מחאת המתמחים: כשמפקירים אותנו, פוגעים בכם

הכאוס בבתי החולים בפתח, זאת משום שממשלת ישראל והעומד בראשה, על שריה ומשרדיה, החליטו שוב להפקיר את המתמחים. כבר שנים נמשך הפשע הזה – תורנות משך 26 שעות. "אז נדחה אותם עוד קצת", כך חשבו לעצמם מקבלי ההחלטות. מנותקים מהנעשה בשטח, עיוורים לייאוש ועומק השבר שבין המתמחים למדינה שברגע האמת החליטה לזנוח אותם שוב.

כך סיפרו לעצמם כל אלה שידעו לפזר הבטחות, עם מילים יפות, בלי שום כוונה ליישם. אלה שנכנעו לעסקנות, לשיטה הרקובה והמעוותת - כי זה עדיף על פני בחינה לעומק של הרפורמה המתבקשת במערכת הבריאות.

בימים האחרונים קמים קולות שמבקרים את צעד ההתפטרות שנקטנו. מספרים לנו שיש דרכים אחרות לנהל משא ומתן ושזה לא אתי לעזוב את המחלקות. הקולות האלה מתעלמים מכל מה שכבר קרה. יש היתר, שיש לו תוקף של חוק, יש מתווה שקבע משרד הבריאות, יש תקציב שניתן כדי להתחיל ביישום המתווה ועדיין אנחנו חצי שנה אחרי שהתוכנית כולה אמורה היתה לצאת לפועל, ו־11 שנים אחרי שחתם סגן השר יעקב ליצמן מול ההסתדרות הרפואית על קיצור התורנויות במיונים ובמחלקות הנשים.

ושוב, ברגע האמת בחרה הממשלה הזו לדחות את היישום של התוכנית לספטמבר 2023. אף אחד לא יודע ולא יכול להבטיח מה באמת יקרה כאן בעוד שנה. בבחירה בין לעשות את הצעד הנכון, לבין כניעה לגורמים אינטרסנטיים, בחרה הממשלה שוב להיכנע ולהפקיר את המתמחים.

מי שהקדיש את חייו לרפואה רוצה להיות רופא, אף אחד מאיתנו לא רוצה להתפטר. אבל בנקודת הזמן הזו, כשאין תקווה או אופק, נראה שלא נותרה לנו ברירה אלא לנקוט את הצעד הזה. אנחנו עושים את זה עבורנו ועבור המטופלים שלנו. מגיע לנו לעבוד בתנאים של בני אדם. מגיע לכם לקבל רפואה טובה יותר. זה רק עניין של החלטה.

הכותבת היא יו"ר ארגון המתמחים "מרשם"