מדי שנה מתגלים כ-4,000 חולים חדשים במחלות מעי דלקתיות בישראל, והיא מהמדינות המובילות בשכיחות המחלה. על אף זאת, בדיון בוועדת הכנסת היום (שלישי) התגלה כי ישנו מחסור חמור של שירותים רפואיים רלוונטיים בפריפריה, ומשרד הבריאות כלל אינו מחזיק בתקן של הדרוש לטיפול ראוי ומקצועי בחולים. בנוסף, למשרד כלל אין מיפוי של תפוצת השירותים לחולים במחלות אלה.
כפי שפרסמנו הבוקר ב"ישראל היום" ישנם 52 אלף חולים במחלות מעיים דלקתיות בישראל, וכי מחקר שנערך לאחרונה, והקיף כ-28 אלף חולים, מצא כי חולים בפריפריה מקבלים טיפול לא אופטימלי.
במחקר נמצא כי חולים בפריפריה נמצאים בסיכון גבוה יותר לקבל טיפול לא מיטבי ולפתח סיבוכים במחלתם: הם נמצאים בסיכון גבוה ב-10% לעבור ניתוחים בעקבות סיבוכים של המחלה, ובסיכון גבוה ב-30% להיות מטופלים בסטרואידים, טיפול תרופתי בעל תופעות לוואי, במקום בטיפולים ביולוגיים מתקדמים.
"אני כאן לזעוק את זעקת החולים"
פרופ' אורי קופילוב, ראש יחידת IBD, הציג נתונים מה עולה כי מספר חולי מחלות המעי הדלקתיות בישראל גדל פי 2.47 תוך 18 שנה - מ- 21,191 חולים בשנת 2005 ל- 52 אלף חולים בשנת 2023.
רופאים שנכחו בדיון ציינו שקיימות מרפאות בודדות שהוקמו ביוזמת בתי החולים, ובמרפאות אלה ניתן טיפול רב-מקצועי שכולל רופאים בעלי ההתמחות בטיפול במחלות מעי דלקתיות, אחות בעלת מומחיות לנושא, טיפול תזונתי ופסיכולוגיה. עם זאת, ציינו הרופאים שישנו מחסור בתקנים למרכזים אלה.
נציגת משרד הבריאות בדיון, ד"ר ענבר צוקר, ציינה כי המשרד ישלים בקרוב את מיפוי הצרכים של החולים במדינה. "התחלנו לקבוע סטנדרט טיפולי למחלות המעי הדלקתיות כדי שיהיה נוהל וסטנדרט ונוכל לפעול כדי לקדמו", אמרה.
וועדת הבריאות החליטה לקיים דיון מעקב בעוד חצי שנה, וחבריה קראו למשרד הבריאות ולקופות החולים להקים מרכזים ייעודים חדשים למחלות מעי דלקתיות, בפרט בקרב אוכלוסיה ערבית וחרדית, וזאת כדי לקצר את משך האבחון ולהיטיב את הטיפול.
יו"ר הוועדה, ח"כ אוריאל בוסו (ש"ס), הדגיש: "הפערים בין אזור המרכז לפריפריה הם משמעותיים. אנחנו נתקלים לא אחת בתלונות על זמני המתנה ארוכים לטיפולים. לכולם מגיעה מערכת בריאות מתקדמת, זמינה ושוויונית. גם לחולי קרוהן או קוליטיס שגרים בגליל ולא בתל אביב".
מנהל יחידת IBD בבית החולים העמק בעפולה, ד"ר ערן זיתן: "יש אפשרות לעשות שינוי משמעותי בפריפריה. לא ייתכן שבצפון יש 15 אלף חולים על 3 מומחים. אני לבד על 1,400 חולים. אין לי כבר כוחות".
ח"כ אימאן ח'טיב-יאסין (רע"ם), יוזמת הדיון: "המחלה מתחילה בגילאים צעירים, וזה אומר דרשני. אלה אנשים בתחילת דרכם האישית והמקצועית, אין להם סיכוי לבנות חיי משפחה ולהתקבל לעבודה סדירה או ללימודים גבוהים סדירים. זו אינה גזירה גורל: אם נתונים את המעטפת הטיפולית הנכונה, אפשר להתגבר על הקשיים"
ח"כ טטיאנה מזרסקי (יש עתיד): "השפעות המחלה הן על המשפחה כולה, בשל ההגבלות התפקודיות של החולה. עד שמתקבלת אבחנה מדויקת יכולים לעבור שנים. על המדינה לממן את המחקרים ולא להטיל את האחריות רק על קופות החולים".
יו"ר העמותה לתמיכה בקרוהן וקוליטיס, עו"ד אייל צור, חיזק את דבריה: "אני חולה קרוהן למעלה מ-30 שנה. ההשפעה של המחלות האלה היא על מאות אלפי אנשים. אנחנו מקבלים תלונות רבות מחולים על כך שלא מקבלים טיפול ראוי של רופא שמתמקצע בתחום. בניגוד למרכז, אין זמינות שלהם בדרום ובצפון, וההמתנה לתורים אורכת חודשים. כתוצאה מכך, החולים נאלצים להיטלטל למרכז הארץ לצורך טיפולים. יש צורך במהלך מהיר של תקצוב מרפאות ייעודיות בצפון ובדרום".
מיכל שטרית, מתמודדת עם מחלת קרוהן: "אני בת 37, סובלת מהמחלה מגיל 18, עברתי 17 ניתוחים. כשעברתי ממרכז הארץ לצפון, הופתעתי לגלות שאין טיפול הולם וזמין עבורי. יש אלפים שלא מצליחים להתקבל כמוני למרפאות האלה ואני כאן לזעוק את זעקת החולים שלא מתקבלים".
שרון חזן, מתמודד עם מחלת הקרוהן: "כתושב קריית מלאכי, נאלצתי כילד להפסיד לימודים ופעילויות, כדי לנסוע לטיפולים לאיזור המרכז. גם היום, בשביל בדיקת דם אני צריך לנסוע לבית החולים בילינסון. זה חמש דקות של בדיקה, שבשבילה אני צריך להפסיד יום עבודה".
