חוקרים מאוניברסיטת בן גוריון בנגב פיתחו שיטה לזיהוי של מוטציות קורונה בריטיות ודרום אפריקניות בשפכי ביוב.
הבדיקות הנוכחיות עבור מוטציות הקורונה הן יקרות וארוכות. החוקרים מהמחלקה להנדסה ביוטכנולוגית בבירת הנגב פיתחו בדיקה חסכונית ומהירה מבוססת PCR - בדיקה שאנו כבר מכירים מקופות החולים, רק שהפעם ניתן לזהות בהצלחה את הגרסה של הנגיף תוך שעות ספורות.
בכמה ערים ברחבי ישראל נעשה שימוש בשיטה לגילוי נגיף הקורונה בשפכים וזה לא חדש. ואולם, ד"ר קארין יניב וד"ר עדן עוזר, בהנחייתו של פרופ' אריאל קושמרו מהמעבדה לביוטכנולוגיה סביבתית בבן-גוריון, פיתחו שיטת בדיקות מהירה המבוססת על אזור חסר של הגן המקודד, המבדיל את הגרסאות מהזן המקורי של נגיף הקורונה. שפכים הנמצאים כחיוביים לנגיף יכולים להצביע באופן מדויק גם על הימצאותה של מוטציה זו או אחרת ואף לספק מידע על היחס בין הנגיף למוטציות באזור גיאוגרפי נתון.
הפרופ' אריאל קושמרו הסביר בשיחה עם "ישראל היום" כי "הפיתוח מאפשר לתת התרעה מוקדמת של התפרצות המגפה. עכשיו כשכולם מחוסנים, נוכל לדעת ולתת התרעה מוקדם. דרך השפכים ניתן לעשות זאת שזה לא חדש, אבל הצלחנו לפתח ולהתאים את השיטה הזאת לניתור של הווריאנטים, הבריטי והדרום אפריקני, לתת התרעה וגם לדעת כמה יש לנו מבחינה כמותית, כמה יש מכל וריאנט".
ניסוי מוצלח בבאר שבע
הבדיקות במסגרת המחקר בוצעו על בסיס דגימות ביוב של העיר באר שבע. הבדיקות גילו בהצלחה את הגרסה הבריטית של הנגיף. "עכשיו אנחנו יכולים להגיד שבבאר שבע (הווריאנט) הבריטי הוא הדומיננטי. עד חודש ינואר היה רק את הווריאנט הראשון ולאחר חודש ינואר זה התחלף. עכשיו יש רק את הבריטי בבאר שבע - וגם ברוב הארץ. לעומת זאת, לא מצאנו גילויים של הדרום אפריקני בשפכים", הוסיף קושמרו.
המחקר נתמך על ידי כוח פעולה מדעי לחקר נגיף הקורונה באוניברסיטת בן-גוריון בנגב ובמשרד הבריאות. במחקר לקחו חלק ד"ר יניב ופרופ' קושמרו מהמעבדה לביוטכנולוגיה סביבתית במחלקה להנדסת ביוטכנולוגיה על שם אברם וסטלה גולדשטיין-גורן, וד"ר עוזר מהמחלקה למדעי החיים. במחקר השתתפו גם החוקרים נועם פלוטקין וניקול שורש בנדרקר, כולם מאוניברסיטת בן-גוריון בנגב.
טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו