הסיכוי למנת חיסון שלישית ואיך להגן על הילדים: שאלות ותשובות

על מה מתבססת קביעת משרד הבריאות שיעילות החיסון במניעת הדבקה ירדה?

משרד הבריאות מפרסם תוצאות של בדיקות משוות שערך בין מספר המחוסנים והלא מחוסנים שנדבקו בקורונה בתחילת השנה, לבין מספר המחוסנים והלא מחוסנים שנדבקו לאחר התפשטות זן דלתא בישראל, המצביעות על ירידה ביעילות החיסון במניעת הדבקה מכ-90 אחוז לכ-64 אחוז.

הבשורות הטובות הן שיעילות החיסון של פייזר במניעת מחלה קשה ואשפוז עומדת לאורך כל השנה על יותר מ-90 אחוז. 

האם מחוסנים נמצאים בסיכון קטן יותר לפתח מחלה קשה?

נתוני משרד הבריאות ונתונים נוספים כגון תוצאות מחקר של המרכז הרפואי שיבא בשיתוף אוניברסיטת הרווארד - שפורסם השבוע בכתב העת LANCET - מצביעים באופן חד-משמעי על כך שמחוסנים נדבקים פחות, מדביקים פחות, וחולים פחות באורח קשה. נתוני ההדבקה וההידבקות מתייחסים לווריאנט הבריטי. בכל האמור לזן דלתא, נתוני משרדי הבריאות הישראלי והבריטי מצביעים על כך שחיסון פייזר (שתי מנות) יעיל ביותר במניעת תחלואה, לרבות תחלואה קשה.

אם אין סכנה בקריסת מערכת הבריאות הודות לחיסון, מדוע יש צורך בהגבלות?

בשלב זה נוקטים ממשלת ישראל ומשרד הבריאות גישה זהירה, המתבקשת לאור העלייה המתמשכת במספר המאומתים היומי.

על אף שיעור המתחסנים הגבוה בישראל, יש עדיין כעשרה אחוז מבני 50 ומעלה שאינם מחוסנים ונמצאים בסיכון גבוה לחלות באורח קשה. ראינו דוגמה לכך אתמול כשדווח על רופאת משפחה שלא חוסנה ומאושפזת במצב קשה. כמו כן, ככל שיתרחשו יותר הדבקות בקהילה, כך צפוי מספר החולים הקשה לעלות, בעיקר בקרב הלא מחוסנים וקבוצות הסיכון.

ההחלטה על הגבלות נוספות צריכה להיעשות בשיקול דעת, תוך צמצום הפגיעה בכלכלה ובשגרה.

מה הסיכוי שמדינת ישראל תצטרך לחסן את תושביה במנה שלישית?

כחצי שנה לאחר תחילת מבצע החיסונים, אנו למדים שחלה ירידה משמעותית ברמת הנוגדנים. מאידך, גם חצי שנה אחרי, החיסון יעיל במניעת תחלואה קשה ואשפוז בשיעור של יותר מ-90 אחוז. לכן גם אם יעלה צורך במתן מנת חיסון שלישית, הנתון שיקבע יהיה שיעור הירידה ביעילות החיסון במניעת תחלואה קשה ואשפוז.

בהנחה שתינתן מנה שלישית, אילו קבוצות צריכות לקבל אותה ראשונות?

סדר העדיפות שלפיו תינתן מנת חיסון שלישית צריך להיות דומה לזה שנקבע במתן המנה הראשונה. כלומר, בראש ובראשונה בני 50 ומעלה, הצוותים הרפואיים, מדוכאי חיסון וחולים במחלות כרוניות, שיעילות החיסון אצלם נמוכה יותר.

כיצד ניתן להגן על הילדים שאינם יכולים להתחסן?

ההגנה על ילדים שאינם יכולים להתחסן היא באמצעות אחריות אישית וחברתית של ההורים. בהיבט החברתי - העלאת שיעור המתחסנים בקרב בני 12 ומעלה שיכולים להתחסן, וזאת על מנת לסייע ליצירת חיסון עדר, וכך להגן גם על הקטנטנים שלא יכולים להתחסן. בהיבט האישי - להימנע משליחת הילדים למסגרות החינוכיות כשהם לא מרגישים טוב, להקפיד על כללי הבידוד לאחר נסיעה לחו"ל ולאחר חשיפה לחולה מאומת אם אינכם מחוסנים, לעטות מסכות בחללים סגורים, ולנהוג באחריות אישית למען כולם.

האם יש צורך בשינוי מבנה מסגרות החינוך?

הקורונה תלווה אותנו עוד זמן רב. למדינת ישראל יש כעת הזדמנות יוצאת דופן להשקיע במערכת החינוך ולהתאים אותה לעתיד, לרבות יכולת לתפקד במקרה של התפרצות. זה הזמן להקטין את מספר התלמידים בכיתות, ולהכין תשתיות איכותיות שיאפשרו לימודים מרחוק בעת הצורך. יש להתאים את תוכנית הלימודים לצרכים של דור העתיד, ולהיעזר בטכנולוגיות חדשניות. אנשי הרפואה יודעים שהשקעה בחינוך ובהשכלה מקדמת את הבריאות. 

מה דעתכם על מדיניות החזרה לשגרה בבריטניה?

מתחילת המגפה בריטניה נוקטת מדיניות ייחודית בעולם. היא בחרה תחילה להגן על הקשישים בלבד, ואז חזרה בה. בהמשך המליצו להגדיל את המרווח בין מנות החיסון. כעת היא בוחרת להימנע מכל הגבלה, ולהתחשב במספר החולים קשה בלבד. ישראל צריכה להמתין ולראות מה יקרה בבריטניה, בטרם תשקול צעד דומה. בינתיים מוטב להמשיך לדבוק במדיניות זהירה כפי שעשינו בהצלחה מרובה עד כה. 

פרופ' אפק הוא משנה למנהל המרכז הרפואי שיבא, חבר בצוות "מגן ישראל", ומנכ"ל משרד הבריאות לשעבר. פרופ' לשם הוא מומחה במחלות זיהומיות במרכז הרפואי שיבא