"הרציפות התפקודית קריטית": בבתי החולים נערכים למתקפה

מערכת הבריאות במלחמה: מאז מתקפת הפתע ב־7 באוקטובר והמלחמה שפרצה בעקבותיה נוספו למערכת הבריאות עוד לפחות 2,000 מיטות אשפוז במקומות ממוגנים. בחלק מבתי החולים נמשך תכנון של מאות מיטות ממוגנות נוספות.

כבר באוקטובר בתי החולים בדרום ובצפון עברו למתחמים ממוגנים שכבר היו קיימים. אך בעשרת חודשי ההיערכות שעברו מאז אותרו והושמשו עוד מתחמים תת־קרקעיים בבתי החולים כדי לשמש כמתחמי אשפוז ממוגנים, חדרי ניתוח, יחידות טיפול נמרץ, דיאליזה ועוד. זאת מתוך הבנה שבתי חולים רבים נכנסו ל"טווח האש", וייתכן שיהיה בהם צורך בשהייה של ימים רבים מתחת לאדמה.

"היו מהלכים לטווח קצר ולטווח ארוך שעשינו מאז 7 באוקטובר", אומר גורם במשרד הבריאות. "המשרד הקצה הרבה מאוד משאבים למיגון מתפרס, כמו הצבת מיגוניות ואמצעים נוספים למיגון קומות ראשונות של בתי חולים ומיגון קבוע. ריכזנו בכך הרבה מאוד מאמץ. כל המערכת ממוקדת לכיוון הזה".

מאות מיליוני שקלים הוקצו לטובת פרויקט המיגון. הכסף הגיע בחלקו מהסטות פנימיות בתקציב משרד הבריאות וחלקו ממשרד האוצר.

משמישים עוד חניונים

כך, למשל, בבית החולים שערי צדק הושמש אודיטוריום תת־קרקעי למתחם אשפוז שבו עוד 70 מיטות. בבית החולים נהריה, שבו בית החולים התת־קרקעי הראשון מסוגו בישראל, עם 450 מיטות, משמישים עוד חניון שיהפוך למתחם שבו 60 מיטות אשפוז. באסף הרופא נוספו עוד 150 מיטות אשפוז ממוגנות בקומת חניון נוספת, בנוסף ל־200 מיטות ממוגנות שהיו עוד קודם לכן.

בבית החולים פוריה בטבריה יש כיום כ־200 מיטות ממוגנות, וכעת יש מתחמים נוספים שעוברים שיפוץ ובהם יהיו עוד כ־15 מיטות, ובהמשך עוד 100 מיטות ממוגנות.

בכיר במשרד הבריאות מסביר: "רציפות תפקודית היא קריטית לבתי החולים. אין לנו פריבילגיה שלא לספק שירותי רפואה בחירום, וככל שיש לנו יותר אזורים ממוגנים אפשר לשמור על שגרה, הן כדי להגן על מטופלים והן מבחינת שירותי הבריאות. ככל שיש יותר יכולות מתאפשרת שמירה על רצף טיפולי".

בביה"ח אסף הרופא תרגלו בשבוע שעבר לראשונה את השימוש בשלושה חדרי ניתוח חדשים וממוגנים, שהוקמו בקומה מינוס 3 של החניון התת־קרקעי. העבודה שם הסתיימה ממש לאחרונה לאור הצורך הדחוף בהגדלת מספר המענים הממוגנים בבתי החולים. בביה"ח נוספו 12 עמדות ממוגנות לטיפולי דיאליזה בחירום, חדר טראומה ממוגן ומתחם נוסף בחניון שיכול תוך 72 שעות להפוך לבית חולים ממוגן ל־150 מטופלים.

ד"ר אסנת לבציון־קורח, מנהלת אסף הרופא (שמיר), אומרת: "אנחנו בית חולים שבו יותר מ־900 מיטות, כאשר רוב בית החולים אינו ממוגן ונמצא במבנים ישנים. במהלך הקורונה בנינו בחניון התת־קרקעי 150 מיטות ממוגנות ו־40 מיטות טיפול נמרץ.

