באיחור של כתשעה חודשים, מתפרסם היום (רביעי) הדוח השנתי על מצב העישון בישראל, ממנו עולה כי ב-2023 20.5% מהאוכלוסייה הבוגרת עישנו, עלייה קלה לעומת 20.1% בסקר קודם שנעשה ב-2020.
הקבוצה שבה שיעור העישון הגבוה ביותר היא גברים ערבים (39%) אחריה גברים יהודים (25.6%, עלייה לעומת 22% ב-2020) נשים יהודיות (14.6%) ונשים ערביות (6.3%).
בקרב בני נוער עולה כי כ-16% מהתלמידים התנסו בסיגריה אלקטרונית או וויפ. (לעומת 10.5% מהתלמידים שהתנסו בעישון סיגריה ריגילה) שיעור ההתנסות גבוה במיוחד בכיתות יא-יב, שם 27.6% התנסו בסיגריה אלקטרונית. בכיתה ח' התנסו 11% מבני הנוער ובכיתה י' 19%.
מהנתונים עולה כי 16-13% מהילדים ובני הנוער מכיתה ה ועד י"ב התנסו בעישון של סיגריות רגילות או אלקטרוניות או נרגילה. שכיחות השימוש עולה עם הגיל וגבוהה יותר במגזר הערבי.
כזכור, ב-2023 שני בני נוער אושפזו בעקבות שימוש במוצר עישן ואחד מהם, מידן קלר ברוך, מת במהלך האשפוז.
לראשונה נבדק שיעור העישון לפי רמת דתיות בקרב יהודים באוכלוסיה הבוגרת. שיעור העישון נמצא הגבוה ביותר בקרב מסורתיים (25.6%), וספציפית בקרב גברים מסורתיים (34.1%). לעומת זאת, השיעור הנמוך ביותר נצפה בקרב חרדים (9.8%), וספציפית בקרב נשים חרדיות (2.0%).
בהשוואה בינלאומית שיעור העישון היומי בישראל של גברים (23% דיווחו על עישון מדי יום) ננמצא במקום ה-20 הגבוה ומעל לממוצע מדינות ה-OECD שעומד על 20%. בקרב נשים השיעור היומי הוא 9% ונמוך מהממוצע שעומד על 12%.
עוד עולה מהסקר כי בקרב 79.5% מהאוכלוסייה שלא מעשנת כרבע דיווחו שהם חשופים לעישון כפוי (עישון פסיבי). כאשר באוכלוסיה הערבית השיעור כמעט כפול ועמד על 39% לעומת 21% שחשופים לעישון כפוי באוכלוסייה היהודית.
הסיגריה האלקטרונית צוברת פופולריות גם בקרב מעשנים בוגרים: 2.3% מהנשאלים הבוגרים אמרו שהם משתמשים בסיגריה אלקטרונית או מוצר חימום טבק. מדובר בעליה מסקר קודם אז עמד שיעור המשתמשים על 1.4%.
העלות הישירה והעקיפה של נזקי העישון למערכת הבריאות מוערכת בכ-1.7 מיליארד ש"ח ועלויות נוספות למשק כמו אובדן כושר עבודה וימי מחלה מוערכות בכ-1.9 מיליארד שקל. . עם זאת מדובר בהערכה שנעשתה כבר לפני עשור וככל הנראה המספרים היום גבוהים הרבה יותר.
משקי הבית בישראל הוציאו ב-2023 קרוב ל-10 מיליארד ש"ח על רכישת מוצרי עישון. וההערכה היא שהכנסות המדינה ממסי קניה על טבק היו כ-8.3 מיליארד ש"ח.
עם זאת ההשקעה הכספית במניעת עישון אינה גבוהה. קמפיין של משרד הבריאות נגד סיגריה אלקטרונית ב-2023 בעלות 1.5 מיליון שקל תחת הכותרת "עאלק לא ממכרת.. סיגריה אלקטרונית מסכנת חיים".
תרופות לגמילה בעישון וכן סדנות גמילה נמצאות בסל הבריאות וניתנות למבוטחים ללא תשלום. כ-880 איש פנו ב-2023 למוקד גמילה מעישון שמפעיל משרד הבריאות. בכללית השתתפו כ-14,500 איש בסדנאות גמילה. במכבי 8,565 איש. במאוחדת 490 איש עברו סדנת גמילה ונעשו מעל 2,000 ייעוצים אישיים בנושא גמילה. בלאומית 3,723 מטופלים השתתפו בתהליכי גמילה שונים.
ד"ר שרון אלרעי פרייס, ראש חטיבת בריאות הציבור במשרד הבריאות: "השנה האחרונה הציבה בפני המדינה אתגרים שלא היו כמותם ותופעת העישון בישראל ככל הנראה התרחבה. מאז 7 באוקטובר אנו עדים לדיווח על עלייה במספר המעשנים בקרב צעירים ומבוגרים. מנתונים שנאספו בסקרים שנעשו על-ידי חטיבת בריאות הציבור במשרד הבריאות, נמצא כי בקרב אוכלוסיית המפונים יש כ- 4.5% המדווחים על התחלת עישון ביחס לכ- 2.5% בכלל האוכלוסייה, כמו כן, 56% מקרב המעשנים מדווחים על הגברת העישון ושימוש תדיר במוצרי הטבק והאידוי מאז תחילת המלחמה".
פרופ' יעל בר-זאב, יו"ר החברה הרפואית למניעה ולגמילה מעישון בהסתדרות הרפואית, ופרופסור לבריאות הציבור בפקולטה לרפואה, האוניברסיטה העברית: "דוח שר הבריאות לצערי מראה שאנחנו לא מצליחים להתקדם בהורדת שיעורי העישון. מעבר לכך, אנו רואים עליה מדאיגה בשיעורי השימוש של סיגריה אלקטרונית בקרב בני נוער, כאשר כמעט שליש מבני הנוער בכיתות יא-יב התנסו בסיגריות אלקטרוניות. ציפינו לראות ירידה משמעותית בעקבות החקיקה פורצת הדרך שנעשתה בשנת 2020, אך הקורונה והמלחמה ככל הנראה בלמו זאת. מדינת ישראל חייבת להמשיך להיאבק בחברות הטבק, תוך אימוץ צעדים נוספים חדשניים כגון דור ללא עישון, צמצום ניכר של נקודות מכירה, והגבלת תכולת הניקוטין למינימלית ולא ממכרת במוצרים. מעבר לכך נדרש להשקיע באכיפה, תחום פרוץ לחלוטין כיום, כדי שנוכל לראות את ההשפעות המיטביות של החקיקה שכבר הוטמעה".
8,000 מקרי מוות בשנה
"דו"ח שר הבריאות על עישון במדינת ישראל, הוא מסמך חשוב, שמשקף את תמונת המצב בארץ. למצער, הפעם הדו"ח מאחר להתפרסם ביותר מחצי שנה, היות ואמור היה להתפרסם, ככל שנה, בסוף מאי, ביום הבינלאומי למניעת עישון", כך נמסר מהאיגוד הישראלי לרפואת ריאות.
"העישון גורם בישראל לכ-8,000 מקרי מוות בשנה, מהם כעשירית מקרי תמותה בקרב לא מעשנים, עקב עישון פאסיבי. העישון הוא גורם מרכזי במחלות ריאה, במחלות לב, סרטן ותחלואות אחרות".
"למרות ההצהרות והכוונות הטובות לצמצם את העישון, אנו נוכחים לאורך השנים ביציבות בהיקף המעשנים, שמגיע עד לכ- 20 אחוזים מהאוכלוסיה".
"מצד אחד, ישראל נחשבת למדינה מתקדמת מבחינת חוק, ובמהלך השנים חוקקו חוקים חשובים, כגון: איסור עישון במקומות ציבוריים, איסור עישון בתחבורה הציבורית, או במסעדות, איסור מכירת סיגריות לצעירים תחת גיל 18, איסור הצגת פרסומות לטבק בחנויות ועוד. מצד שני, אכיפת החוקים הללו מועטה מאוד".
לדברי ד"ר אריאל רוקח, חבר האיגוד, מומחה במחלות ריאה וברפואה פנימית, מנהל היחידה לטיפול נשמתי במרכז הרפואי שערי צדק: "הביקורת הגדולה שלנו כרופאים היא על השקעה לא מספקת בתחום ההסברה ובתחום פעולות המניעה. לפי הדו"ח, בשנת 2023 התעשר אוצר המדינה ביותר מ- 7 מיליארד שקל מיסים ממכירת מוצרי טבק! זהו סכום אדיר שרק חלק קטן ממנו, וודאי לא ראוי, מושקע מטעם המדינה בפעילות הסברה ומניעה".
לדבריו: "כרופאים, אנחנו מודאגים מאוד במיוחד משיעור בני הנוער, המצטרפים למעגל המעשנים. העליה בשימוש בסיגריה האלקטרונית, המוזכרת בדו"ח, טרנד שמתרחב בקרב בני הנוער, היא בשורה רעה מבחינת מערכת הבריאות לשנים הבאות".
"על רקע תמונת המצב הקודרת, אנחנו דורשים להפנות תקציבים משמעותיים להסברה יעילה ולצורך אכיפה משמעותית של החוקים הקיימים כבר היום. כמו כן, קוראים להפנות תקציבים משמעותיים מההכנסות על עישון למערכת הבריאות, לשם טיפול בנזקי העישון שגורמים לתחלואה ולתמותה משמעותיים".
טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו