חובת עטיית מסכות בהתקהלות בשטח פתוח הוגבלה לחודש בלבד

ועדת העבודה, הרווחה והבריאות קבעה: תוקף צו משרד הבריאות, לחובת עטיית מסכה בקרבת 100 איש ויותר בשטח פתוח, ובידוד למחוסן או מחלים שנמצא במגע סמוך לחולה קורונה קטין או חסר ישע - יוגבל עד ה-12 בספטמבר • יו"ר הוועדה, ח"כ רייטן מרום: "ההגדרות כלליות מידי - בלתי אפשרי ליישם ולאכוף"

התכנסות הוועדה, צילום: דוברת הכנסת

ועדת העבודה, הרווחה והבריאות, קבעו לאחר דיון כי חובת עטיית מסכות בהתקהלות של 100 איש ויותר בשטח פתוח - תוגבל לחודש בלבד, וכך גם בידוד למחוסן או מחלים שנמצא במגע סמוך לחולה קורונה קטין או חסר ישע. תוקף צו משרד הבריאות האמור יוגבל עד ה-12 בספטמבר. הצו נכנס לתוקף אוטומטית 72 שעות לאחר חתימתו, ביום ראשון האחרון (8.8).

החלטת הוועדה - הצו הוגבל לחודש בלבד, דוברת הכנסת

מרבית הביקורת שעלתה בדיון הייתה סביב החובה לעטות מסכה בהתקהלויות בשטח פתוח. יו"ר הוועדה, ח"כ רייטן מרום: "ההגדרות כלליות מידי, בלתי אפשרי ליישם ולאכוף; דורשים לשמוע פתרונות שיקלו על אזרחים להישמע לצו, ולהבין את ההיגיון בו. רוב התחלואה הקשה היא עדיין אצל לא מחוסנים, ומה שהפך להיות הגורם המניע הוא איך חומקים מסגר. הממשלה מטילה עוד ועוד מגבלות, והכל סביב המטרה הזו - אבל עולות מזה כל מיני שאלות. נוסח הצו הזה מבהיר את אי ההבנה, ואת הביקורת הציבורית שנשמעת, כי אין שום נתון שמראה שההגבלה הזאת תקטין את שיעור ההדבקות".

פרופ' חגי לוין אמר: "בזמן הופעה או משחק כדורגל הסיכון להידבק נמוך מאוד. כשנכנסים או יוצאים יכול להיווצר צוואר בקבוק וזה מעלה את הסיכון - וכאן יש להבחין בין מחוסנים ומחלימים לבין לא מחוסנים, ובין אנשים המוגדרים כסיכון".

אילנה גנס, ראש מטה בריאות הציבור במשרד הבריאות, הסבירה את הרציונל בחובת עטיית המסכות בשטח פתוח: "אנחנו יודעים שיש לא מעט הדבקות בשטחים פתוחים, בייחוד במצבים של התקהלות. אנחנו רואים את התופעה הזאת לאורך כל גלי המגיפה. כולנו ראינו מה קרה באנגליה סביב משחקי היורו. קשה להגדיר את זה, כי במקום כמו מסיבה פתוחה בפארק אין לנו סדרן שבודק את מידת המרחק בין האנשים, ואם אין לנו איך להבטיח שמירה על מרחק אישי - זה לא ניתן ליישום בפועל. חובת עטיית מסכה היא אמנם לא נוחה ברמת הפרט, אבל זו הגבלה קלה ומידתית".

דיון בנושא ההגבלות, דוברת הכנסת

פרופ' איתמר גרוטו אמר: "יכול לראות שנראה דעיכה לקראת סוף אוגוסט, אולי לא נידרש לצעדים נוספים. אנחנו נמצאים במצב של תחלואה מחמירה, ואין ספק שצריך לפעול במישורים שונים. בסופו של דבר רוב ההדבקות מתרחשות בבתים, במגע הדוק עם מאומת".

גם באשר לחובת הבידוד למחוסנים השוהים במגע ישיר עם קטין או חסר ישע חולה קורונה עלתה ביקורת. ח"כ רייטן מרום: "אין שום דרך לאכוף את הדבר הזה, אם הילד נמצא בחדר או לא. מה, תציבו מצלמות בתוך הבתים? גם ההגדרה של גיל בעייתית - לא מדובר באינדיקציה שבהכרח מעידה על מידת הצורך של הילד במגע הדוק עם ההורה. זה יוצר בעיות בפרשנות ויישום של הצו".

ח"כ מיכל רוזין הצטרפה לדברים: "המטרה של כולנו היא שיתחסנו כמה שיותר. ברגע שאנחנו מחסלים את ההבדל בין מחוסנים ללא מחוסנים, אם הכל אותו דבר, איזו מוטיבציה של להתחסן?".

נשיא לה"ב, רועי כהן, התריע כי חובת הבידוד להורים מחוסנים מציבה שוב את ציבור העצמאים במצב של פגיעה חמורה בפרנסתם, שאינה מקבל לדבריו מענה ראוי: "לא יכול להיות שבחסות החוק תהיה אפליה בין עצמאים לשכירים. זה כמו מילואים, מאמץ לאומי - וכל המדינה היא חלק מהמערכה. בעוד לשכירים יש דמי בידוד, אנחנו לא זכאים להם וגם ממשיכים לשאת בהוצאות העסק כל משך הבידוד. מדובר בדיני נפשות, 10 ימים מתוך חודש יכולים להביא עסק לקריסה".

ח"כ מירב בן ארי חיזקה את דבריו ואמרה: "אם אנחנו מחייבים הורה מחוסן או מחלים להישאר בבית גם לנו יש אחריות. למה שלחנו אותו להתחסן? צריך לתת להם להפחית את מספר הימים, זו מכת מוות לעצמאים".

טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו

כדאי להכיר