חרדים ועצבניים יותר - כך משפיעה המלחמה על בריאות הנפש של ילדים

מחקר על אודות מצבם הרגשי של ילדות וילדים לאורך שנת המלחמה מראה כי הטראומה של המלחמה, שנמשכת יותר משנה, השפיעה באופן חריף על בריאות הנפש של ילדים, עם תסמינים העשויים לכלול סימפטומים של חרדה והימנעות, וגם סימפטומים של עוררות יתר, עצבנות ופעלתנות יתר.

המחקר נערך על ידי "מרכז גושן" והאיגוד לרפואת ילדים. החוקרים ערכו סקרים טלפונים בשלוש תקופות זמן - 5 שבועות לאחר פרוץ המלחמה, 13 שבועות לאחריה ובתום 11 חודשים.

מהממצאים עולה שאמנם המצוקה הרגשית בקרב ילדים ירדה עם הזמן, אך היא נשארה ברמות בעלות משמעות קלינית־התנהגותית לאורך השנה. לאחר שנה הציון שניתן לרמת המצוקה הנפשית של הילדים עמד על 32.5, בהשוואה ל־38 בשבוע החמישי למלחמה ו־36.7 בשבוע ה־13.

הציונים חושבו לפי שאלון מקצועי שמודד מצוקה רגשית של ילדים (PEDS), וכל ציון בו מעל ל־28 מצביע על סימפטומים שיש להם גם  משמעות קלינית.

גם הציונים שבחנו חרדה ופחד היו בעלי משמעות קלינית. רמת החרדה ירדה מציון 12 בשבוע החמישי לציון 10 אחרי כמעט שנה. ורמת הפחד ירדה מ־10.5 מייד לאחר פרוץ המלחמה והתייצבה על ציון של 9.5, וציון מעל זה מעיד על בעיה קלינית.

ממצאים נוספים היו שבמהלך השבועות 5 ו־13 בנות הציגו רמות חרדה גבוהות יותר מאשר בנים, אך בנקודת הזמן הזו של השנה ההבדל נעלם.

אמנם לא נמצאו הבדלים בין המינים מבחינת פחד או התנהגויות מוחצנות (כגון עצבנות, קשיי התנהגות ופעלתנות יתר) במהלך השבועות 5 ו־13 למלחמה, אך לאחר שנה, בנים הציגו התנהגויות מוחצנות באופן מובהק יותר מאשר בנות.

עוד עולה מהמחקר כי חרדה ודיכאון אצל הורים היו קשורים באופן מובהק עם המצוקה הרגשית של הילדים, כמו גם התנהגויות מוחצנות, ואילו חוסן משפחתי התגלה כגורם מגן.

ההורים במעגל שלילי

הורים שחווים רמות גבוהות של חרדה ודיכאון עשויים לתרום למצוקה של ילדיהם, ובכך ליצור מעגל שלילי. התערבויות ממוקדות הן בהורים והן בילדים, תוך תמיכה בחוסן המשפחתי, עשויה למתן את התוצאות השליליות. שילוב שירותי בריאות הנפש הממוקדים במשפחה עשוי לשחק תפקיד קריטי בקידום התאוששות אישית ומשפחתית.

464 הורים ענו לסקר בחודש ה־11 למלחמה. הגיל הממוצע של ההורים היה 40 והגיל הממוצע של הילד שעל אודותיו מילאו את השאלון היה 7.6. 5.6% דיווחו כי הם או אחד מבני המשפחה הגרעינית נפגעו ישירות מהמלחמה. 20.7% דיווחו כי אחד מקרובי משפחתם או חברים נפצע, נהרג או נחטף בזמן המלחמה. 8.4% מההורים דיווחו כי אחד מההורים נמצא במילואים בזמן מילוי השאלון.

פרופ' איתן כרם, יו"ר "מרכז גושן" ופרופ' צחי גרוסמן, יו"ר האיגוד לרפואת ילדים: "אם חשבנו שבתום שנה למלחמה נתרגל למצב, הרי שהממצאים מראים בדיוק את ההפך"

לדברי פרופ' איתן כרם, יו"ר "מרכז גושן", ופרופ' צחי גרוסמן, יו"ר האיגוד לרפואת ילדים וחבר הוועד המנהל של "מרכז גושן", "אם חשבנו שבתום שנה למלחמה 'נתרגל' למצב - הרי שהממצאים מראים בדיוק את ההפך. ילדי ישראל חווים חרדה מתמשכת והתבטאויות שונות שלה, וחרדה ומצוקה בקרב ההורים, לאור המצב המתמשך, עלולות להעצים את חרדת ילדיהם ויוצרות מעגל שלילי. זה דגל אדום שחייבים לשים לב אליו באופן מיידי. כל הגורמים - מערכת הבריאות, מערכת החינוך, ממשלת ישראל וכל מי שהדאגה לילדים לנגד עיניו - חייבים להתעורר ומהר".

כפי שנצפה במחקרים קודמים, המצוקה הרגשית נוטה לפחות עם הזמן, אך ההתמדה של סימפטומי חרדה בעלי משמעות קלינית־התנהגותית גם לאחר שנה מרמזת שהשפעת המלחמה נשארת ארוכת טווח עבור ילדים רבים.