משרד הבריאות: "איננו יודעים עד כמה החיסון נגד קורונה משפיע על המוטציות הדרום אפריקניות"

משרד הבריאות איננו יודע עד כמה החיסון נגד קורונה משפיע על הווריאנט הדרום-אפריקני, כך הבהירה היום (שני) ד"ר עפרה חבקין, רופאת מחוז המרכז בישיבת ועדת החוקה של הכנסת. לדבריה, יש כמה מוטציות שונות, וממצאי המחקר הראשוני של פייזר, שהעלו כי החיסון יעיל נגד הווריאנט, נגעו רק למוטציה אחת. 

"התחלנו לבדוק אנשים שחזרו מדרום אפריקה שהיו חיוביים לקורונה לנושא המוטציה ואת המגעים שלהם. בשלב ראשון איתרנו 12 אנשים כאלו וגילינו את המוטציה בשתי שרשראות. בסוף השבוע נכנסו לארץ עוד 13 אנשים ואנחנו מחכים לתשובות שלהם", ציינה ד"ר חבקין בדיון שעסק בשאלת חיוב הבידוד לחוזרים ממדינות באפריקה. נזכיר כי מדובר בדרום אפריקה, בבוטסואנה, בזמביה ובלסוטו. 

בהתייחסה לווריאנט הבריטי אמרה ד"ר חבקין כי הוא השתלט על התחלואה בבריטניה והתפשט במידה משמעותית גם בישראל. "בתחילת דצמבר יכולנו לומר שהווריאנט נמצא ב-2% עד 3% מהמאומתים שנבדקו לווריאנט. בסוף דצמבר הגענו ליותר מ-50% מהחולים שנבדקו לווריאנט ונושאים אותו". 

לאור זאת הבהירה הבכירה במשרד הבריאות: "אנחנו רוצים עד כמה שיותר לעצור את הווריאנט הדרום אפריקני. אנחנו לא יודעים סופית עד כמה החיסון משפיע עליו וזה ייבדק גם פה, כי יש לו כמה מוטציות ופייזר בדקו רק מוטציה אחת וזה לא מספיק. המטרה היא לבודד את האנשים הללו, למנוע התפשטות וככל שניתן להרוויח זמן". 

החיוב בבידוד תקף עד ה-17 בינואר

יו"ר הועדה, ח"כ יעקב אשר מסיעת יהדות התורה, הבהיר כי לפי "חוק הקורונה הגדול", אם ההכרזה היא על מספר של פחות מחמש מדינות וטרם עברו 20 ימים מההכרזה הראשונה, אין צורך באישור הוועדה אלא רק להציג אותה בפניה. לאור זאת, הוועדה לא נדרשה להצביע על ההכרזה והיא תעמוד בתוקפה עד ה-17 בינואר.

פרופ' נדב דוידוביץ', מ"מ יו"ר איגוד רופאי בריאות הציבור בהסתדרות הרפואית, אמר כי "וריאנטים היו מתחילת הדרך וחשוב להבדיל ביניהם. אנחנו שנים קוראים לריצוף הגנטי, זה חלק מההזנחה של בריאות הציבור ואני שמח שהמדינה החלה בכך. החשש מהמוטציה ברור והשאלה היא אם נכון מבחינת אמון הציבור לעשות את הבידוד ישר במלוניות או להפעיל בידוד ביתי ולאכוף אותו".

טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו