האחיות סוזי וקריסטין בי מאוסטרליה, החליטו לטוס לבריטניה, 10,000 מייל ממקום מגוריהם הנוכחי, כדי לכבד את זכר הדוד המיתולוגי מצד אביהם, שהיה לוחם אוסטרלי שנפל בסוף מלחמת העולם הראשונה.
הדוד, סאפר ג'ון קאטלין לנהאן, היה צייר, וכמו צעירים רבים באותה תקופה גויס לצבא הבריטי. תפקידו בצבא היה חופר מנהרות, והוא היה בין הלוחמים הבריטיים המעוטרים שחפרו את המנהרה הגדולה ביותר במלחמת העולם הראשונה בפעולה בקרב מסין בבלגיה.
באותו פיצוץ מנהרה נהרגו ככל הנראה כ-10 אלף לוחמים גרמניים, והוא נחשב לפעולת החבלה הגדולה ביותר במלחמה, כשהדי הפיצוץ הגיעו אף בלונדון.
הדוד ג'ון נלחם בצבא הבריטי עד לפציעתו ב-2 באוקטובר 1918, ממש לקראת סוף המלחמה. הפציעה גררה זיהום חריף שהוביל למותו.
כאמור האיש היה זכור ומכובד במשפחה, ובשל היותו בן יחיד וערירי, החליטו שתי האחריות לחלוק לו כבוד אחרון ויצאו במסע לבריטניה, לבית הקברות הצבאי לודג'היל, השוכן בסמוך לעיר ברמינגהם. להפתען הרבה, גילו האחיות שהמצבה על קברו של הדוד הוסרה. הכתובת המקורית שהייתה על המצבה: "כאן נקבר בן יחיד לאביו שמסר את חייו במלחמה", נעלמה ובמקום המצבה נותרה רק אבן קטנה, עליה חרוט מספרו האישי של הדוד.
הזעזוע של שתי האחיות היה עצום. "היינו הרוסות, זה מסע מאד רגשי אל קרוב משפחה עתיק שזכה לכבוד רב וללוויה צבאית גדולה. מאד התרגשנו ומאד חיכינו לכבד אותו כ-100 שנים לאחר נפילתו במלחמה", אמרו האחיות. "להגיע לבית הקברות הצבאי שקבורים בו עוד 15 לוחמים ולגלות שנותרו רק אבנים קטנות בלי המצבות זה מזעזע. זה נורא ולא מכבד את הנופלים".
שתי הנשים הנחושות החליטו לחקור מדוע הוסרו המצבות והצלבים של החיילים בבית הקברות, ופנו לוועדת הקבורה המשותפת למדינות ההסכמה שמנהלות עד היום את בתי הקברים של החללים. לאחר בירור, הסתבר כי בשנות ה-20 החלו הצלבים העשויים מעץ להירקב ולכן מועצת העיר הסירה אותם ואת המצבות והשאירה רק אבני ציון קטנות עליהן הוטבעו המספרים האישים של הלוחמים.
על פי הוועדה "מלכתחילה עיריית ברמינגהם, לקחה על עצמה את תחזוקת המקום לכבוד הלוחמים האוסטרלים שנקברו בו, לכן ברגע שחלה הידרדרות במצבם של המצבות והקברים הוחלט להסיר אותן ולהותיר רק אבנים מסומנות. כך או כך המקום עדיין שמור ומכובד מאד", מסרה הוועדה לאחיות.
טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו
