צריך לקרוא זאת שוב שוב - וגם אז עדיין קשה להאמין - כי שרת החינוך של מדינת ישראל מתנגדת (מתנגדת!) למתן חיסונים לקורונה בבתי הספר בישראל, וזאת לדבריה מפני ש"תפקיד משרד החינוך לחנך ולתת לילדים סביבה חינוכית מיטבית. ילדים מתמודדים עם מצוקות רגשיות מהשנה האחרונה, ואסור לנו להפעיל עליהם לחצים חברתיים נוספים במסגרת החינוכית".
האמירה האומללה והשערורייתית של שרת החינוך, ד"ר יפעת שאשא ביטון, מצטרפת לאמירות השערורייתיות לא פחות שנחשפו אתמול ב"ישראל היום", ולפיהן היא לא מסכימה לעידוד חיסונים כחלק ממערכת החינוך וכי היא לא מתנגדת לחיסונים אך מדובר ב"נושא שנוי במחלוקת".
שרת החינוך אמנם הכחישה אמירות אלה, אבל הדברים מצטרפים לאמירות בלתי נסבלות ובלתי נסלחות שלה כמו ההערה שלה שהיא מתנגדת למתן חיסונים בכפייה בישראל, כאילו היה מצב או אפשרות או מחשבה כאלה. זו השיטה של שרת החינוך: להפיץ חצאי־אמיתות ורמזים, שכבר עושים בעצמם את העבודה בקרב כת מכחישי הקורונה וכת מטורללי מתנגדי החיסונים.
אולי, אולי שרת החינוך שכחה שבבתי הספר בישראל ניתנים חיסונים זה עשרות שנים, ומאז ראשית ימי המדינה, כחלק משירותי בריאות התלמיד, שהם עצמם נדבך חשוב בשירותי בריאות הציבור. החיסונים הם התשתית של הרפואה המערבית, והם הצליחו כבר להציל את האנושות - כלומר מאות מיליוני בני אדם וילדים בשנה - ממחלות קשות ומידבקות שחלקן גורמות לנכות קשה, לסבל בל יתואר ולמוות. מדינת ישראל תמיד הייתה גאה באיכות ברמה העולמית של שירותי בריאות התלמיד (שהסמל שלהם היה המוסד הנכחד של אחות בית הספר), וגם לאחר שנים של שחיקה והפרטה של שירותים אלה הם עדיין מהווים שירות חברתי ורפואי קריטי וחשוב מאוד.
בישראל ניתנים מדי שנה, בשגרה קבועה וברוכה - וכך גם בשנה הבאה, תחת שרת החינוך שאשא ביטון - לפחות עשרה חיסונים לכל התלמידים בכיתות א' עד ח', ובכלל זה גם נגד חצבת, חזרת, אדמת, אבעבועות רוח, שיתוק ילדים, טטנוס, שעלת, דיפתריה, פפילומה ושפעת. החיסונים הם חלק מהתשתית הבריאותית והחברתית של ישראל, וברוב המקרים והיישובים ההיענות למתן החיסונים של ההורים והתלמידים גבוהה עד גבוהה מאוד.
דווקא מגפת הקורונה לימדה אותנו ואת האנושות כולה כי חיסונים הם ההמצאה המדעית־רפואית החשובה ביותר שהצילה - והפעם שוב - את האנושות מסבל, מחולי וממוות, וכי המדענים והרופאים שהמציאו את החיסונים הם גיבורי האנושות, ויש סיכוי או הצדקה שיקבלו את פרס נובל.
עם כל זאת הסולידריות החברתית והערבות ההדדית, עד כמה שהמושגים האלה נשמעים ארכאיים, הם הבסיס לקיומה ולהישרדותה של החברה האנושית - כי הרי החיסון הוא טיפול רפואי ייחודי מאוד, שבו המחוסן לא מגן רק על עצמו ואפילו לא רק על בני משפחתו, אלא גם במצטבר המחוסן עוזר לבנות הגנה חברתית־ציבורית שתיצור הגנת עדר לכלל הציבור, כמו "כיפת ברזל" בריאותית.
ואת כל הערכים האלה רומסת שרת החינוך של ישראל ברגל גסה כאשר היא אינה מוכנה לאפשר את המובן מאליו: מתן חיסונים לקורונה בבתי הספר, כמו החיסונים הרבים הנוספים הניתנים בהם ממילא.
הרמזים, כאילו יופעל או מופעל לחץ חברתי פסול להתחסן, הם לא פחות מניסיון לפגיעה בהגנה ובחוסן הבריאותי של ישראל. אין דבר יותר פסול, מגונה וחמור שיכול להגיע דווקא משרה בממשלה, ועוד זו שאחראית לכלל החינוך בארץ, שגם אם היא לא מתכוונת, פוגעת קשה בהצלת החיים שמביאים לכולנו חיסוני הקורונה.
טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו