"הרופאים הצילו אותנו": לאה בת השנה התמוטטה בשל דלקת בקנה הנשימה - וחזרה לחיים

לאה בת השנה וחודש פונתה לפני כמה ימים אל חדר המיון לילדים בבית החולים הדסה הר הצופים בירושלים עם קשיי נשימה קשים. ימים ארוכים ומורטי עצבים של אשפוז ביחידה לטיפול נמרץ ילדים עברו על משפחתה. היום (ראשון) נמסר כי הטיפול של הצוות המסור מסביב לשעון, כשהיא מונשמת ומורדמת וחייה נתונים בסכנה, הסתיים בהחלמתה המלאה.

כאשר אמה של לאה בת השנה פונתה יחד איתה לבית החולים הדסה הר הצופים, היא הייתה בטוחה שתוך כמה שעות, לאחר קבלת טיפול, תשוחרר עם התינוקת לביתה. היא לרגע לא שיערה שמצבה של הבת כל כך קשה עד שהצוות המטפל בבית החולים, אשר נלחם על חייה, יאלץ להרדימה ולחברה למכונת הנשמה ושבוע מטלטל במיוחד עתיד לעבור על כל המשפחה.

"לאחר יומיים שעברו עלינו בבית ברמות אשכול עם חום גבוה ונשימות מאוד מאומצות, הבנתי שמשהו לא תקין בכלל. זה היה מעבר למחלת חום ועוד בתינוקת כזו קטנה, והנשימה הלא חלקה שלה הטרידה אותי מאוד", סיפרה שרה, אמה של לאה.

"כשלקחתי את לאה למרפאה בשכונה הסמוכה אלינו, הצוות שם הזעיק אמבולנס בגלל שהמצב הלך והחמיר והגענו להדסה הר הצופים. מייד כשנכנסנו לבית החולים הצוות היה מוכן לקראתנו, עטף אותנו בהרבה ביטחון ולא חיכה אפילו שנייה. הם מייד התחילו לטפל בה, כל אחד והתפקיד שלו, וכולם סביבה, בדאגה רבה ורק למענה", היא תיארה בהתרגשות.

"הייתי מודאגת. המצב של לאה הלך והתדרדר, והמלאכים האלה, שליחים אמיתיים, עשו הכל כדי לעזור. הרופאה ממיון ילדים, ד"ר מיכל שדה, לא עזבה אותה וליוותה אותנו אל היחידה לטיפול נמרץ, שם הסבירה באופן מפורט לצוות את המקרה ודאגה לכל הפרטים".

"ד"ר ברוקס לקחה פיקוד"

ד"ר רבקה ברוקס, מנהלת מחלקת הילדים וטיפול נמרץ ילדים בבית החולים, סיפרה: "במהלך משמרת שבת התקבלה הודעה בחדר המיון על תינוקת כבת שנה אשר נמצאת במצוקה נשימתית משמעותית ובדרך להדסה עם אמבולנס של מד"א. הצוות נערך לקבלתה ועם הגעתה התחלנו בפעולות לייצוב מצבה. צילום חזה לא הדגים דלקת, אך בשל מצבה הנשימתי היא הועברה אל היחידה לטיפול נמרץ ילדים להמשך טיפול וניטור".

בשעות הראשונות לאשפוזה ביחידה, למרות טיפול באנטיביוטיקה ותרופות להקלה נשימתית, חלה הדרדרות במצבה של התינוקת.  "ד"ר ברוקס הנפלאה הוזעקה אל המיטה של לאה כי המצב היה קשה מאוד ולקחה פיקוד על העניינים ברצינות רבה. לאה לא הצליחה לנשום", מספרת שרה. "ראיתי אותה נלחמת על כל נשימה. אדומה מרוב מאמץ. הצוות ביקש שנפנה את החדר ופתאום רצו המון אנשים לחדר בטיפול נמרץ. כולם הגיעו בריצה, בדאגה ממש, כדי לפעול מידית.

"אחרי 20 דקות שהרגישו כמו נצח, נכנסנו לחדר וראינו את לאה מונשמת ומורדמת. הצוות הסביר לנו באריכות ובסבלנות כי כנראה מדובר בדלקת של קנה הנשימה, מצב נדיר יחסית הגורם לחסימת הקנה וכתוצאה מכך מצב מסכן חיים מיידית. עם הכנסת הצינור לקנה הנשימה ראינו אותה סוף סוף שלווה, רגועה, וידענו שזה באמת יהיה לטובתה, שהם נלחמים כדי להציל את הבת שלנו".

ד"ר ברוקס, אשר ניהלה את כל הטיפול בלאה, מספרת: "יש לנו ניסיון רב בטיפול בתינוקות ובמקרים קשים בהדסה הר הצופים והיה ברור לנו על פי הביטוי הקליני שיש כאן מצב רפואי מורכב שהוא מעבר לדלקת ריאות. על פי המצב הקליני ובדיקת ה-CT שבוצע לאחר שהונשמה, אבחנו דלקת קשה של קנה הנשימה. שאם לא היינו מנשימים את לאה, תוך כמה דקות הקנה היה נחסם לחלוטין. ההחלטה להנשים באותו רגע ולהרדים בפירוש הצילה את חייה".

"הבכי הראשון הרגיש כמו תינוק שנולד"

הימים עברו ולאה החלה להתאושש. הצוות גמל את התינוקת מהנשמה ומהרדמה באופן הדרגתי, תוך שהוא מלווה את הוריה המודאגים. "אחרי תקופה של התאוששות וטיפול כל כך מסור ואכפתי מסביב לשעון, ואחרי שלאה הייתה שקטה ודוממת במשך שבוע, פתאום יום אחד שמעתי את הקול שלה. היא בכתה, ואני התרגשתי עד דמעות", מספרת האם הנרגשת.

"הבכי הראשון לאחר שבוע של מחלה כל כך קשה הרגיש לי כמו הבכי הראשון של תינוק שנולד בחדר לידה. זה טלטל אותי, תפס אותי חזק, חיכיתי כל כך לשמוע אותה. כל המלאכים והשליחים פשוט הצילו אותה, הם עשו הכל כדי שהיא תחזור לעצמה".

לאה התאוששה מהר משציפו כולם, ואחרי כמה ימים כבר רצה במחלקה ושיחקה בכדור. "ביום השחרור מבית החולים, כשלאה התחזקה והבריאה לחלוטין, כמות האנשים מהצוות שבאה להיפרד הייתה עצומה", סיפרה שרה בהתרגשות. "היינו שם רק שבוע, אבל איזה שבוע. הרגשנו שאנחנו נפרדים ממשפחה. אני לא שוכחת איך הגיעו אנשי הרפואה והסיעוד במהירות, איך קראו למומחים מהבית, איך בילו איתנו לילות לבנים רק כדי לוודא שהיא נושמת.

"הם הצילו את התינוקת של הבית שלנו. כשיצאנו מהיחידה לטיפול נמרץ רופא אחד אמר לי משפט שמסכם את כל השבוע הזה - 'בדיוק בשביל רגעים כאלה נהיינו רופאים'".