משלמים את מחיר ההשמנה כבר בגיל 20: מחקר ישראלי חדש שנעשה על למעלה ממיליון מועמדים לגיוס וצעירים בגיל צבא מצא שצעירים שהיו עם עודף משקל או השמנה, היו בסיכון מוגבר להתפתחות מחלות כלי דם, סוכרת, מחלות נוירולוגיות, אורתופדיות, כאבי גב ומחלות עור ועיניים, כבר בגיל צעיר - לפני גיל 20. המחקר נעשה על ידי חוקרים מחיל הרפואה, מבית החולים שיבא ומבתי חולים וספים.
עודף משקל והשמנת יתר קשורים להתפתחות מחלות לב וכלי דם להתפתחות סוכרת ואפילו סוגים מסויימים של סרטן - אך עד כה נחקרה התפתחות מחלות אלו בגיל מבוגר יחסית, ולכל המוקדם בעשורים הרביעי והחמישי לחיים.
המחקר הנוכחי מצביע על התפרצות מחלות הקשורות להשמנה כבר בגילאי 16 עד 20 וכל זאת אצל צעירים שפרט להשמנה או עודף משקל היו בריאים והיו מועמדים לשירות בצה"ל.
העבודה התבססה על כ- 1.2 מיליון בני נוער שהגיעו להערכה בלשכת גיוס בין 1996 ל-2017 והדגימה סיכון של עד פי 5 בבנים ועד פי 7 בנשים לתחלואה משמעותית שכרוכה בהפסקת השירות הצבאי מסיבות רפואיות שאינן קשורות בבריאות הנפש. מדובר על כאלף צעירים מדי שנה שנפסלו משירות בשל מחלות קשות הקשורות להשמנה.
סיכון מוגבר לתחלואה משמעותית נצפה בכל דרגה של עודף משקל ונעשה מוגבר יותר ככל שדרגת ההשמנה נעשתה גדולה יותר. הקשר בין עודף משקל והשמנה היה משמעותי גם כשניתוח הנתונים הוגבל לבני נוער ללא כל תחלואה נלווית אחרת או לכאלו ששירתו בשירות עורפי בלבד.
הסיכון למחלה קשה עלה ככל שדרגת ההשמנה עלתה. כך בנערים עם עודף משקל (מדד מסת גוף - BMI שבין 25 ל-30) הסיכון לפתח מחלות היה גבוה פי 1.21 מאשר בנערים עם משקל תקין.
בדרגת השמנה 1 (BMI שבין 30 ל-35) הסיכון היה פי 1.39, בהשמנה מדרגה 2 (BMI שבין 35 ל-40) הסיכון היה פי 2.82. נערים עם השמנת יתר חולנית (BMI מעל 40) היו בסיכון גבוה פי 5.14 לפתח מחלות קשות, שגרמו להפסקת שירותם הצבאי, לעומת מתגייסים במשקל תקין.
עבור מתגייסות בעודף משקל הסיכון לתחלואה רצינית היה גבוה פי 1.27 מאשר מתגייסות במשקל תקין. הסיכון היה גבוה פי 1.63 להשמנה בדרגה 1. מתגייסות עם השמנה בדרגה 2 היו בסיכון גבוה פי מ4 למחלות קשות והסיכון אצל מתגייסות עם השמנת יתר חולנית (BMI מעל 40) היה פי 7.3 מאשר מתגייסות במשקל תקין.
השמנת יתר הייתה מקושרת בעיקר למחלות מטבוליות ואנדוקריניות (סוכרת) והסיכון להן היה גבוה פי 24 בגברים ופי 14 בנשים. השמנת יתר הובילה בנוסף לסיכון מוגבר פי 2 למחלות כלי דם במתגייסים ובמתגייסות, בהשוואה למתגייסים בממשקל תקין.
מתגייסים ומתגייסות עם השמנת יתר היו בסיכון גבוה ב-21-36% למחלות נוירולוגיות וכן בסיכון גבוה ב-69% בצעירים וב-250% בצעירות למחלות במערכת העיכול ובסיכון הגבוה בכ-70% למחלות עור.
הנתון המעודד מהמחקר הוא שהפחתה של שיעורי ההשמנה טרם הגיוס לצה"ל יכולה לחסוך עד כ 11.2% מהנשירה בשל סיבות רפואיות במהלך השירות בקרב בנים, וכ- 10% בקרב בנות.
המחקר פורסם השבוע בכתב העת היוקרתי Lancet Diabetes Endocrinology.
המחקר נערך בהובלת חוקרים מחיל הרפואה והמרכז הרפואי שיבא יחד עם חוקרים ממספר מוסדות רפואיים בארץ; פרופ' גלעד טוויג ממכון גרטנר בשיבא, רס"ן ד"ר יאיר זלוף ז"ל שנהרג במלחמת חרבות ברזל וסרן ד"ר מאיה ניטצקי.
"הנתונים הללו מראים שלהשמנה יש השפעות קצרות טווח משמעותיות גם בקרב בני נוער עם בריאות טובה יחסית. העבודה מדגישה גם את ההשפעה השלילית שיכולה להיות להשמנה בגיל צעיר כבר בטווח הקצר גם בקרב בני נוער לכאורה בריאים לצד אובדן שנות שירות לחיילים בצה"ל. המחקר מדגיש את החשיבות של הקצאת משאבים ותשומת לב למניעה וטיפול בהשמנה כבר במהלך הילדות וגיל ההתבגרות", מציינים החוקרים.
פרופ' טווויג, מנהל המרכז לחקר בריאות אוכלוסיות, מכון גרטנר, המרכז הרפואי שיבא: "יש הנחה שגילינו שהיא מאד שגויה שבני הנוער עם השמנה הם חסינים ובריאים ואין להם בעיות רפואיות. הופתענו לראות קשר כבר בגיל צעיר בין השמנה למחלות מטבוליות, מחלות לב וכלי דם וגם מחלות נוירלוגיות ומחלות עיניים. במרבית המקרים המחלות האלו גרמו לפסילה משירות צבאי, כך שמדובר על מחלות משמעותיות.
"הצעירים במחקר הם אנשים צעירים שרמת הבריאות הבסיסית שלהם היתה גבוהה והיו מועמדים לשירות צבאי ואנחנו רואים במעקב של שנתיים ושלוש השלכות קשות של השמנה על הבריאות שלהם. את מחיר ההשמנה הצעירים האלו משלמים כבר בגיל 20-21 ולא רק בגיל המבוגר".
עוד ציין פרופ' טוויג כי "להערכתנו כ-10% מהפסילות על בסיס רפואי בצה"ל קשורות להשמנה".
טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו