חולי הסרטן חוששים לקראת דיוני סל התרופות: "מי ישמיע את קולנו בוועדה?"

חולי הסרטן בישראל מודאגים מהחלטת שר הבריאות ניצן הורוביץ, שלא למנות אונקולוג לדיוני ועדת סל התרופות, זו השנה השנייה ברציפות.

בסוף השבוע הנוכחי הכריזו הורוביץ ושר האוצר ליברמן על מינוי ועדת סל התרופות ל־2022 - הכוללת נציגי ציבור, נציגי קופות החולים ונציגי משרדי האוצר והבריאות, וגם נציגי רופאים. אונקולוג - אין, והדבר הוביל לדאגה רבה בקרב חולי הסרטן, שחוששים שהתרופות שלהם לא ייכללו גם השנה בסל.

בשנה שעברה, כשלא השתתף אונקולוג בדיונים, הוקצו רק 14% מתקציב הסל לטיפולים במחלה, שמהווה את גורם התמותה העיקרי בישראל. זאת כאשר בעשור האחרון - 42% מתקציב הסל בממוצע נותבו לתרופות נגד סרטן.

היקף התקצוב הגבוה ביותר לתרופות הללו, באחוזים, ניתן ב־2019 - אז השתתפו בדיוני הוועדה שני אונקולוגים. התקציב הכולל של טיפולים וטכנולוגיות בתחום הסרטן היה 232 מיליון שקלים, מתוך תקציב כולל של 460 מיליון - כלומר 50.5%.

גם ב־2020 השתתפו בדיונים שני אונקולוגים, ובאותה השנה הוקצו 208 מיליון שקלים לתרופות לסרטן, מתוך תקציב של 526 מיליון שקלים (40%).

אין ייצוג לכולם

עבודת חברי ועדת הסל מבוססת על חוות דעת של מומחים מכל אחד מתחומי הרפואה, על חומרים מקצועיים מפורטים ומחקרים.

אין אמנם ייצוג בקרב חברי הוועדה לכל אחד מתחומי הרפואה ואין בכך צורך, אך בסופו של דבר המספרים מראים שבשנים האחרונות תחום האונקולוגיה מהווה את הנתח המשמעותי ביותר מתקציב הסל, גם בזכות טיפולים חדשניים ופורצי דרך וגם מפני שמחלת הסרטן מהווה סיבת המוות העיקרית בישראל.

לפי נתוני משרד הבריאות, מסוף שנות ה־90 סרטן הוא סיבת המוות הראשונה בקרב נשים וגברים בישראל. אחד מכל ארבעה אנשים מת מסרטן.

חרף זאת, סל התרופות בשנה שעברה השאיר המון טיפולים ותרופות חדשות ומצילות חיים מחוץ לסל. חברי הוועדה הכלילו תרופות מתחום האונקולוגיה בעלות של 71 מיליון שקלים בלבד, מתוך תקציב של 500 מיליון.

למעשה, כפי שצוין בתחילת הכתבה, רק 14% מתקציב הסל ניתנו למחלה שגורמת בכל שנה למותם של כ־11 אלף בני אדם.

ב"ישראל היום" חשפנו באוגוסט האחרון, כי נציגי חולי הסרטן פנו בנושא כבר לפני חודש וחצי לשר הבריאות הורוביץ.

ד"ר שני שילה מהעמותה הישראלית לסרטן ריאה, סיגל רצין מעמותת אחת מתשע ועמותות נוספות - ביקשו מהשר להכליל אונקולוג בדיוני הוועדה מהסיבות הנ"ל. ואכן, החולים הופתעו שגם השנה לא מונה איש מקצוע מתחום הרפואה הזה.

בין הטיפולים הבולטים לסרטן שהוגשו השנה לבחינת ועדת הסל: "אימפינזי" לחולי סרטן ריאה מסוג תאים קטנים; "ליבטיו" לסרטן עור שאינו מלנומה; "אנהרטו" לחולות סרטן שד גרורתי; "טגריסו" לחולי סרטן ריאה שאותרו בשלב מוקדם; "פאדסב" לחולים עם סרטן שלפוחית השתן, ו"לומקראס" לחולה סרטן ריאה עם מוטציית KRAS.

החלטה חורצת גורלות

"אני חולה בסרטן שד גרורתי. לאחר שנתיים של טיפול כימו וביולוגי שטיפל היטב בגידול ובגרורות בעצמות, התבשרתי לצערי שיש גם גרורות למוח", משתפת על מצבה רינת ז'ולטי־מרוז (46) מפתח תקווה, שזקוקה לתרופה אנהרטו.

"הטיפול שאני זקוקה לו כרגע לא נמצא בסל התרופות", היא מתארת את מצבה העגום. "גם בשנה שעברה הייתי זקוקה לתרופה ובסוף החליטו לתת לי טיפול אחר, אך הוא לא עבד. כששמעתי שגם השנה בין חברי ועדת הסל לא יהיה אונקולוג, הדבר היחיד שחשבתי עליו היה שלושת ילדיי הקטנים.

