החשש: מספר קטן של גופות לא יזוהה בשל מצבן הקשה

שבוע לאחר מתקפת הפתע מעזה נבדקו 915 גופות של אזרחים, כאשר יותר ממחציתן - 532 - זוהו ו-432 שוחררו לקבורה. אנשי המקצוע מעריכים שהליך זיהוי הגופות יושלם עד סוף השבוע. אולם, יש חשש כי מספר קטן של גופות לא יזוהה בשל מצבן הקשה. 

בימים הראשונים למלחמה הליך הזיהוי התנהל באופן איטי. עם התערבות המכון לרפואה משפטית באבו כביר באמצע השבוע, ההליך התייעל. לצד השיפור בקצב הזיהוי, האירוע מנוהל על ידי כמה גופים, בהם המשטרה, פיקוד העורף והרבנות הראשית, מה שמייצר כאוס. 

הליך הזיהוי ואחסון הגופות מתבצע במחנה "שורה" של הרבנות הצבאית, ליד רמלה. מדובר במתקן חדש, גדול מימדים, שהוקם רק לפני כמה שנים בעלות אסטרונומית של 80 מיליון שקלים, כחלק מהיערכות למצבי אסון.

צוותים הפועלים במקום מציינים כי במתקן יש בעיות תכנון, כאשר הוא אינו מתאים לעבודה עם חללים, למעט בנושא אחסון וטהרה. בין השאר, הגופות מונחות על אלונקות באופן שמקשה על בחינה שלהן לצורך זיהוי.

בימים האחרונים מונה פרופ' נחמן אש, המנכ"ל הקודם של משרד הבריאות, לתפקיד מתאם פעולות משרד הבריאות במתקן "שורה".

"בשעתיים-שלוש הראשונות, לאחר שהתבררו מימדי האסון, הבנו שהטיפול באירוע ייעשה במחנה 'שורה' של הרבנות הצבאית. למרות גודל המתקן גם הוא לא ערוך למספר כזה של הרוגים והיה צורך לאחסון במכולות, ולא רק במתקן עצמו", אומר ד"ר חן קוגל, מנהל המכון לרפואה משפטית באבו כביר.

רופאי המכון עבדו במקום כל העת, אך בימים הראשונים המשטרה התוותה את הליך הזיהוי שנעשה, שכלל לקיחת כל אמצעי הזיהוי - בדיקת DNA, טביעת אצבע, סימנים חיצוניים וחפצים - ורק לאחר השלמת הזיהוי מעבר למקרה הבא.

"מדובר בתהליך סדור וטוב, אבל לא מתאים לזיהוי מהיר. הצענו ביום שלישי שיעברו לשיטה אחרת, של בדיקות רוחב לכולם כמו DNA וטביעות אצבע, ואז אפשר לזהות כמה גופות במקביל. זה האיץ את התהליך. יחסית לאסונות בעולם, אחרי פחות משבוע יש הרבה גופות שמזוהות", אומר ד"ר קוגל.

לאור האסון הכבד ולצורך האצת הזיהוי, נעשה שימוש באישור של גורמים משפטיים במאגר הצבאי, שמכיל טביעות אצבע, ומסייע בזיהוי אנשים ששירתו בצבא.

"הרופאים שלי היו שם כל הזמן, אך היו מקרים קשים לזיהוי שנשלחו למכון, של גופות שהפכו לגושי פחם", מספר בכאב ד"ר קוגל. אחד המקרים הקשים שטופלו היה של שתי גופות חבוקות, מבוגר וילד, שהפכו לגוש פחם אחד והיה צורך ליטול דגימות מכל אחד מהם בנפרד.

"ככל שיעבור הזמן יהיו גופות שיהיו קשות יותר ויותר לזיהוי. יש גופות שרופות לחלוטין שהן רק פחמים. יש גופות שלא ימצאו. זה אירוע עצום ובאירועים כאלה יש מספר קטן שלא יהיו מזוהים, אך נשלים את זיהוי הרוב הגדול תוך מספר ימים ועד סוף השבוע".

ישראל מתמודדת כבר שנים עם מחסור קיצוני ברופאים משפטיים, שבא לידי ביטוי כעת. השבוע צפויים לנחות בארץ רופאים משפטיים, חלקם מתנדבים וחלקם הובאו על ידי ארגונים שונים, מארה"ב, שווייץ וניו זילנד. "הסנטימנט הציבורי הוא לסיים מהר את הליך הזיהוי, אבל שום מדינה לא היתה מספיקה לעבוד בקצב כזה. כזכור באסון התאומים לקח שנים לזהות את כל הגופות.

"אנשים עובדים בצורה יוצאת דופן, מודעים לגודל המשימה ועושים את המירב לתת להם את התשובה. זו משימה קשה מאוד, אך הציפיות בהתאם לגודל המשימה ואנחנו נעשה ועושים הכל לעזור".

לדברי ד"ר קוגל, "אני 31 שנה רופא משפטי ואף פעם לא ראיתי זוועות כאלה. זה אכזריות שאין לתאר. רשע טהור ולא רק שזה קשה, אלא שבהיותנו עם אחד אנו מתחברים לסיפורים האנושיים. אנשים עובדים 24 שעות ביממה ואתה רואה את הסיפורים האלה וזה בלתי נתפס".