המאבק בקורונה: המסכה יותר יעילה מהחיסון

החיסון נגד נגיף הקורונה אשר פותח על ידי חברת פייזר וחברת מודרנה הוא הכלי החשוב ביותר כיום למלחמה במגיפת הקורונה, אך מתחיל להתאמת החשש כי הוא אינו הפתרון המושלם.

כאשר חוקרים גידלו את נגיפי הקורונה במשך 90 יום בתרביות תאים בנוכחות נוגדנים שנוצרו על ידי מחלימי הקורונה, הנגיף שגדל בסביבה "העוינת" של הנוגדנים המפריעים להתרבותו, יצר מוטציות אשר עזרו לו להתחמק מהעיכוב של אותם נוגדנים. דומה הדבר לחיידקים הגדלים בנוכחות אנטיביוטיקה - ויוצרים נגדה עמידות על ידי מוטציות מתאימות.

אותו תהליך מתרחש בחולי הקורונה עצמם: אותם וירוסים, אשר נתקלים בנוגדנים הנוצרים לאחר הדבקה טבעית או בעקבות חיסון, יתחמקו עם הזמן מהנוגדנים על ידי יצירת מוטציות. כך נוצרו זני קורונה חדשים, אשר הוכחו במבחנה כעמידים לנוגדנים שיוצר החולה לאחר ההדבקה.

אכן בחודשים האחרונים התגלו שלושה זני קורונה אשר פיתחו מוטציות באתר הקשירה שלהם לתאי האדם, אתר הקרוי קולטן. דבר ששיפר את כושר הקשירה של זרועות הנגיף לקולטן תאי האדם והגביר בכך את יעילות ההדבקה של נגיפי המוטציה הבריטית, הברזילאית והדרום־אפריקנית.

מאחר שהחיסון הניתן כיום מעורר יצירת נוגדנים, בדומה לאותם נוגדנים שנוצרים על ידי חולה קורונה, עלה החשש כי הזנים המוטנטיים יתחמקו באותה מידה מהנוגדנים הנוצרים על ידי החיסון.

בעוד מדעני חברת פיייזר בדקו ומצאו כי החיסון יוצר נוגדנים מעכבי הזן הבריטי, הוגש לפרסום מאמר של חוקרים מדרום אפריקה, המראה כי הנגיף עם המוטציה הדרום־אפריקנית דווקא עמיד לנוגדנים שנוצרו על ידי מחלימים מזן הקורונה המקורי. חשש דומה הביע היועץ המדעי של ממשלת בריטניה אשר ציין כי יש ספק שהחיסון הנוכחי יכול לתת מענה לזן הדרום־אפריקני ולזן הברזילאי, הדומים מבחינת המוטציות שלהם.

נתונים אלה משנים את חוקי המשחק: מאחר שהחיסון של חברת פייזר הונדס לייצר נוגדנים נגד נגיף הקורונה המקורי, עולה ספק סביר כי נוגדנים אלו לא ינטרלו את הזן הדרום־אפריקני. במציאות זו יידרש דור חיסונים חדש ומשופר.

אפשרות ההדבקה החוזרת והספק ביעילות החיסון הקיים כנגד הזן הדרום־אפריקני מחייבים זהירות יתר. מחד, החיסון הקיים יעיל נגד הזן השליט בארץ, ובלא ספק חייבים לחסן את האוכלוסייה.

מאידך, מאחר שמספר חולי הקורונה הנושאים את הזן הדרום־אפריקני בישראל הוא קטן כיום, בדיוק כמו מספר החולים לפני עשרה חודשים, הרי שיש לנקוט באמצעים הבסיסיים שלמדנו עליהם למניעת ההדבקה: הקפדה יתרה על עטייה נכונה של מסיכות, שמירת מרחק, הימנעות מהתקהלות ורחיצת ידיים. אם כן, דווקא כיום, ההקפדה על עטיית המסכה חשובה עוד יותר, כדי למנוע גל תחלואה חדש העלול להתפרץ בשל המוטציה הדרום־אפריקנית. באופן מפתיע, אנו מפנימים אמת בלתי נתפסת עד היום: המסכה "יעילה יותר" מהחיסון עצמו, כי החיסון מגן נגד הנגיף השכיח בלבד, בעוד המסכה יעילה נגד כל זן קורונה אשר אך יופיע.

זה הרגע שעלינו להבין כי עתה, יותר מתמיד, המסכה היא הכלי היחיד המסוגל להקטין משמעותית את ההדבקה במוטציה הבריטית בעלת כושר הדבקה הגבוה יותר מזן הקורונה הקודם.

לבסוף, אנו מבינים כי המפתח לעצירת המגיפה איננו בידי הרשויות אלא בידי הציבור עצמו על ידי הקפדה יתרה על ההנחיות. מתברר שעטיית מסכה בצורה נכונה לא פחות חשובה מהחיסון, קחו לדוגמה את טייוואן: יש שם ההקפדה גם על עטיית מסכה ומעל הכל, עטייתה נכון, היינו מסכה עם יעילות סינון של 80% ויותר, מעל אמצע האף כאשר היא צמודה לפנים, ואינה רפויה ומחייבת כל דקה להרימה מעל האף. עם הקפדה ושיתוף פעולה מלא של הציבור נרשמו באי זה, המאכלס 23 מיליון איש, רק 872 חולים ו־7 נפטרים לאורך כל תקופת המגיפה עד היום.

לסיכום, כפי שנכון הביטוי "מוות וחיים ביד הלשון", בה במידה "החיים, המוות והכלכלה בידי המסכה". לא "ניצחנו את הקורונה" ובשלב זה אנחנו עדיין מפסידים. אנא, הרפו מאופוריית הניצחון שטרם הושג, כי על זה נאמר "אל יתהלל חוגר כמפתח". הסברה אמינה ומקצועית - תחזיר את אמון הציבור ותגייס אותו להקפיד על כללים למען פרנסתו ובריאותו.

הכותב הוא מקים היחידה לגידולי דרכי העיכול בבית חולים שיבא ומנהלה לשעבר

טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו