תקיפת האחות רחל ברוך בביה"ח שמואל הרופא // צילום: דוברות המשטרה

תוקפי צוותים רפואיים יורחקו מבית החולים - לצמיתות

הלשכה לאתיקה של הסתדרות הרפואית: אדם שתקף במוסד רפואי לא יקבל בו עוד טיפול, וייאלץ לחפש מקום אחר למעט במקרים מצילי חיים • "הפכנו לשק חבטות"

על רקע דקירת האחות רחל ברוך בשמואל הרופא בבאר שבע, ותקיפת רופאה בבית החולים איכילוב על ידי משפחתה של מטופלת, אישרה השבוע ההסתדרות הרפואית הנחיה שלפיה רופאים יהיו רשאים לסרב לתת טיפול לאדם אלים, בין שהוא מטופל ובין שהוא בן משפחה של מטופל, למעט במקרה של טיפול דחוף ומציל חיים.

צילום: בית חולים העמק צפת

נייר העמדה גובש בלשכה לאתיקה של ההסתדרות הרפואית ועל פיו "אדם אשר התנהג באלימות כלפי צוות רפואי ייחשב אישיות בלתי רצויה באותו מוסד רפואי וייאלץ לפנות לטיפול רפואי במוסד אחר". לא מדובר בחוק מחייב אלא בעמדה אתית שנועדה לתת גיבוי לרופא כאשר נוהגים כלפיו באלימות.

נייר עמדה קודם מ־2014 הגדיר כי רופא רשאי לא לטפל במטופל אלים, למעט במצבי חירום. העמדה הנוכחית מרחיבה את ההגדרה כך שתהיה תקפה לכלל הטיפולים באותו מוסד רפואי ותחול גם על מלווה או בן משפחה של מטופל שנוהג באלימות ולא יוכל לחזור לקבל טיפול.

ד"ר תמי קרני, יושבת ראש הלשכה לאתיקה בהסתדרות הרפואית, מסבירה כי "קיימת תחושה אצל רופאים ואחיות שהפכנו להיות שק חבטות של הציבור ישראלי. לכן העברנו החלטה בלשכה לאתיקה כי אדם המתנהג באלימות ייאלץ לפנות לטיפול במוסד אחר. זאת עמדה הצהרתית, שנותנת גיבוי אתי לרופא שיגיד 'מותר לי לא לטפל במישהו אלים'.

"כולנו הזדעזענו מהמקרה שבו בת ונכדה של מטופלת תקפו בחודש שעבר רופאה במיון באיכילוב. לפי ההנחיה החדשה כעת, האם והבת ייחשבו 'אישיות לא רצויה' וכשיזדקקו לטיפול רפואי במקום - הרופאים יוכלו לסרב לטפל. ההנחיה לא תקפה כאשר מדובר בטיפול רפואי דחוף".

אמירה עקרונית־אתית

עוד הסבירה ד"ר קרני כי "רופא שנפגע אינו מסוגל לתת שירות ראוי לאף מטופל שזקוק לו, ואדם שמתנהג באלימות פוגע כך גם במטופלים אחרים, גורם לשחיקה אצל הרופא ומייצר נזק עבור חולים ומטופלים עתידיים. אדם אלים יוצר הרס במעגלים רחבים".

עם זאת, לא ברור איזה ערך יישומי יש לעמדה אתית מסוג זה. לשאלה איך יתבצע יישום הקביעה בפועל אומרים בלשכה לאתיקה כי האמירה היא עקרונית־אתית, אך אינה פרקטית ועל משרד הבריאות או הממשלה להעמיד את האמצעים למימושה.

"ברגע שיש לגיטימציה אתית לנהוג כך אז כל מוסד רפואי יצטרך למצוא את הדרך שלו ליישום. אפשר, למשל, להיעזר ברשימות במיון כדי לדעת מיהם המלווים האלימים וכשיגיעו בעתיד ניתן יהיה לאתר אותם. לא הגדרנו לוחות זמנים ליישום או גבולות".

כמובן, לא כולם תומכים בהחלטה. למשל, עו"ד עדי ניב יגודה, מומחה למשפט רפואי ומדיניות בריאות, שמסביר: "צוות רפואי זכאי להגנה מלאה ולסביבת עבודה בטוחה, ובמידה מסוימת המדינה, שמזניחה את מערכת הבריאות מבחינת כוח אדם ותשתיות, הפכה את הצוות הרפואי לשק החבטות. עם זאת, והגם שמבחינה ערכית ועקרונית מדובר באמירה נכונה, הצהרה זו אינה יכולה לעמוד בפני עצמה.

"ככל שמבקשים לנקוט צעד דרמטי של הפסקת טיפול באמצע או הימנעות ממתן טיפול רפואי לאדם, חייבים מוסדות הבריאות לקיים מנגנון שיידע לוודא אם בנסיבות המקרה נכון להפסיק טיפול ו/או להימנע ממתן טיפול רפואי לאדם פלוני".

העדכונים הכי חמים ישירות לנייד: בואו לעקוב אחרינו גם בערוץ הטלגרם החדש שלנו!

 

טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו
Load more...