פרוטוקול הדיון שנערך ב-21 בנובמבר נחשף היום (רביעי) וממנו עולה כי בפני הוועדה הוצגו נתונים ממחקר על דעיכת ההגנה מהבוסטר בכל קבוצות הגיל שמעל 15, ועדות כי הבוסטר משפר את ההגנה ומוריד דרמטית את ההדבקה. בנוסף לכך, הסכימו המומחים בנודע לחשיבות מנת הבוסטר לגילי 12 עד 15, למרות שלא הוצגו נתונים שמוכיחים שבגילים אלה ישנה דעיכה חיסונית.
"דעיכה נרמזת גם מנתוני גילאים 15-12, אולם משך הזמן הקצר וההטיה שעלולה להיגרם בשל ירידה כללית בתחלואה באוקטובר מונעים הוכחה ברורה לכך בשלב זה", נאמר בדיון – אך הוחלט להמליץ על מהלך זה בשל הדעיכה החיסונית בגילים אחרים.
עוד המליצו בצוות המומחים לשנות את פרוטוקול מתן חיסון פייזר כך שיכלול שתי מנות ומנת בוסטר וכך גם ייכתב בתדריך החיסונים, המלצה נוספת של המומחים היתה לאפשר חיסון בוסטר של אסטרה זניקה למי שהתחסנו במנה ראשונה ושנייה בחיסוני פייזר או מודרנה. "מנת הדחף משפרת את החיסוניות באוכלוסייה ומצמצמת את הסיכון להופעת וריאנט מדבק ואולי אלים יותר", נאמר בסיכום הדיון.
פרופ' רון מילוא ממכון וייצמן הציג בדיון תוצאות חדשות בקרב גילאים 19-16 בהן ניתן לראות עליה הדרגתית בקצב הדבקות ככל שעובר הזמן ממנה שנייה, לעומת הדבקות פי שתיים בקרב אוכלוסייה לא מחוסנת. הדעיכה נמצאה בכל קבוצות הגיל שנבחנו ובקרב גילאי 19-16 נצפתה דעיכה חזקה כמו ביתר קבוצות הגיל, ואמר: "מה שמניע את התחלואה אלה הגילים 15-12 ללא הבוסטר והלא מחוסנים וגילאי 11-5 הלא מחוסנים כלל. זה נותן תמונה ברורה לצורך בחיסון של גילים אלה".
פרופ' מיכאל גדלביץ', מומחה לבריאות הציבור שהשתתף בדיון אמר שחיסון שני עדיין מגן מפני מחלה קשה בבני 15-12: "איני שותף לדעת אחרים כגון פרופ' מילוא, אשר הציג נתוני מיגון מהדבקה. אני חושב בעיקר על הגנה מפני מחלה ולא מפני הדבקה. מהנתונים נראה שהדעיכה היא כבר אחרי חודשיים"
ד"ר שרון אלרעי-פרייס ענתה "התחלואה והתמותה לא הם שמביאים לצורך לתת חיסון. ברוב הגדול של המקרים הילדים אינם מאושפזים אבל אנחנו מחסנים כדי שלא יחלו, שלא יסבלו מתופעות ארוכות טווח".
פרופ' מיכאל גדלביץ' תהה: "עד כה הוצג שהסיבה לתת את החיסון לילדים זה ההגנה עליהם ולא הצורך להגן על כלל הציבור. אם זה אכן המסר, האם עכשיו משנים אותו?".
פרופ' מנפרד גרין, מומחה לבריאות הציבור מאוניברסיטת חיפה ענה: "צריך להגיד ביושר שאנחנו נשאר בתוך המגיפה לעולם אם לא נחסן גם את הילדים. אנחנו בפנדמיה והדרך להתגבר עוברת דרך הילדים. גם אם הילדים לא חולים קשה. צריך לרדת מהקונצפט שילדים לא חולים קשה. זה לא רלוונטי. אנחנו בפנדמיה ולילדים חלק נכבד בזה".
טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו