המוטציה הדרום אפריקנית: ראש שירותי בריאות הציבור, ד"ר שרון אלרעי פרייס אמרה הערב (רביעי) במהלך דיון בוועדת החוקה: "בידינו מחקר ראשוני מדאיג על יעילות החיסון לאנשים שלקו בווריאנט הדרום אפריקאי".
צילום: דוברות הכנסת
עוד הוסיפה: "אנחנו מתמודדים עם מוטציות שעלולים להתפרץ בצורה מהירה כמו האנגלי וכאלו שעלולים לסכן את יעילות החיסון ולכן חשוב לוודא שאנשים החוזרים מחו"ל ישהו בבידוד במלונית או בבידוד עם אכיפה מוגברת בבית. במסגרת זו אנחנו מעוניינים שיתבצעו בדיקות בכניסה לבידוד וביום התשיעי.
"ל-3% מהחוזרים יש בדיקה חיובית ביום הכניסה לישראל והיתר יהיו חיוביים ככל שהזמן עובר. בבדיקה מהיום, נכון לשבועיים האחרונים נתון החוזרים המתגלים חיוביים ביום הכניסה לישראל עלה מכ-3% ל-5.3%, כתוצאה מכך שיותר אנשים נבדקים בכניסה".
את הדברים אמרה בדיון שבו אישרה הוועדה את הארכת ההכרזה על בידוד במלוניות לשבים מחו"ל עד ל-18 לינואר. עוד אישרה הוועדה בראשות ח"כ יעקב אשר אישרה את הארכת ההסדר המאפשר לשהות במקום זאת בבידוד ביתי בכפוף לביצוע שתי בדיקות קורונה, אחת בכניסה לישראל והשנייה ביום התשיעי לחובת הבידוד.
יו"ר הוועדה, ח"כ יעקב אשר מיהדות התורה, אמר: "אני מאמין שהנתונים של ההתפשטות יותר גבוהים ואפילו אם אדם אחד נכנס עם מוטציה זה מצדיק את המשך ההארכת חובת הבידוד".
יועמ"ש הוועדה, ד"ר עו"ד גור בליי, אמר כי ההצדקה להכרזה על חובת הבידוד הייתה הן בשל הפרות הבידוד והן בנתונים על המוטציה ושאל האם נראה שיפור בציות לחובת הבידוד והאם יש נתונים נוספים על המוטציה. ד"ר אלרעי פרייס השיבה כי ישנה עלייה בכמות האנשים העורכים בדיקות בשדה ל-70%.
בהתייחסה לווריאנט האנגלי אמרה: "אנחנו יודעים שיש העברה בקהילה בישראל- 30 אנשים אובחנו כחולים במוטציה הבריטית- מתוכם 6 הגיעו מאנגליה וסביבם יש כ-200 מאומתים מאותה שרשרת. מצד שני, המוטציה הדרום אפריקאית יותר מטריד כי הוא עלול לגרום לתחלואה קשה בקרב הצעירים. עוד לא ברורה השפעתו על החיסון ויש מחקר ראשוני מדאיג.
"במחקר החדש נבדקו 11 מקרים ביחס לנוגדנים שנוצרים מהחיסונים הקיימים ויש חשד שיעילות החיסונים כלפיו פחות טובה. אם נגיע למסקנה שהוא לא יעיל נבקש שאנשים מאומתים ואלו שחזרו מדרום אפריקה ייכנסו לבידוד במלונית".
טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו