כך ניתן להקל על המתמחים בלי לקצר את התורנויות

מערכת הבריאות בישראל היא מהטובות בעולם, על אף המחסור במשאבים. זאת בעיקר הודות למסירות של הרופאות והרופאים, אנשי הסיעוד, מקצועות הבריאות, הלוגיסטיקה והאדמיניסטרציה. חלק בלתי נפרד מהמארג האנושי הזה הם המתמחים - דור העתיד של הרפואה.

איננו יכולים להישאר אדישים לזעקת המתמחים לקצר את התורנויות הארוכות. אלא שהדיון בתנאי עבודתם הרבה יותר מורכב מאשר מספר שעות התורנות, ומחייב התייחסות רוחבית.

ראשית, עלינו לזכור כי התמחות אינה מקצוע בפני עצמו, כי אם תקופה קריטית בהכשרה המקצועית של הרופאים לתפקידם כמומחים האחראים על המטופלים והכשרת הדור הבא של המתמחים. כל סטודנט לרפואה מכיר זאת לפני שהוא נרשם ללימודים.

שנית, אי אפשר להתייחס לכלל המתמחים כמקשה אחת. המתמחים במקצועות הכירורגיים, למשל, מתנגדים לקיצור התורנויות שיפגע בהכשרתם. מנגד, במקצועות שבהם חסרים רופאים מומחים, כדוגמת רפואה פנימית וילדים, ניתן להוסיף תקני מתמחים ולקצר את התורנויות.

שלישית, הרעיון להטיל תורנויות מלאות על המומחים הבכירים בכלל, והמומחים הצעירים בפרט, אינו סביר. הרופאים המומחים, האחראים על הטיפול בחולים במחלקות, מוזעקים לעיתים לבית החולים ומייעצים בכל שעות היממה. אם הם יחלו לבצע בנוסף תורנויות - מי יטפל בחולים למחרת בבוקר או בחולים בקופות החולים? כמו כן, מהלך כזה יעביר מסר מתסכל למתמחים, שייאלצו להמשיך לעשות תורנויות גם כמומחים.

כדי להקל על המתמחים יש לגבש תוכנית נרחבת, שעקרונותיה המנחים הם מענה רפואי איכותי למטופלים, מתן התמחות מצוינת והקצאת האמצעים הנדרשים לבתי החולים.

ברמת המאקרו, על משרד הבריאות להגדיר את מספר הרופאים הבכירים הנדרשים בעתיד על פי המקצועות, וכנגזרת - את מספר המתמחים. בהתאם, יש להגדיל את מספר המתמחים בדגש על מקצועות הליבה ותוך מתן עדיפות ברורה לחיזוק הפריפריה. ברמת המיקרו, ניתן להקל על המתמחים בדרכים שונות שאינן בהכרח קיצור משך התורנות. למשל, להפחית מעומס המשימות שאינן רפואיות גרידא.

במרכז הרפואי שיבא הוספנו במחלקות עוזרי רופא, אחיות מומחיות וסטודנטים לרפואה, המסייעים למתמחים למלא את המשימות הרפואיות שמהוות חלק מהכשרתם כמומחים. בנוסף, יסדנו מערך הסעות אישיות, הקצינו חדרי מנוחה ושוברים לארוחות. לשם כך נדרשים משאבים שאינם מנת חלקם של כלל בתי החולים. לכן, מחובתה של הממשלה לתקצב את המערכת, ולפני כולם - את בתיה"ח בפריפריה.

כולנו חלק ממערכת שתפקידה לטפל בחולים ולהכשיר את הדור הבא של הרופאים. התפטרות המתמחים אינה הדרך להבטיח רפואה ציבורית מצוינת המגיעה לכל תושב ואזרח. עלינו לאחד כוחות ולהוביל שינוי כולל ומעמיק שיבטא את מחויבותנו למטופלים. בסופו של דבר, הם הסיבה שבגללה בחרנו במקצוע הרפואה.

הכותב הוא מנכ"ל משרד הבריאות לשעבר, משנה למנהל המרכז הרפואי שיבא, דיקאן מייסד של בית הספר העתידי לרפואה באוניברסיטת רייכמן וממלא מקום יו"ר איגוד מנהלי בתי החולים