300 ימים לטבח השבעה באוקטובר: נכון לרגע כתיבת שורות אלו, לאחר שחרור חלק מהחטופים, ישנם 115 חטופים ישראלים ולא ישראלים שעדיין מוחזקים בשבי, לרבות קשישים, נשים, תינוק ופעוט. במשרד הבריאות מדגישים כי החטופים חשופים לסיכונים בריאותיים שנובעים ממצבים רפואיים קודמים וכן לנוכח תנאי השבי. מומחי הרפואה מסבירים כי עיקר גורמי הסיכון הם תחלואה במחלות כרוניות, היעדר הגישה לתרופות או לטיפולים, ליקויי ראייה, שמיעה וניידות, בעיות תזונה ועיכול, סיכונים ייחודיים לנשים, מחלות זיהומיות ותנאי סביבה קשים.
במערך הבריאות של מטה משפחות החטופים ביצעו הערכת סיכונים, עינו בדוחות רפואיות וצברו מידע שהתקבל מחטופים ששוחררו. לפיו הם מחזיקים במסקנה ברורה - ככל שעובר הזמן, פוחת בחדות מספר החטופים ששורדים את תנאי השבי הקשים. גרף הישרדות (תיאורטי) שהוכן על ידי פרופ' חגי לוין, ראש מערך הבריאות, ממחיש את שיעור התמותה המואץ בקרב החטופים, וככל שהזמן מתקדם, מספר השורדים פוחת בחדות, ולבסוף אף אחד מהם לא יישאר בחיים. פרופ' לוין מציג גרף אילוסטרציה שבוצע באמצעות בינה מלאכותית ומציג את קצב הישרדות החטופים החיים ברצועת עזה.
כמה זמן שורד חטוף?
ככל שהזמן מתקדם, מספר השורדים פוחת בחדות, ולבסוף אף אחד מהחטופים לא יישאר בחיים.
ראו גרף הישרדות (תיאורטי) שהוכן בעזרת בינה מלאכותית.
אפשר עכשיו להציל!
מערכי הבריאות והחוסן של מטה המשפחות מפרסמים כעת דוח מומחים מיוחד על ההשלכות הבריאותיות של 300 ימים בשבי. pic.twitter.com/iR8EufbLp3— פרופ' חגי לוין (@HagaiLevine) August 1, 2024
יתר על כן, הלחץ וחווית האובדן העמום המתמשכת פוגעים גם בבריאותן של משפחות החטופים, ומובילים לעלייה בתחלואה ובתמותה גם בקרבן. פעולה מיידית לשחרור כל החטופים חיונית גם כדי למתן ההשלכות החמורות הללו ולהקל על התאוששות בני המשפחות המתייסרים, החרדים לגורל יקיריהם בתנאי אי וודאות לא אנושיים.
ד"ר אמיר בלומנפלד, לשעבר ראש ענף טראומה בחיל הרפואה, מזהיר כי השבי הממושך בתנאים קשים, כמו כליאה במנהרות, מוביל לפגיעות בריאותיות פיזיות ונפשיות קשות. לדברי בלומנפלד, ניתן לומר בוודאות גבוהה כי כל מי שנשבה ונותר בחיים סובל כעת ממחלות ותופעות שונות שיחמירו עד כדי סיכון חייו, אם לא ישוחרר בקרוב. פרופ' יובל חלד, לשעבר פיזיולוג ראשי בחיל הרפואה, מדגיש כי תת-תזונה, פציעות לא מטופלות ותברואה ירודה גורמים להידרדרות פיזית משמעותית, מה שעלול להוביל לשיעורי תמותה גבוהים יותר ולהשלכות בריאותיות חמורות לטווח ארוך.
נוסף על כך, פרופ' מארק קלרפילד, מומחה לגריאטריה, מציין כי חטופים קשישים פגיעים במיוחד בשל מצבם הכרוני והיעדר טיפול רפואי, כך גובר הסיכון שלהם למוות. ממובילי מערך החוסן במטה, פרופ' אילנה קרמר, פרופ' עפרית שפירא-ברמן, מיה שחר וד"ר רן פלד הדגישו את הטראומה הפסיכולוגית הקשה שחווים החטופים לאחר 300 ימים בשבי. החטופים סובלים מ"רכבת הרים" מופרעת מתמדת של רגשות, שמתנדנדת בין תקווה חולפת לייאוש עמוק. האיום הבלתי פוסק על חייהם והתנאים הקשים גרמו ללחץ רגשי עצום, החמיר את הסבל הפסיכולוגי ומערער את התקווה והאמון.
ד"ר עינת יהנה, פסיכולוגית שיקומית מומחית ממערך הבריאות, מדגישה את הטראומה הפסיכולוגית הקשה שחוות משפחות החטופים עקב המצב הממושך של "אובדן מעורפל", הגורם לחרדה, דיכאון ולפוסט טראומה. המתחים והטראומה מובילים לליקויים תפקודיים חמורים, להזנחה בריאותית ולהתפרצות מחלות כרוניות בקרב בני המשפחה עקב להחץ הטראומטי המתמשך. המחקר שלה, שנערך עם פרופ' חגי לוין, מדגיש את הצורך הקריטי בשירותי תמיכה מקיפים כדי לתת מענה להשפעות העמוקות הללו על הבריאות הגופנית והנפשית.
הדוחות מדגישים את הצורך הדחוף בהתערבויות מיידיות לטיפול בסיכונים בריאותיים חמורים ולמתן תמיכה מקיפה הן לחטופים והן לבני משפחותיהם. כל יום שעובר מחריף את סבלם ומגביר את הסיכון לנזק בלתי הפיך או למוות. הדו"ח קורא לפעול באופן מידי לשחרור החטופים כדי למנוע אבידות נוספות ולהתחיל את שיקומם, וכן, להשיב את החללים והנרצחים לקבורה. רק כך, תוכלנה המשפחות לסגור מעגל ולהתחיל בשיקומן.
טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו