ד"ר שרון אלרעי פרייס, ראש שירותי בריאות הציבור במשרד הבריאות, אומרת כי בכוונתה למצוא תחליף למודל הרמזור על פיו פועלת מערכת החינוך, שתיקח בחשבון גם את המחוסנים - תלמידי תיכון או הורים.
צילום: משרד הבריאות
לפי אלרעי פרייס, כמות החולים מעל גיל 60 בחולים הקשים הולכת ויורדת. "עיקר מי שנמצאים בבתי החולים הם אלו שלא חוסנו, ובהחלט רואים ירידה בחולים הקשים והקריטים בבתי החולים", אמרה. "עם זאת, יש לנו כיום תחלואה קשה וקריטית בצעירים, באוכלוסייה שלא מחוסנת. מבין המחוברים למכונת אקמו, רובם ככולם מתחת לגיל 60 ויש גם מתחת לגיל 40.
מספר הנפטרים הוא בירידה וזה האפקט הגדול של החיסונים. אנחנו יודעים שהם מועלים. אם היינו במצב של 50 נפטרים ליום אנחנו בפחות מ-20. כל פטירה היא כואבת, אבל המספרים יורדים. כשאנחנו רואים את מקדם ההדבקה נמוך מ-1, אנחנו אומרים שאנחנו יכולים להמשיך לפתוח".
בתשובה לשאלה אם היא שלמה עם הפתיחה המורחבת, ענתה: "זה המתווה שהצענו. עמדנו על מרווח של שבועיים בין פתיחה לפתיחה. הובלנו את המהלך הזה של פתיחה. היום אנו מסתכלים על המגיפה בצורה אחרת. יש לנו 3.5 מיליון בעלי תעודת מתחסן ואנו יכולים לפתוח בתו ירוק ולהסתמך על זה, ולכן אנו מאפשרים התקהלויות יותר גדולות. משרד הבריאות הוביל לפתיחה של המשק לחיים לצד הקורונה. עם זאת, הקורונה לא מאחורינו - היא עדיין פה. גם אנשים שמחזיקים בתעודת מתחסן יכולים לחלות, אך בסיכון נמוך. לכן אנחנו ממשיכיים עם מסיכה וזהירות".
.jpg)
על המתווה לבידוד התלמידים אמרה אלרעי פרייס: "אנחנו מנסים לראות איך לייצר תנאים שבהם ילדים יכולים להמשיך ללמוד. אין טעםם לקצר לבידוד של 3 ימים. אנו בודקים מתווים שמבוססים על בדיקות מהירות ושיהיו כמה שפחות".
לגבי פסח אמרה: "אני לא חושבת שצריך לדבר כרגע על הגבלות בפסח. כולנו יודעים כמה זמן זה חודש במגמות של קורונה.
אם נמשיך במצב יציב של מאומתים וכמות קריטים וקשים שיורדת - אז לא יהיה צורך בהגבלות. אך צריך לשמור על מסיכות וריחוק, זו אחריות של כולנו, כולנו רוצים שיהיה לנו חג נורמלי".
בנוגע להמלצת ה-CDC על ביטול חובת המסיכה, אעמרה אלרעי פרייס: "אין לנו עדיין מחקרים ודאיים ומוחלטים עד כמה החיסון יעיל בהפחתת הדבקה ועד כמה מחוסן לא יכול להדביק אחרים. אנו מנסים לבסס את ההמלצות על מידע מהספרות. אין לנו מספיק מידע להגיד שזה בטוח. אי אפשר ששוטר יעצור אדם ויבקש תעודה אם הוא מחוסן או לא. קשה לנהל את הדבר הזה. אני מאמינה שכשנגיע לרמת חיסון גבוהה בכל האוכלוסיה, כשנגיע למצב הזה ויהיו לנו מחקרים עד כמה מפחית להידבק ולהדביק - אולי יוחלט אחרת. כרגע ההנחיות נשארות בעינן".
"למה לא לתת תו ירוק רק אחרי שבועיים כמו ההמלצות בחו"ל? אנו רואים יעילות גבוהה כבר שבוע אחרי החיסון השני - 94%. זה נכון ששבועיים אחרי זה זה עולה ל-98% אך זה עדיין גבוה גם לאחר שבוע".
בדיקות קורונה מהירות - תוך שבועיים
מוקדם יותר אמרה אלרעי-פרייס בוועדת החוקה כי "מטרת התו הירוק היא ליצור מקומות בהם הסיכון לתחלואה יותר נמוך, וכך להתיר כניסה של יותר אנשים ולאפשר חיי משק תקינים. מלכתחילה אמרנו שתו ירוק יוכל להיכנס גם לאנשים עם בדיקות. אנשים שלא יכולים להתחסן, אלו שיש להם אלרגיה לאחד ממרכיבי החיסון זה דבר נדיר".
עוד הוסיפה כי בתוך שבועיים אמור להיכנס לפעולה השימוש בבדיקות קורונה מהירות: "אנחנו מקדמים את כניסתן של הבדיקות המהירות וצריך לראות איך הגורמים השונים הדוגמים מדווחים לנו על תוצאות חיוביות שהן בחשד מאוד גבוה לתחלואה. אתמול נערך דיון מקצועי איך להתייחס למקרים החיוביים ואני מקווה שתוך שבועיים נוכל להשתמש בהן לטובת התו הירוק".
"יכול להיות שימוש בבדיקות PCR או בדיקות מהירות בכניסה לאירוע, אך כרגע עם 4,000-3,000 מאומתים ביום, שימוש ב-PCR לתו ירוק יציף את מערכת הבדיקות והזמן לקבלת תוצאה יעלה ל-48 שעות, מערכת הבדיקות תיתקע ולא נצליח לקטוע שרשראות", אמרה אלרעי- פרייס.
לדבריה, "עד היום אם הייתה יוצאת בדיקה חיובית בבדיקות מהירות היא הייתה נבדקת ב- PCR מיידית ויש להסדיר את המצב בו עושים בדיקת אנטיגן מהירה ללא PCR - מה קורה במצב של בדיקה חיובית, האם אדם נכנס מיד לבידוד ועוד. בדיקות האנטיגן מאוד טובות בתחילת המחלה שכן הן מזהות את העלייה בחלבון, אך לאחר מכן אדם יכול להיות חולה 8-10 ימים והאנטיגן שלו יהיה שלילי. במצב בו אדם ישתמש בנתוני הבדיקה הללו לאורך כמה ימים זה עלול להיות לא מדויק ונסתמך על בדיקה לא רלוונטית. כניסה לאירוע עם תוצאת PCR תהיה ל-48 שעות והבדיקה המהירה תהיה בתוקף ל-24 שעות".
טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו