מחקר ישראלי מגלה: 80% מרופאי המשפחה מתעלמים מהשמנת יתר של המטופלים

בזמן ש-1.5 מיליון ישראלים מייחלים להכנסתן של תרופות ההרזיה לסל, רופאי המשפחה שאמונים על האבחון הראשוני לא מטפלים בתופעת ההשמנה כראוי • מחקר חדש שנערך באסותא ומכבי מגלה כי בקרב המטופלים אשר להם נמדד במרפאה משקל עודף, רק 18% קבלו בסמוך למדידה אבחנה של עודף משקל בתיקם הרפואי • למרבית המטופלים לא הייתה מדידת משקל חוזרת לאחר כשנה כמתבקש על פי הנחיות קליניות

"נמצא קשר בין טרשת נפוצה להשמנת יתר". צילום: Gettyimages

כ-60% מהישראלים מתמודדים עם עודף משקל והשמנת יתר, ולמרות זאת, כ-80% מרופאי המשפחה בקופות החולים מתעלמים מעובדה זו גם לאחר שהמטופלים נשקלים, למרות ההנחיות הברורות בנושא זה, ולמרות שידוע כי מעורבות רופא משפחה יכולה להביא לשינוי בתחום זה אצל המטופלים.

כך עולה ממחקר ישראלי חדש המשותף לקופת חולים מכבי ולבית החולים אסותא רמת החייל שהתפרסם באחרונה בירחון הארגון האירופאי להשמנה ובדק את הקשר בין השמנה בקרב מטופלים ברפואה הראשונית לבין הסיכוי של המטופל להפחית במשקל. על המחקר הייחודי חתומים ד״ר מיכל כשר מירון, מומחית באנדוקרינולוגיה ומנהלת מרכז אסותא לייט לטיפול בהשמנה ברמת החייל, וד״ר דן אויירו, מנהל המרכז לטיפול בהשמנה של מכבי ורופא המשפחה המחוזי במחוז מרכז במכבי. 

הטיפול שלא מיושם: מדידת משקל חוזרת

במחקר נמצא כי בקרב המטופלים אשר להם נמדד במרפאה משקל עודף, רק 18% קבלו בסמוך למדידה אבחנה של עודף משקל בתיקם הרפואי. למרבית המטופלים לא היתה מדידת משקל חוזרת לאחר כשנה כמתבקש על פי הנחיות קליניות.

חשיבות האבחון הרפואי הראשוני מכרעת, צילום: GettyImages

סה"כ בקרב המטופלים עם מדידת משקל חוזרת, 20% השיגו ירידה של 5% או יותר ממשקלם ההתחלתי בשנה העוקבת, כלומר ירידת משקל במידה הנחשבת מספיקה כדי למנוע/לעכב סיבוכי השמנה.

במחקר נמצא כי המטופלים שקבלו אבחנה של השמנה מאת רופא המשפחה היו בעלי סיכוי גבוה יותר להשיג ירידת משקל מאשר אלו, שלא קבלו אבחנה. החוקרים הראו שאנשים שקבלו אבחנה, הגיעו יותר למפגשים עם תזונאי/ת בקופת החולים. כך שליווי תזונתי יכול להיות להסביר חלקית את הצלחתם להשיג ירידת המשקל. נקודה מעניינת שהוצגה במחקר היא שגם בהעדר ליווי תזונתי – אבחנה על ידי רופא המשפחה העלתה את הסיכוי לרדת במשקל ב 30% לעמת העדר או עיכוב באבחנה.

העבודה התבססה על נתוני הקהילה של כ-200 אלף מטופלי "מכבי שירותי בריאות" שלהם נמדד משקל עודף. המחקר בוצע בשנים שקדמו ל-2021, בתקופה בה השימוש בתרופות לטיפול בהשמנה היה נמוך, ותרופות מהדור החדש לטיפול בהשמנה כמעט שלא היו בשימוש באוכלוסייה בישראל.

