לקבל החלטות - במקום למרוח את הציבור

בשבוע הראשון של אוגוסט, במשך שבעה ימים, חלה עלייה דרסטית בהתפרצות הגל הרביעי של הקורונה בישראל, עם 310 חולים חדשים במצב קשה ועוד 50 קורבנות שנפטרו מהמגיפה, לעומת 51 נפטרים בכל יולי, 8 נפטרים ביוני ו־34 במאי.

אם יש עוד שרים, ולמרבה הצער יש כאלה, שמתכחשים ועיוורים למציאות הקשה של הגל הרביעי, ניתן לומר שאם הממשלה לא תתעשת בדחיפות, מהיום להיום, ישראל עלולה למצוא את עצמה במהירות עם גל מתעצם של אלפי חולי קורונה במצב קשה ומאות קורבנות שווא של המגיפה.

גם על בכירי משרד הבריאות - שר הבריאות ניצן הורוביץ ומנכ"ל משרדו פרופ' נחמן אש - להתעשת ולהפסיק עם הגמגומים, החלומות באספמיה ואמירות השווא, השקריות לעיתים, מול הציבור ומול קבינט הקורונה והממשלה.

עד עכשיו יוצאים ממשרד הבריאות מסרים סותרים על חומרת המגיפה, עד כדי כך שככל שבכירי המשרד מנסים להרגיע באמירות כמו "אנחנו רחוקים מקריסה של בתי החולים" ו"אנחנו מתנגדים לסגר", חומרת ההתפרצות רק הולכת ומחריפה והאפשרות לסגר בספטמבר או עוד קודם לכן הופכת לריאלית יותר ויותר.

הניסיונות המסוכנים להתחמק ולהתנער מהקורונה מאפיינים את קבינט הקורונה והממשלה כולה מאז הקמתה, במקביל להתפרצות המחודשת, הרביעית במספר, של הקורונה בישראל. עולה החשש לעיתים שקולות מכחישי הקורונה השתלטו על הממשלה.

בכל פעם מחדש קבינט הקורונה מחליט בחוסר אחריות לא להחליט ולא לקבל את ההמלצות (הפושרות מאוד, כמעט סתמיות, ברוח ובהשראת שר הבריאות ניצן הורוביץ) של משרד הבריאות, ולהסתפק בעיקר באמירות וסיסמאות כלליות על הגברת מאמצי ההסברה ו"הגברה דרמטית" של האכיפה בגין עטיית מסיכות.

אלא גם כשקבינט הקורונה החליט לפני שבוע לקבל, חודש מאוחר מדי, את דרישת משרד הבריאות להחיל תו ירוק משמעותי במקום התו הירוק החלקי והמרוכך, הוא החליט שההחמרות החדשות יחלו בעוד שבוע וחלקן בעוד שבועיים. כך בזבזה הממשלה חודש וחצי יקרים מפז של יכולת לצמצם את התפשטות המגיפה ולהקטין את מספרי החולים הקשים והמתים. כל זאת, כאילו שנגיף הקורונה הקטלני ההרסני והמתעתע בעולם כולו, הפך בישראל לממושמע ומחכה בשקט להמשיך ולהתפרץ רק לפי החלטות קבינט הקורונה הישראלי.

ראש הממשלה נפתלי בנט ושר הבריאות מצהירים כי הם רוצים לנסות, בכל דרך, להימנע מסגר בגלל הפגיעה הקשה שלו בכולנו. ואולם כדי שלא יהיה סגר, והסיכוי מאוד גבוה שכן יהיה, צריכה הייתה הממשלה לפעול ברצינות, בנחישות ובמהירות כדי להגביל לאלתר התקהלויות, לאכוף סוף-סוף ברצינות את עטיית המסיכות, להחליט על דחיית פתיחת שנת הלימודים לתחילת אוקטובר ולפעול הרבה-הרבה יותר ברצינות (עם לחץ משמעותי על ארבע קופות החולים) כדי לחסן בדחיפות את מיליון הישראלים שעוד לא התחסנו אפילו במנה הראשונה והשנייה.

כל זה כלל לא קורה והממשלה נאחזת בתקוות שווא, שגם אם לא עושים כמעט כלום, למעט המבצע החשוב של החיסונים במנה השלישית, הגל הרביעי ייעלם מעצמו. אלא שעל פי תחזיות משרד הבריאות הוא לא ייעלם מעצמו, ויש חובה מוסרית ובריאותית להחזיר לאלתר שורה של הגבלות ולקיים סוף-סוף אכיפה משמעותית ולא רק הכרזות שווא על אכיפה כזו.

ויש עוד תחום שבו הממשלה טומנת ראשה בחול בעיוורון בלתי נסלח: שלא כמו הממשלה הקודמת, היא עד עכשיו מתנערת כליל מחובתה לתקצב מחדש פיצויים לנפגעים הרבים מהגבלות הקורונה החדשות שכבר הוחזרו, וגם מההגבלות העתידיות, כולל הסגר. וזוהי עוד גזרה שבה הממשלה עיוורת למציאות ומתעתעת עד עכשיו בכולנו.