מסתמכים על מידע רפואי ברשתות החברתיות? אלה הסכנות

האם הרשתות החברתיות הפכו למקור המידע המרכזי שעליו מסתמך דור ה-Z ודור ה-Y בענייני בריאות, ואיך זה משפיע על הבריאות שלהם? סקר מקוון שנערך באתרים Healthline Media ו-YouGov, גילה כי בקרב הדורות הצעירים בארצות הברית, רבים אכן מסתמכים על רשתות חברתיות בעניינים בריאותיים – וההשפעות של כך עלולות להיות בעייתיות.

הסתמכות על רשתות חברתיות בהקשרים בריאותיים, עלולה להפחית את התדירות של הבדיקות הרפואיות אשר צעירים מבצעים למטרת טיפול מונע (כדוגמת בדיקות פיזיות שנתיות, ביקורים גינקולוגיים, ממוגרפיה וקולונוסקופיה).

הסקר שנערך באתר Healthline Media, חשף כי אותם צעירים אכן נוטים לצרוך יותר ויותר מידע בריאותי מהמדיה החברתית, ובמקביל רבים מוותרים על בדיקות בריאות שגרתיות.

השילוב של חשיפה מוגברת למידע בריאותי מהרשת החברתית, לצד צמצום הגעה לבדיקות רפואיות – עלול ליצור פער בעייתי ולמנוע אבחנות רפואיות. הממצאים הללו מצביעים על כך שבני הדור הצעיר עשויים להסתמך על מידע מהמדיה החברתית, כדי לשפר את בריאותם, במקום על אנשי מקצוע. לכן, מומחים בארה"ב חוששים כעת כי דילוג על בדיקות שגרתיות עלול להביא לפספוס של אבחנות בריאותיות חשובות, ולעיכוב הטיפול בהן.

הנתונים המדאיגים בארה"ב

במסגרת הסקר שנערך בארצות הברית, 4,012 מהנשאלים בחודש ספטמבר 2024 – כלומר פחות ממחצית (37%) מהמשיבים – העידו כי הם מחשיבים את הרופא שלהם או איש מקצוע אחר בתחום הבריאות, כמקור המידע המועדף עליהם בנושאי בריאות. על פי הסקר, רק 42% מהנשאלים ביצעו בשנה האחרונה בדיקה גופנית שנתית, בעוד ש-37% בלבד פנו לרופא השיניים שלהם לטובת ביצוע בדיקה שגרתית וניקוי שיניים. ממצאי הסקר מהשנה האחרונה אף חשפו כי 52% מהנשים בנות ה-40 ומעלה שהשתתפו בסקר, לא עברו ממוגרפיה. רק 22% מהנשים בסקר עברו בדיקה גינקולוגית, ו-16% מבני ה-45 ומעלה עברו קולונוסקופיה.

ומה קורה בישראל?

ד"ר מנור שפריץ, סגן מנהל בית החולים אסותא ברמת החייל, מסביר כי גם בישראל נראה שמתרחשת תופעה דומה. "לא פעם אנשים צעירים שמגיעים אלינו, שואלים את הרופא מה דעתו בנוגע למידע שהם מצאו ברשת או שקיבלו ממקורות כמו chat GPT – וזאת מגמה שהולכת ומתרחבת", הוא אומר.

לדבריו, מידע לא מוסמך עלול להביא לתוצאה לא רצויה מבחינה רפואית, כלומר לנזק רפואי. "זה בסדר גמור שאנשים נעזרים בחוכמת ההמונים ובחוות דעת נוספות. זה מבורך שמטופל אף ירצה להיות מיודע ומעורב ולהשתתף בקבלת ההחלטות על מצבו הרפואי. יחד עם זאת, מומלץ לפנות למקורות מוסמכים עם מידע אמין, כמו אתרים של בתי החולים או מאגרי מידע רפואיים אחרים, ולא להסתמך רק על המידע שברשת – שלא פעם מגיע ממקור לא אמין".

על מנת להתמודד עם האתגר שמציבות הרשתות החברתיות מול הדור הצעיר, לצד דיסאינפורמציה רבה שמופצת, ד"ר שפריץ ממליץ ליצור מודעות לנושא בקרב צעירים: "חשוב לדעת לא להאמין לכל דבר שרואים ברשת, ובמקביל לייצר יותר נוכחות של גורמים מקצועיים ואמינים ברשתות – על מנת להנגיש לאנשים מידע אמין יותר. המגמה הזאת, של צריכת מידע רפואי לא אמין ברשת החברתית במקום מגורמי הרפואה, יכולה להביא לשינוי בהתנהלות של הדור הצעיר. זה אכן עלול ליצור מדרון חלקלק – כפי שגם ראינו בנושא של החיסונים. מאוד קל לייצר 'פייק ניוז' ולהפחיד אנשים או לייצר בהלה מיותרת כאשר פורטים על המיתרים של הרגש, ולא על השכל", הוא מוסיף.

ד"ר שפריץ מסביר כי בעצמו נתקל במקרים שבהם צעירים שינו את התנהלותם בתחומים רפואיים, בעקבות מידע שקיבלו מהרשתות החברתיות. "נתקלנו במקרה שבו אדם צעיר שהגיע לבדיקת הדמיה, הודיע ברגע האחרון כי הוא מתחרט בעקבות מידע ממקור לא ברור שקרא. הוא סיפר שקרא כי הבדיקה עלולה לפגוע בבריאותו, ועל אף שמצבו הרפואי לא היה טוב – היה קשה לשכנע אותו אחרת. בסופו של דבר, שיחה עם רופא מומחה סייעה לשכנע אותו לבצע את הבדיקה, דבר שבסופו של דבר קידם את האבחנה ואת הטיפול בו".