"לאחר פרוץ המלחמה היינו במצב שבו אנחנו צריכים להחליט את מי מהחולים מורידים לאשפוז ממוגן ואת מי לא. בימים אלו ממש הכשרנו קומה ממוגנת נוספת בכספים שהגיעו ברובם ממשרד הבריאות, ויש לנו 400 מיטות ממוגנות. מאוקטובר הכפלנו את כמות המיטות הממוגנות, אך גם זה לא מספיק וכיום ההבנה היא שצריך לבנות גם מלר"ד חדש וממוגן, חדרי ניתוח ממוגנים ובניין אשפוז שיהיה ממוגן בחלקו".

במסגרת ההיערכות לתרחישי קיצון נוספו עוד 100 מיטות ממוגנות בחודשים האחרונים גם בביה"ח "הרצוג" בירושלים - בי"ח למונשמים, לחולים גריאטריים ולשיקום. כדי לפנות מיטות טיפול נמרץ בבתי החולים הגדולים פונו אליו בתחילת המלחמה עשרות חולים מונשמים מהדרום ומהמרכז.

מוכנים לשעת חירום

אחד המתחמים הוקם בקומה תת־קרקעית, ששימשה עד לאחרונה כקומה לוגיסטית. בבית החולים היו עד אוקטובר 240 מיטות ממוגנות ומתחם דיאליזה ממוגן, וכעת יש 340 מיטות ממוגנות שעומדות מוכנות למצב חירום.

ד"ר קובי חביב, מנהל המרכז הרפואי הרצוג, אומר: "יש אצלנו 340 מיטות אשפוז למצבי חירום, עם חיבור לחשמל, גזים רפואיים, חמצן ותקשורת, עם מצלמות מעל מרבית מהמיטות. כעת אנו מקימים עוד מתחם חירום ממוגן ובו 50 מיטות אשפוז ממוגנות במיקום אחר. בעת חירום נסב את המתחם החדש, שנבנה כעת, לצורכי קליטת מאושפזים מבתי חולים אחרים. הקמת מתחמי החירום נעשתה מול האגף לתכנון במשרד הבריאות, והסתייענו במימון המדינה".

בבית החולים בנהריה, בהחלטת מנהל בית החולים פרופ' מסעד ברהום, ביה"ח כולו פועל מתחת לאדמה מאז אוקטובר, למרות הצפיפות והתנאים הלא פשוטים. בנהריה קיים מתחם ממוגן לשעת חירום שפעל כבר במלחמת לבנון השנייה ומנה באוקטובר כ־415 מיטות, וכעת יתווספו לו עוד 60 מיטות ממוגנות באזור שהיה חניון תת־קרקעי. "כרגע יש לנו רק תשעה חדרי ניתוח ממוגנים, והצורך הדחוף הוא עוד חדרי ניתוח, לפחות חמישה במיידי כדי להצליח לתת מענה לפצועי טראומה. זה פרויקט שהיה צריך להתחיל מזמן, ואם לא נתחיל אותו עכשיו זה גם לא יקרה".

ממשרד הבריאות נמסר: "משרד הבריאות השקיע בשנים האחרונות מאות מיליוני שקלים במיגון בתי חולים, כאשר מאז 7 באוקטובר השקיע המשרד סכומים משמעותיים נוספים במיגון ובמוכנות לחירום של בתי החולים, שיאפשרו רציפות תפקודית של מערכת הבריאות, והוא ימשיך להשקיע בכך.

"תקציבים אלו יועדו, בין השאר, למיגון ולשיפור תשתיות קריטיות, וכן לתוספת מיטות אשפוז ממוגנות ותשתיות למיטות אלו, העומדת על אלפים רבים של מיטות ברחבי הארץ. בין השאר מחלקות טיפול נמרץ, דיאליזה, עמדות שיקום יום, מרכזי מידע, מחסני שעת חירום, ועוד".