מדינת ישראל מתחילה לקטוף את פירות ההצלחה במאבקה במגיפת הקורונה. הישג זה הוא תוצאה ישירה של מבצע החיסונים המרשים, שהצלחתו מתבטאת בירידה במספר הנדבקים, במקדם ההדבקה ובמספר החולים במצב קשה בבתי החולים, לצד המשך פתיחת המשק והחזרה לחיי שגרה.
עיני העולם כולו נשואות לישראל, שמובילה בשיעור המחוסנים. יותר מחמישה מיליון איש קיבלו מנת חיסון ראשונה, ויותר מארבעה מיליון קיבלו שתי מנות - כך שבסך הכל, כ־57% מכלל אוכלוסיית ישראל התחסנו. יעילות החיסון אינה מוטלת בספק, והנתונים מוכיחים זאת: כל המאושפזים בבתי החולים, שחייהם תלויים במכונת לב־ריאות, לא התחסנו כלל; רק אחת מתוך 41 הנשים בהיריון המאושפזות התחסנה; ומנגד, רק 8% מחולי הקורונה המאושפזים בבתי החולים הם מקרב המחוסנים בשתי מנות.
המחקרים האפידמיולוגיים שהתבצעו עד כה במערכת הבריאות בישראל מעידים אף הם על יעילות החיסון. במחקר שנערך במרכז הרפואי שיבא ופורסם בכתב העת היוקרתי "Lancet" נמצא כי יעילות החיסון מגיעה ל־94% כבר בשבוע הרביעי לאחר קבלת המנה הראשונה. כמו כן, במחקר רחב היקף של שירותי בריאות כללית, שהתפרסם ב"New England Journal of Medicine", נמצא כי בקרב מתחסנים חלו ירידה של 92% בהדבקה וירידה של 94% בשיעור החולים הסימפטומטיים. נתוני משרד הבריאות מצביעים על הצלחה של 99% בהורדת התמותה מקורונה; זאת, למול הנתון המצער של יותר מ־6,000 ישראלים שמתו במגיפה עד כה.
המסר העיקרי שעולה מהנתונים הללו הוא כי עלינו להשלים את מבצע החיסון של יותר ממיליון ישראלים שעדיין לא התחסנו, ולקוות לסיום מהיר של המחקרים ולאישור הרשויות הפדרליות בארה"ב כדי להתחיל בחיסון של ילדים בני יותר מ־12.
באשר להמשך, כצעד ערכי ראשון וחיוני אנו חייבים להשיב את מערכת החינוך לתפקוד מלא. בד בבד, יש להכין כבר עכשיו מנגנון תגובה מהיר ויעיל להתמודדות עם איום אפשרי של הופעת מוטציה חדשה, שתטרוף את הקלפים ותחזיר אותנו לאחור - כפי שקורה בימים אלה באיטליה, למשל, שנכנסה שוב לסגר בשל התפשטות המוטציה הבריטית.
מנגנון זה צריך לתת מענה בהיבט האכיפה והבדיקות לנכנסים לישראל דרך נתב"ג והגבולות היבשתיים. זאת, בין השאר, באמצעות הקמת גוף של מפקחים, שתפקידם לבדוק אם הנכנסים ארצה מקפידים על כללי הבידוד, ולהטיל קנסות כבדים על מי שיפר את ההנחיות. מנגנון נוסף הוא שינוי החיסונים והתאמתם למוטציות חדשות, אם יופיעו. במובן זה, מעודדת הצהרתו של מנכ"ל פייזר כי הנחה את החברה לפתח חיסונים יעילים למוטציות משמעותיות בתוך 100 ימים.
בשלב זה, השאלות שנותרו פתוחות הן מידת ההדבקה של המחוסנים, והצורך - אם יתעורר - בחזרה על החיסון מדי תקופה, כפי שנעשה מדי שנה בשפעת. השאלה הראשונה עדיין נבחנת, אם כי כבר עכשיו אפשר לומר באופן זהיר כי המחוסנים גם נדבקים פחות וגם מדביקים פחות. באשר לשאלה השנייה, ישראל כבר הוכיחה יכולת יוצאת דופן, וללא ספק תצליח לנהל מבצע חיסון חוזר במקרה של הופעת מוטציות, או דעיכה עם הזמן של ההגנה שמקנה החיסון.
לצד התקווה והאופטימיות שדבקו בעם ישראל, עלינו לזכור כי הקורונה עדיין כאן. התגייסות של כולנו להמשך מבצע החיסון ושמירה על ההנחיות הן המפתח להצלחה בדרך לסיום המגיפה.
הכותב הוא משנה למנהל המרכז הרפואי שיבא, חבר בצוות "מגן ישראל"
ומנכ"ל משרד הבריאות לשעבר
טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו
