעתיד יהיו מוטציות שהחיסון לא יהיה יעל עבורן ואולי יתפתח סוג חמור יותר של הנגיף".
לטענתה, "סיבה נוספת לדאגה היא שיש מאגר התפשטות שקשה לשלוט בו- אי אפשר לשלוט ולבודד את אוכלוסיית החורפנים. סיבה מדאיגה נוספת נוגעת לתת הסוג הזה של הקורונה שבו יש שינוי קל אשר עלול להביא לעולם מסה של אנשים שעלולה להידבק ממנו ולהפיץ נגיף שהחיסונים העתידיים לא יגנו מפניו".
"כל אדם שנמצא במגע עם חולים מדנמרק צריך לא לנוע ולא להגיע לטיסות. מי שחושד שהוא חולה שיישאר ויחלים. אני חושבת שהסיכוי שחולים יגיעו לישראל מדנמרק לא גדול כי דנמרק סגרה את האזור ולא תיתן לאנשים לצאת. אבל במה שקורה במדינות אחרות קשה לשלוט", סיכמה ד"ר ניצן.
טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו