1. זהו הישג ציבורי ולאומי מרשים שוועדת סל התרופות במשרד הבריאות הצליחה אתמול את עבודתה עם תקציב של כחצי מיליארד שקלים. כל זאת במקביל למאבק הלאומי הקשה במגיפת הקורונה הקטלנית והסגרים המתמשכים לצד המאמץ המצליח של בכירות הוועדה ממשרד הבריאות, ד"ר אסנת לוקסנבורג וטל מורגנשטיין, בהשגת החיסונים לקורונה לישראל.
הוועדה פרסמה אתמול את החלטותיה החדשות ולפיהן ייתווספו לסל התרופות הממלכתי עוד 117 תרופות וטכנולוגיות רפואיות חדשות ויקבלו אותן כ־170 אלף ישראלים המאובחנים עם שורה ארוכה של מחלות קשות, חלקן קטלניות וחלקן מחלות המגבירות את הסיכון לחלות באופן קשה מאוד בקורונה כמו מחלות הריאה, הלב והסוכרת.
2. למה רק באמצע פברואר? לרוב מדי שנה דיוני הוועדה מסתיימים בסוף דצמבר, ואילו השנה הדיונים התמשכו חודש וחצי נוספים ובפועל עיכוב של חודשיים במועד שבו יוכלו החולים לקבל את התרופות המיוחלות החדשות מקופות החולים ומשמעות העיכוב מבחינת חלק מהחולים עלולה להיות קשה מאוד, כמו אחת החולות הצעירות במחלת הריאות הקטלנית CF שמחכה לתרופה החדשנית טריקפטה שאכן נכנסה לסל, אבל כל יום של המתנה עלול לקרב אותה לשלב שבו כבר לא תוכל לקבל את תרופה ותיאלץ לעבור השתלת ריאה על כל סכנותיה. בעידן הקורונה היה מצופה מוועדת הסל לקיים ישיבות בזום, גם אם ברור שעדיפה הישיבה הפיזית, כדי לקצר את זמן הדיונים ולקצר את הסבל לחולים.
3. למה רק 550 מיליון שקלים? משרד האוצר תקצב את התוספות לסל ב־550 מיליון שקלים כש־50 מיליון שקלים הועברו על ידי הוועדה לנושאים חשובים אבל שאינם לחלוטין אמורים להיות במנדט שלה, כמו הקמת מכוני שיקום ריאה שהם אמנם חיוניים מאוד, אבל ממתי ועדת הסל מממנת את הפעלתם או את הקמתם? האם בשנה הבאה יועבר תקציב עדכון סל התרופות לשיפוץ חדרי מיון? תקציב עדכון הסל צריך לגדול משמעותית כדי שכל שנה יוכלו להיכנס תרופות חיוניות נוספות, ונוסף על כך יש חשיבות לאפשר לוועדה לתקצב תרופה חדשה בתקציב חלקי על חשבון תקציב נוסף שיובטח בוועדה בשנה לאחר מכן, כפי שנעשה בשנים האחרונות ובכך נכנסו לסל תרופות חיוניות ביותר. לפי גורמים בכירים בוועדה, השנה נציגי משרד האוצר לא אפשרו זאת לוועדה, ובכך, בפועל, נמנעה השנה כניסה של עוד תרופות חיוניות לסל כמו התרופה היקרה מאוד למחלה הגנטית הנדירה "מורקיו" שממנה סובלים רק כ־25 חולים.
4. למה לא לפסיכיאטריה? אחד המאבקים החשובים והמאתגרים ביותר סביב ועדת הסל השנה היה על הטכנולוגיות לטיפול בחולים הפסיכיאטריים, כולל סביב הטכנולוגיות החדשניות לניתוח באמצעות גירוי המוח לטיפול בהפרעה טורדנית־כפייתית וניתוח להשתלת קוצב בצוואר המסייע לטיפול בדיכאון. בשני המקרים מדובר בניתוחים לטיפול בחולים שכל התרופות הקיימות לא הצליחו לטפל במחלתם ושהפסיכיאטרים הגדירו גם כטיפולים מצילי חיים מאחר שחולים אלו למרבה הטרגדיה נוטים לשים קץ לחייהם.
אלא שכפי שנחשף ב"ישראל היום", ד"ר צבי פישל, יו"ר איגוד הפסיכיאטריה בישראל, העלה בחודשים האחרונים ביקורת נוקבת וחסרת תקדים על ועדת הסל כשטען לאפלייתם של החולים הפסיכיאטריים באופן קיצוני במשך שנים וגם טען לבורות וסטיגמות של חלק מחברי הוועדה נגד מטופלי הנפש. הוועדה אמנם דחתה בתוקף, כמעט נפנפה, את הטענות של פיש, אבל הביקורת האמיצה שלו מחייבת אותה ואת משרד הבריאות לחשבון נפש עמוק בקשר לעובדות שהוא הטיח בוועדה וחלקן לא זכו לכל מענה הולם עד היום. הוועדה חייבת זאת לחולים הפסיכיאטריים ולרופאים הפסיכיאטריים שמרגישים חלקם ממש נבגדים על ידי אחת הוועדות החשובות ביותר במערכת הבריאות הציבורית בישראל.
טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו