פרופ' ברקון: "אחרי שהילדים יחוסנו אנחנו צפויים להגיע לחסינות עדר"

"התוצאות המעודדות של פייזר אינן מפתיעות ובפירוש מספקות מנת אופטימיות עבור ילדינו ונכדינו. ברור לנו שככל שאדם צעיר יותר - כך החיסון יעיל יותר ולכן אין זה מפתיע שזה מגיע עד כדי 100% יעילות בבני נוער", כך אמרה היום (רביעי), פרופ' גליה רהב, מנהלת היחידה למחלות זיהומיות במרכז הרפואי שיבא תל השומר ויושבת ראש האיגוד למחלות זיהומיות, בהקשר לתוצאות הניסוי של פייזר בילדים מעל גיל 12.

לדבריה, "ביחס לתופעות לוואי, לכאורה ניתן היה לצפות שיהיו יותר כאלה בקרב מתבגרים, אך בפועל הן היו מינימליות בקבוצת הגיל הזו. אציין כי בהקשר הזה יש לנו בישראל אינדיקציה קודמת לכך, משום שכבר נתנו לכ- 700 נערים ונערות  - כאלה עם גורמי סיכון -  את החיסון ואמנם לא נרשמו תופעות החורגות מהסביר".

נזכיר כי על פי הודעת פייזר החיסון שפיתחה להתמודדות עם נגיף הקורונה נמצא יעיל ובטוח לצעירים בגילי 12 עד 15. בקרב הנערים בקבוצת הניסוי הנוכחית, החיסון של חברת פייזר הראה יעילות של 100 אחוזים.

בעקבות התוצאות, פייזר הכריזה כי בכוונתה להגיש ל-FDA (מנהל המזון והתרופות האמריקני) את הנתונים שאספה אודות יעילות ובטיחות החיסון בקרב נערים בגילי 15-12 מהר ככל הניתן, וזאת על מנת להרחיב את אישור החירום שניתן ידי הרשויות בארה"ב.

"לא ראינו סיבוכים אצל מבוגרים, והסבירות נמוכה עוד יותר אצל ילדים"

בעקבות תוצאות הניסוי, רהב מעריכה כי "לאחר דיון בעניין בוועדת חיסונים במשרד הבריאות - וכמובן לאחר אישור ה-FDA - ניתן יהיה להעניק לבני 15-12 את החיסון, ייתכן תוך שבועות ספורים בלבד".

פרופ' יעקב ברקון, אימונולוג המשמש כמנהל מחלקת ילדים בבית החולים הדסה הר הצופים, התראיין ל"ישראל היום" והגיב על התוצאות כי "אנחנו שמחים מאוד, חיכינו לרגע הזה. זו בשורה חשובה מאוד. החיסון הזה יותר יעיל מהצפוי ובטוח לחלוטין. פייזר היא חברה מוכרת וידועה. החיסון הזה קיים שנה ולא ראינו סיבוכים ארוכי טווח אחרי החיסון אצל מבוגרים, והסבירות נמוכה עוד יותר לסיבוכים אחרי החיסון אצל ילדים".

פרופ' ברקון הדגיש בדבריו כי "בחודשים האחרונים המוטציה העיקרית, שהיא מדבקת יותר, היא המוטציה הבריטית, המדביקה יותר צעירים, כולל ילדים. אחוז הילדים החולים עלה. הרבה ילדים עוברים אותה ללא תסמינים, אבל אצל ילדים עם מחלות רקע מתפתחת מחלה קשה.

"אחרי שהילדים יחוסנו אנחנו צפויים להגיע לחסינות עדר"

"בחודשים האחרונים ראינו שלא מעט ילדים כאלה אושפזו ביחידות לטיפול נמרץ במצב קשה. בנוסף, יש ילדים שעוברים את ההידבקות בצורה קלה או בלי תסמינים, אבל אחר כך מפתחים תסמונת דלקתית קשה, שמתבטאת בדלקת בשריר הלב, דלקת במעיים ובדרכי העיכול. בטיפול נמרץ ילדים בהדסה הר הצופים אושפזו 17 ילדים עם תסמונת דלקתית במהלך השנה האחרונה, חלק גדול מהם בחודשים האחרונים, רובם סביב גילי 10-13".

ברקון ציין כי "מערכת החיסון משתנה במהלך השנים. לכן חשוב לבדוק קבוצות גיל שונות מבחינת יעילות ובטיחות. כל עוד קיימים 35%-40% שלא מחוסנים, הווירוס יכול להתרבות. אחרי שהילדים יחוסנו אנחנו צפויים להגיע לחסינות עדר. אם נחסן את הרוב המוחלט של האוכלוסייה, לווירוס לא יהיה איפה להתרבות ולא יוכלו להופיע מוטציות חדשות".   

האם יש מקום לחסן גם ילדים מתחת לגיל 12?

"צריך לראות מה קורה עם קבוצת הגיל הזו. יכול להיות שנגיע לחסינות עדר בלי לחסן ילדים קטנים. חייב להיות הליך הדרגתי. קודם צריך לראות איך הילדים מגיל 12 יגיבו לחיסון. חשוב לעשות כל הזמן הערכת מצב. עד עכשיו התוצאות שראינו מרשימות מבחינת היעילות של החיסון.

"חשוב לזכור, שהילדים נפגעים לא רק מהמחלה אלא גם מכל האמצעים שננקטים. הילדים יושבים בבית ומסתכלים כל הזמן על המחשב. ברגע שילדים יחוסנו ויוכלו לחזור לחיים רגילים ולבתי הספר באופן מלא, יש גם לזה חשיבות גדולה מאוד".

"אני נוטה לסקפטיות בעניין ביטול עטיית המסכה, בגלל רמת המשמעת של הציבור"

פרופ' רהב הוסיפה כי "הגיעה העת לפתוח את מערכת החינוך בצורה מלאה, אין טעם להמתין עוד. יש לעשות זאת כמובן תוך הקפדה על ריווח, מסיכות ובין היתר גם קיום בדיקות מהירות - ולראות מהי תמונת המצב מבחינת חסינות המורים ואנשי סגל ההוראה.

"לגבי עטיית מסיכות באוויר הפתוח: זה נכון שברמה העקרונית, כשאדם נמצא בחוץ ואין סביבו הרבה אנשים  - אין בעיה של ממש להוריד את המסיכה. השאלה היא מה רמת המשמעת של הישראלים כשהם נכנסים לתוך מבנה, וכאן אין בהכרח הפרדה מבחינת המעשים של הישראלים - ולכן אני נוטה לסקפטיות בעניין ביטול חובת העטייה בחוץ".

רהב סיכמה בכך ש"הבשורה של היום טובה מאוד, אך עדיין צריך לזכור שהקורונה לא נעלמה. אצלנו בשיבא, למשל,

ישנה כמות חולים מכופלת של אנשים המונשמים במצב קשה, עם אקמו  - שאולי השתלת ריאה עשויה לסייע  להם – מאשר חולי קורונה. צריך להיות סבלניים ולזכור שמצבנו היחסי כבר טוב למדי, בפירוש טוב בהרבה ממה שהיה עד לא מזמן וודאי ביחס למדינות אחרות".

 

טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו