ילדה בת 7 מתה לאחר ניתוח לב בבית החולים לילדים שניידר שבפתח תקווה, מפני שצינורות מכשיר האקמו התנתקו בטעות מגופה. היא דיממה באופן קשה במיטתה מתחת לשמיכה, ומותה נקבע לאחר ניסיונות החייאה ממושכים.
המחדל הטרגי ויוצא הדופן, הנחשף כאן לראשונה, התרחש בנובמבר 2019 במחלקה לטיפול נמרץ לב בשניידר, שבה אושפזה הילדה לאחר ניתוח להחלפת מסתם בליבה. זו הפעם הראשונה שמקרה כזה קורה ומסתיים במוות, מבין כ־400 הילדים שחוברו לאקמו בשניידר עד היום.
פרטי המקרה הקשה עולים מתוך מסמכי התיק הרפואי של הילדה, רחל פערל ויזל מבני ברק, ומתוך תיעוד בדיקה פנימית שביצעו הרופאים באשר לטיפול בה. הורי הילדה, איטה ושמעון ויזל, הגישו תביעת רשלנות רפואית נגד שניידר ונגד קופת חולים כללית - הבעלים של בית החולים והאחראית עליו. התביעה הוגשה לביהמ"ש המחוזי מרכז על ידי עו"ד נתנאל רוט. הנתבעים לא הגישו עדיין כתב הגנה, והדיונים בתביעה טרם הסתיימו.
"תפקדה באופן תקין"
רחל סבלה ממום מולד בליבה (חוסר התפתחות של החדר השמאלי), ומגיל ארבעה ימים ועד לגיל 3.5 חודשים היא עברה ניתוחים לתיקון המום. על פי התביעה, "היא תפקדה באופן תקין, בהתאם לבנות גילה, וכבר לא סבלה ממגבלות רפואיות כלשהן".
על פי כתב התביעה, ניתוח הלב היה קשה, והרופאים החליטו לחבר את הילדה לאקמו, שמאפשר טיפול תומך ומציל חיים בכך שהוא מדמה את פעילות הלב והריאות. בהמשך רחל היתה מונשמת, מורדמת ומשותקת מתרופות שקיבלה, אך לאחר זמן מה היא החלה להזיז את הגפיים. בשלב הזה מנהל היחידה לטיפול נמרץ לב בילדים, פרופ' עובדי דגן, יחד עם רופאיו, דיווחו למשפחתה של רחל על "שיפור במצבה", והיתה ציפייה שהיא עומדת להשתחרר בתמיכת האקמו.
עם זאת, לפי התביעה, במהלך האשפוז "ההורים התריעו על כך שהילדה זזה, מה שעלול לגרום לה לגעת בצינורות מכשיר האקמו, וביקשו שידיה ייקשרו כדי שלא ייגרם נזק. עם זאת, הצוות הרפואי אמר שאין צורך בכך, וגם כתבו זאת בתיק הרפואי". עוד צוין בכתב התביעה כי ההורים שהו לצד בתם לאורך כל שעות היממה, אבל ראו שההשגחה של הצוות הרפואי לא היתה צמודה. "הצוות שישב בדלפק האחיות לא ראה ישירות את הילדה, אלא את המסכים עם נתוני החולים ביחידה", נכתב.
ואכן, ביום העשירי לאחר הניתוח קרה האסון שההורים כל כך חששו ממנו: בסביבות השעה 22:15 המוניטור התריע על ירידה חדה בלחץ הדם של רחל, והצוות הרפואי שרץ אל מיטתה גילה דימום מאסיבי מתחת לשמיכה שכיסתה אותה, מאזור החיבור של קנולות מכשיר האקמו לגופה. הרופאים והאחיות החלו בפעולות החייאה, אבל כעבור שעה נקבע מותה.
אביה של רחל, שהוזעק למחלקה מביתו, "חזה אף הוא במראה של החדר, שהיה מלא דם על השמיכה ועל הרצפה, ולדברי ההורים, בזמן הטיפול ברחל הם שמעו את הצוות צועק: 'איך זה קרה לנו?'. האחות ששוחחה עם האם כמה שעות קודם לכן, ואמרה לה שאין צורך לקשור לה את היד כי היא ישנה ורגועה, נעלמה מהשטח כשתבררו ממדי האסון, מבלי לשוחח עם ההורים ההמומים".
לפי התביעה, "אמא של רחל צפתה בתדהמה איך צוות רפואי גדול נכנס להחייאה תוך שפיכת דם לכל עבר".
בעקבות דרישת עו"ד רוט מבית החולים, העבירה אליו ד"ר ורד הופר את סיכום ישיבת תחקור הצוות במחלקה, שנועדה "להבין את נסיבות האירוע", ושממנה עולים כמה לקחים בקשר להשגחה על מטופל המחובר לאקמו בבית החולים. על ממצאי התחקיר הפנימי חתום פרופ' דגן. בית החולים דיווח על המקרה למשרד הבריאות, אך בשניידר עיכבו מאוד את העברת המסמכים האלה, והם התקבלו רק לאחר דרישת עו"ד רוט.
"כשלים ומחדלים חמורים"
כתב התביעה מסתמך על חוות הדעת המפורטת של פרופ' פנחס הלפרין, שניהל את המערך לרפואה דחופה בבית החולים איכילוב שבתל אביב, והוא אחד מהרופאים הבכירים בישראל בתחומי הרפואה הדחופה והטיפול נמרץ. לדבריו, "בהתחשב בצינורות הגדולים שהוכנסו לכלי הדם, היה ברור כי ילדה ערה עלולה לשלוף אחד מהם גם בלא כוונה, מתוך בלבול ואי־נוחות, והצוות הרפואי היה ער לאפשרות כי הקנולות בסיכון, ולמרות זאת לא פעל כראוי וכנדרש בהתאם לסטנדרט הרפואי הסביר למניעת מצב זה".
בחוות הדעת קבע עוד הלפרין כי בהמשך לתחקיר הפנימי של בית החולים, "האירועים במקרה זה והתוצאה הטרגית מלמדים על כשלים ומחדלים חמורים ביותר, מאחר שלא היתה השגחה צמודה של איש צוות, לא היה קיבוע מיטבי של הקנולה, היא לא סומנה לעומק שאליו נכנסה, אזור הכניסה של הקנולה לגוף כוסה ולא היה ניתן לזהות מיידית את השליפה שלה. מותה המצער של רחל היה בר־מניעה, אילו נקט הצוות את כל האמצעים הנדרשים למנוע ממנה להוציא את הקנולה או למנוע את היציאה הספונטנית של הקנולה, ולזהות מיידית את האירוע עוד קודם שמצבה של המנוחה היה בלתי הפיך".
עו"ד רוט, שמייצג את המשפחה, אמר ל"ישראל היום": "המזעזע במקרה הזה הוא שיש כאן ילדה שיכלה לחיות חיים מאושרים ולהקים משפחה בישראל, ונפטרה בגלל היעדר השגחה ותשומת לב של האנשים שהיא אמורה לסמוך עליהם יותר מכל. זה כואב מאוד, חמור מאוד, בלתי נתפס ומחייב טיפול מן היסוד של משרד הבריאות, שימגר מקרים חמורים כאלה מהטיפול הרפואי בישראל".
"סיבוך מצער"
מבית החולים שניידר נמסר בתגובה: "צר לנו על פטירתה של המטופלת. נדגיש כי בית החולים לילדים שניידר מוביל את תחום הטיפול במערכת האקמו לילדים כבר שנים, וכי גם במקרה זה ניתן טיפול מסור ומקצועי ע"י צוות בית החולים, והמטופלת נפטרה כתוצאה מסיבוך מצער. מלוא טענות הצדדים יתבררו במסגרת ההליך המשפטי".
טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו