המומחים מסבירים: איך אדם ששומר על אורח חיים בריא עובר לפתע דום לב?

ההלם בעקבות מותו של מפקד חטיבת הנח"ל, אל"מ שרון אסמן בן ה-43, שהתמוטט הבוקר (חמישי) בזמן אימון כושר, עורר את השאלה כיצד אדם כמוהו, ששומר על אורח חיים בריא, מגיע למצב של דום לב. מומחים מבתי חולים ברחבי הארץ מסבירים בשיחה עם "ישראל היום" מה יכולות להיות הסיבות לכך.

מחלת לב סמויה שהתפתחה או פגם גנטי נסתר

לדברי ד"ר דודי פרג, מנהל מחלקת טיפול נמרץ לב בבית החולים מאיר, יש שתי סיבות מרכזיות למקרה מסוג זה של התמוטטות במהלך אימון. הוא מסביר כי מצב של התקף לב - שהוא חסימה בעורק שנותן דם ללב - קורה גם בקרב אנשים בגיל 40 שלכאורה בריאים מאוד, ולעתים אף לא ניתן למצוא לכך סימנים מקדימים. החסימה בזרם הדם גורמת לדום לב ולהתמוטטות ומוות.

מעבר לכך, לא פעם ספורטאים סובלים מהפרעה שמתפתחת במבנה הלב, שמעבה את שריר הלב כך שנוצר עיוות במבנה הלב. זהו תהליך גנטי שמתפתח עם השנים, ומופיע לפעמים גם בקרב ספורטאים ויכול לגרום למוות מדום לב.

"זו גם מציאות שמתחוללת כרעם ביום בהיר. תהליך עיבוי הלב מתפתח בשקט, והמבנה הלא תקין גורם להפרעות קצב ולמוות. אם הקצין היה בשנות ה-20 לחייו, הייתי אומר שזו ככל הנראה הסיבה המרכזית, אבל בגיל 40 ישנן שתי האפשרויות האלו למקרה הטרגי הזה", טוען ד"ר פרג.

"ייתכן שמדובר בטרשת עורקים"

ד"ר קובי שחם, מומחה לב ומנהל היחידה לטיפול נמרץ לב בבית החולים איכילוב, אומר כי מקרים כאלו מתרחשים כל הזמן אך רובם לא מקבלים הד ציבורי.

"הסיבה השכיחה ביותר במקרי דום לב מגיל 35 ומעלה היא מחלה בכלי הדם של הלב, טרשת עורקים", מציין ד"ר שחם. "במצב של מאמץ גדול אין הגעה של חמצן ללב, ואז נגרם סבל גדול ללב ונוצרת הפרעת קצב קטלנית".

אפשרות נוספת שמעלה ד"ר שחם היא מחלות לב מולדות, "שמביאות לשינויים מבניים בגודל שריר הלב או מחלה גנטית במערכת ההולכה החשמלית של הלב. לפעמים ישנה גם דלקת בלי תסמינים שפוגעת בשריר הלב, והיא מגיעה אחרי מחלה עם נגיף. במקרה כזה, גם ההתפרצות של ההתקף או דום הלב יתחוללו רק באירוע עצמו, שהוא בדרך כלל פעילות גופנית ואז יש דום לב שקשה מאוד לטפל בו".

סיבה נוספת: דלקת נסתרת בשריר הלב

פרופ' רן קורנובסקי, מנהל מערך קרדיולוגיה בבילינסון והשרון, מדגיש כי יש צורך להציב דפיברילטור בכל מקום שבו יש פעילות ספורטיבית.

"מבלי להיכנס לפרטי המקרה המצער של אל"מ אסמן, ברור שאדם בכושר קרבי נחשב בריא מאוד, אבל הסיבה שגם אדם כזה נפגע היא שגם לאנשים בריאים לא פעם יש מחלה סמויה שתוקפת בבת אחת", אומר פרופ' קורנובסקי. "זה מגיע בלי סימני אזהרה ודווקא בפעילות מאמץ או ספורטיבית. זה מתחיל בהתקף לב שהופך לדום לב, וזו הסכנה הכי חמורה במצב כזה כי אין זמן כמעט להתערבות רפואית כדי להציל את האדם.

"סיבה נוספת היא מחלה נסתרת, פגם מבני בלב שלא ידוע עליו. לפעמים, אם לא עושים בדיקה לפני פעילות מאומצת, לא מודעים לכך שהופיע או נוצר פגם מבני בלב או במסתמי הלב - וזה קטלני. גם דלקת בשריר הלב עם סימפטומים קלים מאוד עלולה במאמץ ליצור הפרעות בקצב הלב, שיהפכו מהר מאוד לקטלניות".

לדברי פרופ' קורנובסקי, שיעור מקרי דום לב בקרב אנשים בשנות ה-20 לחייהם הוא של חמישה בני אדם למאה אלף, ובגיל 40 המספרים הם 20-15 למאה אלף. "יש בזה גם השפעות גנטיות והיסטוריה משפחתית שבדיעבד אפשר לגלות", אומר המומחה. "ייתכן גם שבץ מוחי עם שטף דם אבל כשיש ניסיון אפשר להבחין ישר האם זה דום לב או שבץ. אם נצא מנקודת הנחה שזה היה אירוע לבבי חמור, הדבר מדגיש כמה חשוב להחזיק דפיברילטור בכל מקום שעושים בו מאמץ. הדפיברילטור מחזיר במכת חשמל את הפעילות החשמלית של הלב, שבלעדיה לא ניתן להציל את האדם".