זה רק בידיים שלנו: אפשר לחיות בבטחה לצד הקורונה

הנתונים המעודדים וההיענות הגבוהה של הציבור הישראלי להתחסן במנה שלישית יכולים להיות נקודת מפנה • יש למנוע סגר, שאינו יעיל במניעת תחלואה וחייב להיות מוצא אחרון בלבד

חיסון קורונה בירושלים, צילום: אורן בן חקון

מדינת ישראל והעולם כולו מתמודדים בימים אלה עם שיאו של גל תחלואה רביעי, שפרץ בשל וריאנט דלתא. מנתונים שנאספו בבריטניה עולה כי החיסון יעיל בשיעור הגבוה מ־90 אחוזים במניעת אשפוזים ותחלואה קשה הן נגד וריאנט אלפא והן נגד וריאנט דלתא. עם זאת, קצב ההדבקה בווריאנט דלתא גבוה ומחייב את ישראל לנקוט שורת צעדים שיפחיתו את שיעורי ההדבקה ואת העלייה במספר החולים קשה.

קצב ההדבקה הגבוה בווריאנט דלתא פוגש את ישראל עם שיעור גבוה יחסית של מחוסנים, העומד על יותר מ־65 אחוזים. עם זאת, אל לה לישראל לקפוא על השמרים, שכן ככל שמגיפת הקורונה בעולם תימשך, כך יופיעו וריאנטים נוספים, שיאתגרו בכל פעם מחדש את הישגיה יוצאי הדופן במבצע החיסון.

כבר כיום עושות חברות כמו פייזר מאמצים להתאים את החיסונים לווריאנטים השונים, ואנו צפויים להמשיך להתחסן עד שחלק גדול מאוכלוסיות העולם יתחסן או יחלים מקורונה. לפיכך נדרש שינוי של התפיסה האסטרטגית של ישראל מתוך ראייה ארוכת טווח והצורך לחיות באופן בטוח לצד הקורונה.

מרכיב ראשון באסטרטגיית החיים הבטוחים לצד הקורונה הוא שמירה על שיעור גבוה של מתחסנים באוכלוסייה. בראש ובראשונה יש לעודד התחסנות של כמיליון הישראלים שטרם התחסנו במנה ראשונה באמצעות הסברה ומתן תמריצים, לצד הגבלות לגיטימיות. למשל, אין לממן בדיקות או לשלם ימי בידוד למי שלא התחסן, ומנגד - יש לתת כניסה בחינם למופע כתמריץ לצעירים מחוסנים.

רוב הישראלים שלא התחסנו אינם סרבני חיסון. רבים חוששים, מהססים או מוזנים על ידי פייק ניוז שאנשים חסרי אחריות מפיצים ברשתות. יש לפלח אוכלוסייה זו למגזרים ולקבוצות ייעודיות ולפעול באופן ממוקד, בסיוע מובילי דעת קהל כמו רבנים, רופאים או ידוענים, כדי לעודד אותם להתחסן.

מרכיב שני באסטרטגיית החיים הבטוחים לצד הקורונה הוא חיסון מבוגרים, צוותים רפואיים ואוכלוסיות בסיכון. ישראל היתה חלוצה בעולם במבצע החיסון השלישי. ממחקרים שביצענו בשיבא אנו לומדים כי החיסון השלישי יעיל ומעלה באופן משמעותי את רמת הנוגדנים. במקביל, נתוני משרד הבריאות מצביעים על ירידה של יותר מ־50 אחוזים מקרב בני 60 ומעלה המאומתים לנגיף. נתון מעודד זה מושפע לפחות בחלקו ממספר המבוגרים המחוסנים. ניתן להניח בזהירות רבה שבתוך כמה שבועות נראה בלימה, ואף ירידה, במספר החולים קשה.

מרכיב שלישי הוא חיזוק מערכת הבריאות, שנכנסה למלחמת הקורונה נטולת רזרבות ועם שיעורי תפוסה מהגבוהים בעולם. החלטת הממשלה האחרונה על תוספת תקנים קבועים למערכת הבריאות היא צעד הכרחי בהבטחת גב רחב יותר לכלכלה ולמדינה. חשוב שצעדים אלו ילוו בהקמת מערך בדיקות מהירות ארצי, כגון זה המוצע במתווה "כיתה ירוקה" של ביה"ח ספרא לילדים בשיבא, ובהגברת האכיפה - בעיקר בנתב"ג, כדי שנוכל לשמור על הישגי מבצע החיסון לטווח הארוך.

הנתונים המעודדים וההיענות הגבוהה של הציבור הישראלי להתחסן במנה שלישית יכולים להיות נקודת מפנה ולמנוע סגר, שאינו יעיל במניעת תחלואה וחייב להיות מוצא אחרון בלבד. בעזרת העלאת שיעור המתחסנים, הקפדה על ההנחיות, מילוי כללי התו הירוק ואכיפה נוכל לבלום את הגל הנוכחי, לפתוח את שנת הלימודים כסדרה ולקיים חיים בטוחים לצד הקורונה.

הכותב הוא המשנה למנהל המרכז הרפואי שיבא וחבר בצוות המייעץ ל"מגן ישראל", לשעבר מנכ"ל משרד הבריאות

טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו

כדאי להכיר