"לא ברור לי", כועסת ז'ולטי־מרוז, "איך יושבת ועדה כל כך חשובה וחורצת גורלות ללא אונקולוג, כאשר סרטן נחשבת עדיין לאחת המחלות הכי מסוכנות? מי ישמיע את הקול שלנו בדיונים? אני קוראת לוועדה לשקול שוב את החלטותיה, לגלות רגישות ובעיקר מקצועיות. אנשים ששרדו את השנה שעברה, לא בטוח ישרדו את השנה הנוספת הזאת אם התרופות שלהם לא ייכנסו לסל".

הדס רפפורט (37) מחלימה מסרטן השחלה והיא מתקוממת לנוכח הנתונים על מספרם הרב של חולי סרטן בישראל. "יותר מ־30 אלף ישראלים מאובחנים עם סרטן בכל שנה, ו־11 אלף ישראלים מתים מסרטן בכל שנה. לכן זה אבסורד שלא יושב אונקולוג בוועדת סל התרופות", טוענת רפפורט.

גם אלכסנדר קאן (73), חולה בסרטן ריאה מסוג תאים קטנים, מודאג מהחלטת שר הבריאות: "הסרטן שלי נחשב לאגרסיבי ואלים יותר מקרב סרטני הריאה, ולרפואה יש טיפולים ספציפיים שיכולים לסייע לו. אני תלוי בהחלטות הוועדה כדי לקבל מענה שיכול להאריך את חיי".

מירי פפו אובחנה בגיל 48 עם סרטן שד אלים. היא נלחמת להורדת גיל הממוגרפיה מ־50 ל־40. "האונקולוגים", היא אומרת, "הם אלה המתמודדים ביומיום עם חולי סרטן, עם הטיפולים, הסיבוכים והאתגרים. הם יודעים טוב מכולם מה הצרכים של החולים וכיצד ניתן לעזור ולהציל חיים", היא אומרת את מה שצריך להיות מובן מאליו.

"חלק בלי רקע רפואי"

חברת הכנסת יעל רון בן־משה, יו"ר הוועדה לפניות הציבור בכנסת ומזכ"לית מפלגת כחול לבן, מכנה את המצב הנתון "שערורייה". לדעתה, "הציבור הישראלי כבר נכווה מהחלטה זהה בשנה שעברה והתוצאות היו ברורות והרות אסון - המשך ירידה בהשקעות בטיפולים אונקולוגיים, סבל רב לחולים ומשפחותיהם ומוות".

דווקא פרופ' גיל בר סלע, יו"ר האיגוד לאונקלוגיה, מאבחן כיוון מעט יותר מתון. "אין לי אמירה ברורה אם אונקולוג הוא חיוני או לא", הוא מודה. "כיו"ר האיגוד נפגשתי בנושא עם יושבי ראש לשעבר של ועדת הסל הזאת, ודנתי בנושא של תרופות לחולים אונקולוגיים".

עם זאת, הוא מסכים ש"השנה שעברה היתה שנה חריגה מאוד. היו מעט משאבים שניתנו לתחום האונקולוגי. היו ב־2020 הרבה שינויים ותרופות חדשות שנכנסו בעולם - תרופות שיכלו לעזור להרבה אנשים. כעת הצטברו תרופות של שנתיים שרצוי להכניס אותן".

פרופ' עידו וולף, מנהל המערך האונקולוגי בבית החולים איכילוב שבתל אביב, אמר לאחר פרסום הרכב הוועדה כי מבחינה מקצועית "אי אפשר להסתפק רק בעבודה המעולה שנעשית כהכנה לדיוני הוועדה. רק מי שעוסק בתחום ביומיום יכול להסביר בצורה טובה. בסופו של דבר יושבים בוועדה הרבה חברים, אך לא לכולם יש רקע ברפואה.

"נכון שאפשר להגיד את זה על כל תחום ברפואה, אך בשנים האחרונות אונקולוגיה היא תחום מוביל מכל הבחינות", מבהיר פרופ' וולף. לתפיסתו של פרופ' וולף, צמצום מקומן של התרופות האונקולוגיות פוגע גם ביכולת של הרופאים בישראל להציע למטופלים להשתתף במחקרים חובקי יבשות.

"בשנה שעברה הרבה מאוד תרופות של אונקולוגיה לא נכנסו", מספר וולף, "זו הדרך שלנו לשמור על עדכניות מבחינה מחקרית, וגם עבור החולים שלנו. אם אתה מפספס שנה ועוד שנה אתה עלול למצוא את עצמך במצב שבו ישראל פחות תעניין את העולם מבחינת מחקרים וחדשנות".

מלשכת שר הבריאות נמסר בתגובה לטענות המובאות בכתבה: "כידוע, מספר המושבים בוועדת סל התרופות הינו מוגבל. חברי הוועדה מחויבים להביא בחשבון את כל התחומים ולקבל החלטות באופן מקצועי וענייני".