בעקבות המלחמה: לכרבע מהנשים שבסיכון גבוה לסרטן השד נדחו ניתוחים או מעקב רפואי

בסקר שנערך בקרב 539 נשים, ביקשו לבדוק האם וכיצד השפיעה המלחמה על מעקב הנשאיות, ועל הניתוחים המניעתיים שנשים אמורות לעבור • "המשמעות של ביטול או דחייה של בדיקה עלולה להיות הרת גורל בשל עיכוב באבחנה ובטיפול", אומר ד"ר אוהד גליק, מנהל מרפאת BRCA - המוטציה שמעלה סיכון לסרטן השד השחלה והלבלב, בבית החולים וולפסון

מחלות נדירות (אילוסטרציה). צילום: iStockphoto

לכרבע מהנשים שבסיכון גבוה מאוד לסרטן השד נדחו ניתוחים או מעקב רפואי, או שהן דחו את התור מיוזמתן, כך עולה מסקר שערכה עמותת "גנים טובים" ומתפרסם היום (רביעי), המסייעת לנשאיות ונשאים של המוטציה BRCA, שמעלה סיכון לסרטן השד השחלה והלבלב.

STRONGFUL קמפיין חודש המודעות לסרטן השד

נשאות של מוטציות בגן BRCA מעלה את הסיכון של נשים בעד 80% לחלות בסרטן שד בשלב כלשהו בחייהן, וכן מעלה ב-50% את הסיכון לסרטן שחלות. מלבד זאת, הנשאיות והנשאים נמצאים בסיכון לחלות בסרטן לבלב, והגברים בסרטן ערמונית וסרטן שד בגברים. נשאי המוטציות מחויבים במעקב רפואי הדוק, לצד ביצוע פעולות וניתוחים מניעתיים - כמו כריתה מונעת של שחלות או של השד.

בעמותת "גנים טובים" ביקשו לבדוק האם וכיצד השפיעה המלחמה על מעקב הנשאיות, ועל הניתוחים המניעתיים שנשים אמורות לעבור. מהסקר, שנערך בקרב 539 נשים עולה כי: 8% מהנשאלות דיווחו כי הרופא או המרפאה דחו את המעקב שלהן. 2% מהנשאלות ביקשו לדחות ניתוח מניעתי, ו-14% מהנשאלות ביטלו או דחו מעקב רפואי. דחיית המעקבים והפעולות המניעתיות הנדרשות העמידו נשים רבות בסכנה של התפתחות מחלה.

אישה עוברת בדיקה לגילוי סרטן השד, צילום: GettyImage

"לפני 3 שנים, אמא שלי חלתה בסרטן שחלות. בעקבות האבחון, ביצעו הרופאים בדיקת נשאות ומצאו כי היא נשאית של המוטציה בגן BRCA", משתפת שיר גילת בת ה-29, תושבת אחד הקיבוצים באזור אשקלון. "בעקבות האבחון עברנו גם אנחנו, כל בני המשפחה, בדיקת נשאות, וגם אני "זכיתי" באבחון בנשאות. לקח לי זמן לעכל ולהפנים, ולהחליט על הצעדים הנדרשים. בפגישה עם הרופאים המלווים הבנתי שאני נמצאת בסכנה של 60%-80% לחלות בסרטן שד, ו- 60%-20% לחלות בסרטן שחלות", היא מספרת.

"הפעולות המומלצות במצבים אלה זה להיות במעקב קבוע של בדיקות רופא ובדיקות דימות אחת לחצי שנה, וכן ניתן לשקול לעבור ניתוחים מפחיתי סיכון - כריתת שדיים, ובהמשך כריתת שחלות. התור שלי לניתוח כריתת שדיים נקבע ל-7/11, אך המלחמה והמצב בו היינו לא אפשרו לי לעבור אותו. בן הזוג שלי בכיתת הכוננות בקיבוץ, המשפחה שלי לא מתגוררת לידנו, הילדים קטנים, ולא יכולתי להרשות לעצמי להיות במצב הדורש סיוע פיזי, כמו אחרי ניתוח".

שיר גילת, צילום: צילום עצמי

"היום, אחרי שעברתי כבר את הניתוח בסוף ינואר אני יודעת שקיבלתי החלטה נכונה, כי אני עדיין מאושפזת בבית החולים בעקבותיו. אני שמחה שעברתי כבר את הניתוח, כי כל הזמן הרגשתי שהשעון מתקתק ואני חייבת לעבור אותו כדי להפחית משמעותית את הסיכוי לחלות".

המלחמה השפיעה גם על מערכת הבריאות באופן נרחב: "אצלנו בבית החולים , נדרשנו לעשות התאמות. אנשי צוות רפואי שלנו גויסו למילואים או לצוותי רפואת חירום, ובנוסף, קיבלנו הרבה מטופלות תושבות הדרום, שפונו מבתיהן או שלא קיבלו מענה בבתי החולים הסמוכים לביתן היו מטופלות שנאלצו לדחות בדיקות וניתוחים, אולם הקפדנו לטפל בכל אחת מהן, ללא ביטולים בשל חשיבות המעקב" מספר ד"ר אוהד גליק, רופא בכיר במחלקה הגינקולוגית, ומנהל מרפאת BRCA בבית החולים וולפסון.

בית החולים וולפסון, צילום: יהושע יוסף

"נשאיות BRCA שייכות לאוכלוסיית מטופלות שזקוקות למעקב הדוק, לאור הסיכון המוגבר לחלות בסרטן. המשמעות של ביטול או דחייה של בדיקה עלולה להיות הרת גורל בשל עיכוב באבחנה ובטיפול. לאור המציאות שנכפתה עלינו ובהינתן הצורך בקיום מעקב סדיר ככל שניתן באוכלוסיית נשאיות BRCA, אנו נדרשים לגלות גמישות ויצירתיות, הן מצד המערכת, והן מצד המטופלות, במטרה למצוא את הפתרון הטוב ביותר עבורן".

טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו

כדאי להכיר