מנהלת בילינסון: ״בזמן הצפירה ביום הזיכרון קלטנו מסוק עם פצועים ונלחמנו על חייהם, הרגע הכי ישראלי שיש"

ד״ר לנה קורן פלדמן, מנהלת בית החולים בילינסון מקבוצת הכללית, השתתפה בוועידת הביטחון של "ישראל היום" המתקיימת היום (ראשון) במוזיאון ארצות המקרא בירושלים, וסיפרה על הפעילות הרפואית בבית החולים המתקיימת בשנה האחרונה בצילה של המלחמה בעזה ובלבנון.

בראיון למוריה קור, סיפרה קורן פלדמן, סא''ל במיל', כי ''שנים רבות הייתי בשטח, טיפלתי בפצועים, הייתי בתפקידים פיקודיים. המלחמה הזאת תפסה אותנו במקומות שונים ממלחמות קודמות''.

"פצועי צה''ל מגיעים אלינו לבילינסון 50 דקות מרגע הפציעה בעזה. יש לנו חיילים שתוך 60 דקות מרגע הפציעה היו בחדר ניתוח. הגיעו אלינו יותר מ-1200 פצועים מתחילת המלחמה, כל מסוק שמגיע בית החולים עוצר מלכת וכולם מגוייסים רק לדבר הזה''.

קורן פלדמן תיארה את יום הזיכרון הראשון לחללי צה''ל אחרי 7 באוקטובר 2023: "הרגשות כמובן קשים וחמש דקות לפני הצפירה אנחנו מקבלים הודעה שמסוק מגיע, חמישה פצועים מעזה, ליד כל מיטה הצוות שלו ואז מתחילה הצפירה ושניות לאחר מכן נפתחת הדלת של חדר טראומה ו-669 מכניסים את הפצועים וצוות אחד מטפל בו וכל היתר עומדים דום. עד סוף הצפירה נכנסו חמישה פצועים, זה הרגע הכי ישראלי שיש, לעמוד דום לזכר החללים ולהילחם על הפצועים, זה רגע מכונן''.

"כשאני אומרת שבילינסון התגייס למלחמה הוא ממש התגייס. מי שמסתובב במסדרונות מרגיש שזה בית חולים של חיילים'', תיארה המנהלת. ''תוך ניהול השגרה של בית החולים וטיפול בפצועים הבנו שיש צרכים נוספים למדינת ישראל ותוך שבועיים מ-7 באוקטובר כבר פתחנו סניף של בילינסון באילת, הבאנו צוותים, 60 אלף מפונים הגיעו לאילת והם הגיעו בלי כלום עליהם. נשים, גברים, מבוגרים בלי תרופות, תוך שבועיים פתחנו את הסניף הזה והגיעו מיטב המומחים, מנהלי מחלקות לטובת המפונים ואוכלוסיית מדינת ישראל''.

קורן פלדמן תיארה בהתרגשות על מקרה אחד נוגע ללב: ''הבאנו לסניף באילת כלבנות רפואית, יש לנו את טדי הכלב הוא עובד בילינסון והבאנו אותו לאילת. הייתה שם ילדה שבאותו יום שכבה במשך שעות ליד גופות הוריה ובמשך חודש וחצי היא לא הייתה מוכנה להוריד את הפיג'מה. טדי הכלב והאחות הגיעו אליה ובמשך יום שלם היו איתה, ובסוף היום הילדה הלכה עם טדי בטיילת של אילת וקנתה בגדים. זו היתה הפעם הראשונה שהיא הסכימה להוריד את הפיג'מה. אני רק חושבת על זה וזה מציף את כל הרגשות של האירוע הזה''.

זה הייעוד שלי

על החלטתה לעבוד כרופאה סיפרה קורן פלדמן: ''אמא שלי טוענת שכבר בגיל שנתיים המשפט הראשון שאמרתי זה שאני רוצה להיות רופאה, לא האמנתי לה, רק כשהבן שלי אמר לי את זה בגיל שנתיים האמנתי לה. כל חיי ידעתי שזה היעוד שלי, שזה מה שאני רוצה לעשות''.

"אנחנו טיפלנו בחטופים שהגיעו בעסקה הקודמת'', סיפרה מנהלת בילינסון. ''היום אנחנו ערוכים לקבל את החטופים ואנחנו מחכים ומצפים. אנחנו בהיערכות מלאה, עשינו תרגילים וסימולציות, המחלקה מוכנה עם בגדים מוכנים על המיטה ומוצרי קוסמטיקה, זו תחושה שאין לתאר אותה. כולנו מחכים לזה''.