חוסר אמון, עייפות ומצוקה כלכלית: איך מתמודדים עם הווריאנט הישראלי?

עם היציאה מהסגר, אסור לישראל להיכנס לדכדוך ולאבד עשתונות • החיסונים הגנו עלינו מקטסטרופה, אך האופוריה יצרה תחושה של סוף המגפה בשלב מוקדם מדי • חידוש השיח עם הציבור, תוך התעלמות מפוליטיקת בחירות - הוא קריטי • ממונה הקורונה לשעבר בטור מיוחד

אכיפת תקנות הסגר בחיפה, אתמול. לא ממש בסגר // צילום: הרצי שפירא // אכיפת תקנות הסגר בחיפה, אתמול. לא ממש בסגר

אחרי חמישה שבועות של סגר עם מחירים כבדים ותוצאות נחותות, אסור לישראל להיכנס לדכדוך ולאבד עשתונות. אכן, הציבור עייף ובמצוקה, כלכלה, מסחר וחינוך משותקים, וכל זה לצד תחלואה יומית מתמשכת מהגבוהות בעולם, אם לא הגבוהה ביותר.

אין ברירה, צריך להכיר בכך שהגבלות על תנועה, עבודה, מפגשים ומסחר - לא עובדות כבעבר. זו לא המוטציה הבריטית אלא הווריאנט הישראלי של חוסר אמון, התעייפות ומצוקה של ציבור שמוצא את הדרכים להתפרנס, להיפגש ולחיות; שהרי הגידול בתחלואה לאחרונה הוא בעיקר בגילים הצעירים ובאוכלוסייה הכללית; הם עדיין לא מחוסנים ולא ממש בסגר.

החיסונים יצרו חומת מגן והפחיתו באופן חד את המקרים הקשים, ובלעדיהם היינו עכשיו בקטסטרופה; אך מאידך, הפסטיבל והאופוריה יצרו מוקדם מדי תחושה של סוף המגפה, ואפילו אכזבה והתגברות הפייק ניוז.

מותר להסתפר, אסור להתקהל: הסגר השלישי הגיע לסיומו // צילום: שמואל בוכריס ו-Newsenders

עם כל זה, מה עושים עכשיו? ראשית - הסרת מגבלת התנועה, פתיחת מסחר חלקית וחידוש החינוך לגיל הרך (למעט בערים אדומות) הן פעולות מתבקשות ונכונות. אך אנא, אל תקלו ראש באומץ הנדרש לקבל החלטות שכאלו בהיקף תחלואה קהילתית כמו שלנו - כפולה אפילו מבריטניה העמוסה מוטציות, כשמקדם ההדבקה שלנו מסתובב לו סביב 1. אבל אין ברירה אלא לקחת החלטה מנהיגותית באחריות ותוך שיקוף המורכבות והסיכון לציבור.

בעניין החיסונים - דרושה זריקת דחף, התלהבות מחודשת, חזרה לחסן בכל מקום, תוך התאמת ההסברה לצעירים עם קידום ההטבה למתחסן הצעיר שמחפש להימנע מבידוד ולחזור חייו, גם לבילויים ולהופעות. חייבים להיות כאן מהירים, נועזים ויצירתיים. הבטחת הגנה מתחלואה לא עובדת אצל הצעירים - אז תבטיחו להם חופש תנועה, בילויים והופעות.

מבצע החיסונים נפתח לכלל האוכלוסייה // צילום: פז בר ו-Newsenders

הכי חשוב וקריטי הוא חידוש השיח עם הציבור, על כל חלקיו, תוך התעלמות מפוליטיקת בחירות. יש לדבר לרגש, תוך הסבר שאנחנו בדרך הנכונה אך נדרש עדיין לשמור על ההנחיות ולהתחסן. הציבור רוצה לראות את מנהיגיו ופרויקטוריו מולו מסבירים בבטיחות, בכנות וברגישות את העת הקשה ואת האור שקרוב, באמת קרוב. יש להסביר עד כמה ההחלטה לצאת לאט מסגר במספרים האלו, היא הימור - ודרוש שהציבור יהיה בצד הנכון של ההימור. זה הזמן שכל מנהיג של כל קהילה יגייס את כל זמנו וכוחותיו - לא כדי ללקט מנדטים, אלא לשכנע להתנהג נכון, להתחסן ולהציל חיים.

פרופ' רוני גמזו הוא מנכ"ל בית החולים איכילוב, לשעבר הממונה על המאבק בקורונה בישראל

טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו

כדאי להכיר