"עצם האבחנה, מגבירה סיכוי לרדת במשקל"

ד"ר מיכל כשר מירון: "השיעור הנמוך של האבחון בתיק, תואר גם במערכות בריאות אחרות. הסיבות להעדר אבחון השמנה, עשויות להיות מגוונות. למשל, אם המטופל מגיע לבדיקה במרפאה מסיבה רפואית אחרת, כגון כאב גרון, שיחה על נושא המשקל אולי פחות מתאימה לנסיבות".

ד"ר מיכל כשר מירון, אסותא, צילום: גדי סיארה

ייתכנו גם חסמים של העדר זמן, או התנגדות מצד המטופל או מצד הרופא לשוחח על השמנה, וזה תחום שבו חלו הרבה שינויים בשנים אחרונות".

למרבית המטופלים לא היתה מדידת משקל חוזרת, צילום: Freepik

"העבודה מצביעה על כך שלעצם מתן האבחנה של עודף משקל על ידי הרופא הראשוני – יש השלכה על הסיכוי של אותו פרט להשיג ירידת משקל. ייתכן שעצם יידוע האדם לגבי העובדה שמשקל גופו אינו תקין מעודדת אותו לערוך שינויים התנהגותיים מיטיבים. אותם שינויים, כגון שינויים בתזונה, פעילות גופנית או הרגלי חיים אחרים, עשויים להוביל לירידת משקל שיש לה משמעות קלינית מבחינת מניעת תחלואה".

27 מליארד שקל בשנה

אתמול (רביעי) נחשף ב"ישראל היום" כי התרופות למניעת מחלות השמנה וסכרת שנדונות עכשיו  בוועדת סל התרופות (התרופות שבטעות מוכרות בעיקר כ"זריקות הרזיה") הן בעלות ההשפעה  החיובית הפוטנציאלית הגדולה ביותר בתולדות סל התרופות בישראל.

חברי ועדת סל התרופות. היקף חסר תקדים של ביקוש, צילום: יוסי זליגר

לפחות כמיליון וחצי ישראלים ועד כ-2 מיליון ישראלים שסובלים ממחלת ההשמנה יכולים מבחינה רפואית וטיפולית לקבל אותן כדי לרזות באופן מתמשך ועקבי וכן כדי להימנע משורה ארוכה של מחלות קשות שמקורן בהשמנת יתר. יש לציין, כי מדובר בתקדים בתולדות סל התרופות ומערכת הבריאות בישראל: תרופות שביכולתן לטפל בכל כך הרבה ישראלים עד כדי הצלת חייהם.

ואולם, בגלל ההיקף האדיר וחסר התקדים של המשתמשים הפוטנציאליים בתרופות, היקף התקציב השנתי של תרופות אלה לכמיליון וחצי ישראלים הוא כ-27 מליארד שקלים בשנה, וזאת במצב נתון לפיו כל תקציב התרופות החדשות שיתווספו לסל עומד על 650 מיליון שקלים בלבד והיקף סל התרופות כולו עומד על כ-15 מליארד שקלים בשנה.

מגדרים סיכונים

לאור ההיקפים האסטרונומיים של המשתמשים הפוטנציאלים ומגבלות התקציב, ביקשה לפני כשבוע וועדת הסל לקבל קריטריונים שיצמצמו ויגבילו את ההגדרות לתקצוב התרופה בסל.

ל"ישראל היום" נודע כי לפי ההגדרות המצומצמות המוצעות כעת הרופאים מהחברה הישראלית לחקר וטיפול בהשמנת יתר בהסתדרות הרפואית, יקבלו את התרופות הנכספות, ורק כ-6,000 חולים בהשמנה משמעותית עם עדות למחלות נוספות יטופלו בהן. וגם זאת בעלות שנתית מוערכת של כ-80 מיליוני שקלים בלבד.

אין ספק שיהיה צורך גם בלחץ ציבורי ורפואי משמעותי על משרד הבריאות, קופות החולים וועדת הסל בראשותה של פרופ׳ דינה בן יהודה, כדי שתרופות אלה ייכנסו השנה לראשונה לסל.

שתי התרופות הנדונות כעת בסל לטיפול במחלת ההשמנה הן תרופת שניתנות בהזרקה תת עורית: תרופת המונג׳רו (mounjaro) של ענקית התרופות האמריקאית "אלי לילי" שנועדה גם לטיפול במחלת ההשמנה וגם למחלת הסכרת ותרופת הוויגובי (wegovy) של חברת התרופות הדנית נובו נורדיסק שנועדה לטיפול בהשמנה. שתרופה דומה של אותה חברה, האוזמפיק, כבר נכנסה לסל לטיפול בסכרת. לשתי התרופות תוצאות מצוינות ומבטיחות במחקרים והן כבר בשימוש על ידי מטופלים בישראל ובעולם.

זריקת מונג'רו (טירזפיטייד) לטיפול בהשמנה, צילום: ללא קרדיט

התמונה הגדולה - מהפכה עולמית חסרת תקדים

הדרמה הבריאותית של הדיונים בוועדת הסל מונעת על ידי ההיקף הדרמטי של החולים הפוטנציאליים, אך התמונה הגדולה היא למעשה האפשרות למהפכת בריאות, מהגדולות שידע עולם הרפואה, במידה ויינתנו תרופות אלה בתקצוב ציבורי למיליוני ישראלים ומיליונים בעולם כולו.

סימן ראשון המעיד על גדולות ונצורות בנושא הופיע לאחרונה בהודעה שפרסמו נשיא ארה"ב היוצא ג׳ו  ביידן וסגניתו קמלה האריס שהציעו, בצעד היסטורי ברפואה האמריקאית, להרחיב את הכיסוי  הביטוחי לתרופות לטיפול במחלת ההשמנה לאמריקאים המבוטחים בביטוחי הבריאות הציבוריים.

על פי הערכות, כ-42% מאוכלוסיית ארה"ב סובלים מהשמנת יתר, המוכרת כיום כמחלה כרונית, עם סיכון מוגבר לתמותה כתוצאה ממחלות נלוות כמו סוכרת, מחלות לב וכלי דם, שבץ מוחי, כמה סוגי סרטן ועוד. לפי הודעת ביידן והאריס "בשנים האחרונות חלה התקדמות מדעית גדולה בטיפול בהשמנת יתר, עם כניסתן של תרופות חדשות מצילות חיים. תרופות אלו נגד השמנת יתר מסייעות במניעת התפתחות סוכרת  ומפחיתות מקרי מוות וחולי מהתקף לב".

ההסתדרות הרפואית: מברכים על המחקר, אך טיפול דורש שיח עם המטופל

מהאיגוד הישראלי לרפואת המשפחה בהסתדרות הרפואית נמסר בתגובה: "האיגוד מברך על המחקר שמדגיש את חשיבות אבחון ההשמנה על ידי רופאי המשפחה ואת השפעתו על ירידה במשקל. עם זאת, האבחנה לבדה אינה מספקת ודורשת שיח משותף ותואם עם המטופל".

"יש לזכור כי תרופות לבדן אינן יכולות להיות הפתרון למיגור מגפת ההשמנה ממנה סובלת ישראל. הטיפול בהשמנה דורש שילוב כוללני של ייעוץ תזונתי, פעילות גופנית, תמיכה נפשית ומעקב רפואי מתמשך. תרופות הן כלי חשוב, אך יש לדאוג שיהיו בעלות סבירה לציבור ולעשות בהן שימוש כחלק מטיפול רב-מערכתי".

"האיגוד קורא לממשלה ולשר הבריאות לפעול מיידית לסבסוד מזון בריא, להשיב את מס הסוכר, לקדם ולהנגיש פעילות גופנית, ובמקביל, לחזק את שירותי הבריאות בקהילה. רופאי ורופאות המשפחה ימשיכו להיות להוביל את הפעילות למען בריאות ציבור המטופלים".

טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו

כדאי להכיר