"אי אפשר לסמוך על אכיפת ההנחיות, אל תיכנסו למקומות סגורים"

ישראל נצבעה אתמול ירוק ונפתחה כמעט לחלוטין, אך מנגד לא כל הציבור בישראל התחסן, בדגש על אוכלוסיית הילדים מתחת לגיל 16 - עניין שיוצר לא מעט שאלות בנושא ניהול הסיכונים, כגון: האם עדיין ישנה סכנה במקומות הסגורים? פנינו בהקשר זה לכמה מומחים לבריאות הציבור.

פרופ' רונית קלדרון־מרגלית מבית הספר לבריאות הציבור באוניברסיטה העברית אומרת, כי אכן רצוי מאוד לאנשים שלא להיכנס למקומות סגורים ולא ללכת לאולמות, ובכלל זה לאירועים משפחתיים, אם הדבר לא הכרחי.

"כמה שקשה להגיד את זה, אני לא סומכת על שמירת התו הירוק בארץ", אומרת פרופ' קלדרון. "לצערי, אני סבורה שלא ישמרו, ושזו אכן סכנה לאנשים להגיע כעת למקומות סגורים. לכן אני ממש לא ממליצה להגיע לאולמות אירועים ולחתונות שנערכות במקומות סגורים, וגם לא על אכילה באזור הפנימי במסעדות. אם שואלים אותי בנושא, אני אומרת לא ללכת".

לדבריה, "יש עצירה בירידה במספר החולים קשה ויש עלייה במקדם ההדבקה, וראינו כבר בעבר למה זה גורם. משום כך, אני ממליצה ממש לכל מי שבסיכון, לכל מבוגר שלא צריך - לא ללכת, אל תסמכו על אחרים ופשוט תשמרו על עצמכם".

פרופ' נדב דוידוביץ', ראש ביה"ס לבריאות הציבור באוניברסיטת בן־גוריון וחבר בצוות המייעץ לממשלה, קורא גם הוא כרגע לציבור שלא להיכנס למקומות סגורים.

לדבריו, "נכון שיש תו ירוק, אבל עדיין אני ממליץ להיפגש בחוץ כמה שיותר ולא במקומות סגורים".

פרופ' דוידוביץ' מוסיף כי "כמובן, אל תכניסו ילדים למקומות כאלו למרות התו הירוק, ואל תיכנסו גם אם אתם מחוסנים".

עם זאת הוא מציין כי "ברגע שייכנסו בדיקות מהירות ויעשו בדיקות למבוגרים ולילדים נגד קורונה, הרי שזה מצב אחר. אבל כרגע, במצב הנוכחי, כשיש עדיין את המחלה ולא ניתן באמת לדעת מי חולה ומי בריא, אל תיכנסו".

"המצב מצויין, אבל חייבים להגביר את קצב חיסון המיעוטים"

פרופסור ניהאיה דאוד, מרצה בתחום בריאות הציבור באוניברסיטת בן גוריון, סבורה כי מצבה של ישראל מצוין אך עליה להשקיע ביישור קו כולל בכל הנוגע למיעוטים החרדי והערבי כדי להשלים את המאבק בנגיף הקורונה. "ראשית בוודאי שמצבה של ישראל ביחס לעולם הוא מצוין. זה ברור. אנחנו על 50 אחוזי מתחסנים וזה נפלא, אבל עדיין יש מקום לדאגה ביחס לפערים שמתגלים בין החרדים והערבים לשאר החברה בישראל. צריך להבין שהפערים האלו הם חלק ממכלול שבו הראנו במחקר שערים עם מצב סוציו אקונומי נמוך הן גם אדומות וגם יש בהן קצב התחסנות נמוך. כך קורה שדווקא הקורונה מעצימה את הפערים, כי בתי הספר באזורים האלו שהם בעיקר של המיעוטים במדינה לא נפתחים ונוצר פער לימודי וכמו כן גם עסקים נפגעים וכך הפערים בישראל בין המגזרים גדלים.

"לכן צריך להשקיע מאמץ מיוחד בקהילות האלו כדי להגיע לכך שתהיה באמת חסינות אמיתית בארץ. כמו כן חשוב גם לסייע לרשות הפלשתינית להתחסן, זה לא רק מבחינה מוסרית אלא גם אם נסתכל על זה תועלתית. הרשות וישראל שזורות זו בזו ואם הפלשתינים לא יחוסנו, הרי שגם המצב בארץ יישאר בעייתי עקב העבודה המשותפת. כולנו חיים באזור אחד ולכן יש כאן אינטרס גם כלכלי וגם עניין מוסרי לעזור לרשות".

איך נשכנע את המיעוטים בישראל להתחסן?

ראשית מדובר בתהליך כולל, היחס של המדינה לאורך השנים גרם לחוסר אמון ולחשדנות נגד המדינה וכך קורה שגם כשהמדינה רוצה לעזור לא מאמינים לה. מדובר גם בקבוצות מרקע כלכלי יותר קשה ולכן כדי לחולל את השינוי צריך שינוי מדיניות כולל, צריך ממש לפעול בתוך הציבור החרדי והערבי כדי לשנות את היחס שלהם ולהסביר להם כמה החיסון חשוב. בלי מהלך כזה יש לישראל בעיה ולא נהיה חברה אחת.

פרופ' בשארה בשאראת, יו"ר החברה לקידום הבריאות בחברה הערבית בהסתדרות הרפואית מנהל מכלולי רפואה במטה הקורונה במשרד הבריאות, הסכים שמצבה של ישראל טוב אך כדי להגיע למצב האופטימלי יש לחכות לחיסון בני הנוער ואף לחיסון הילדים מגיל הכניסה לבתי הספר. "באמת המצב טוב מאד, יש קצב התחסנות גבוה ובניגוד לסגרים הקודמים הפעם יש תקווה להתמודד טוב עם הנגיף. אלא שהשאלה היא מה הרמה אליה צריך להגיע כדי שיהיה מצב של חיסון עדר. למעשה אני אומר זאת כי עדיין בישראל יש כל יום אלפי חולים ואין סגירה בעוד שבמדינות אחרות יש סגרים על עשרות חולים. בגלל המצב הזה אני חושב שנצליח לחלוטין למגר את הנגיף כשנתחיל לחסן צעירים בני 16 ומעלה שהם 40 אחוזים מהמגזר החרדי וכ-30 אחוזים מהמגזר הערבי.

"כל עוד לא נחסן את הקבוצה הזו, מה שככל הנראה יהיה סביב מאי, עדיין תהיה לנו בעיה. עוד מעט מתחילה עונת החתונות ומגיע חודש הרמדאן ולכן עלולות להיות התפרצויות אמנם לא כמו פעם אבל עדיין זה לא טוב. לכן המחלה עוד תישאר איתנו כנראה עד סוף השנה אז יחסנו כבר מכיתה א' ומעלה. לסיום אני רוצה להגיד שצריך לשמור עדיין על כל ההרחקות אבל חס וחלילה לא לקרוא לזה ריחוק חברתי אלא ריחוק פיזי. יש אנשים רגישים שזקוקים לחברה ואנחנו צריכים קשר חברתי, הריחוק הוא רק פיזי".

טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו