רק אמצע הסרט

אחרי שחוללה מהפכה בשוק הטלוויזיה והנחיתה מכה כואבת לערוצי הטלוויזיה המסורתיים, ב־2018 ענקית הסטרימינג נטפליקס הצליחה סוף־סוף לזעזע גם את ענף הקולנוע. 

נכון, בקיץ האחרון פסטיבל קאן, פסטיבל הקולנוע הגדול והיוקרתי מכולם, דווקא סירב להקרין במסגרתו את הסרטים שהפיקה נטפליקס, בטענה שזו מאיימת להשמיד את שיטת ההפצה המסורתית ולחסל את בתי הקולנוע. אך קברניטי פסטיבל ונציה, שהתקיים שלושה חודשים אחר כך, היו קצת פחות מחמירים. הם עטו על המציאה כמוצאי שלל רב, ושילבו בתחרות הרשמית שלהם לא פחות משלושה סרטים של נטפליקס - "22 ביולי" של פול גרינגראס, "הבלדה על באסטר סקראגס" של האחים כהן, ו"רומא", של הבמאי המקסיקני זוכה האוסקר אלפונסו קוארון ("כוח משיכה"). 

התוצאות לא איחרו לבוא: סרטם של האחים כהן זכה בביקורות מצוינות וקטף את פרס התסריט, ואילו "רומא" הפיל את המבקרים לרצפה, זכה בפרס הגדול של הפסטיבל, והפך באופן מיידי למועמד מוביל לזכייה באוסקרים.

הלגיטימציה שהעניקה הזכייה בפסטיבל ונציה לזרוע הקולנועית של נטפליקס הקפיצה את החברה לרמות חדשות של בולטות ויוקרה, וסידרה לה חצי שנה של יח"צ בחינם. אבל למרות שזכייה אפשרית של "רומא" באוסקר תיתן לחברה דחיפה משמעותית ותסייע לה לנפץ תקרת זכוכית נוספת, היא לא בהכרח תביא לצמיחה דרמטית במספר המנויים שלה - שעומד כיום על יותר מ־137 מיליון בכ־190 מדינות. 

לכן, במקביל לפעילות האינטנסיבית שלה בעולם הקולנוע "האיכותי", הקפידה החברה גם להפיק ו/או לרכוש סרטים מז'אנרים מסחריים יותר. כמו קומדיות רומנטיות, למשל, שהתבררו כאהובות מאוד על המנויים, או סרטי אקשן ואימה, שתמיד זוכים לביקוש. 

בתוך כך, ב־2018 נטפליקס המשיכה לשפוך מיליארדי דולרים על רכישות ועל הפקות מקור, במטרה לספק את כל סוגי התוכן, לכל סוגי הצופים. כך, למשל, שילמה 100 מיליון דולר בתחילת דצמבר עבור חידוש זכויות השידור של כל עונותיה של הסיטקום האלמותית "חברים" (שירידתה הצפויה עוררה גל של מחאה בקרב המנויים). כך, למשל, נכנסה חזק לתחום הריאליטי והקימה לתחייה את סדרת הריאליטי "טאץ' עליז לסטרייט שיעיז", שהפכה ללהיט מפתיע. כמו כן, החתימה שמות מפוצצים כמו ברק ומישל אובאמה, ריאן מרפי ("Glee", "אימה אמריקאית") ושונדה ריימס ("האנטומיה של גריי", "סקנדל") על חוזי עתק שיבטיחו שכל הפרויקטים העתידיים שלהם ישודרו בנטפליקס באופן בלעדי. וכך הגדילה את מספר ההפקות שלה במדינות זרות. בשנה הבאה, למשל, תפיק החברה לא פחות מ־17 סדרות באסיה, עבור השוק המקומי. מלבד סין, שסגורה בפני חברות מסוגה, נטפליקס נמצאת כיום בכל פינה של העולם. 

 

מלכה בלי "הכתר"

למרות הרי ההייפ והבאזז שהיא ייצרה השנה, ולמרות שהדומיננטיות הגלובלית שלה רק הולכת ומתחזקת, לא יהיה זה מוגזם לומר שהעתיד של נטפליקס מעולם לא היה מעורפל יותר. בניגוד לשנים קודמות, ב־2018 שום סדרה חדשה של נטפליקס לא הפכה לתופעה תרבותית בסדר גודל של "הכתר", "כתום הוא השחור החדש" או "Stranger Things" (יוצאת הדופן היחידה, אולי, היא הסדרה התיעודית "ארץ פראית מאוד"). מותגים מבוססים כמו "בית הקלפים" (סדרת המקור הראשונה של נטפליקס, כזכור) ו"דרדוויל" נפחו את נשמתם בקול ענות חלושה, והצפת התוכן האינסופית גרמה לכך שרבות מהפקות המקור היקרות והמיוחצנות של החברה - כמו "מניאק", בכיכובם של אמה סטון וג'ונה היל - עשו הרבה רעש לכמה דקות, ואז התנדפו מהתודעה.

כמו כן, העובדה שנטפליקס מממנת את הוצאותיה המפלצתיות בעזרת שרשרת ארוכה של הלוואות ענק שסידרו לה עד עתה חוב של יותר מ־8 מיליארד דולר, גרמה ללא מעט אנליסטים לטעון כי הערכת השווי שלה (שהגיעה לשיא של 152.7 מיליארד דולר, בסוף חודש מאי) מוגזמת לחלוטין. עם או בלי קשר, מניית החברה צנחה בכ־40 אחוז בחצי השנה האחרונה.

 

מתוך "דברים מוזרים"

 

יש מה לראות, אין זמן

אך חשוב מכל אלה, הצלחתה הגדולה והשפעתה העצומה של נטפליקס על תרבות הצפייה גרמו לכך שחברות מדיה נוספות מבקשות כעת לחקות אותה, לנגוס ברווחיה ולגנוב את מנוייה, ובשנה הבאה היא תתחיל להרגיש את הדבר על בשרה.

דיסני, למשל, תשיק בחצי השני של 2019 את שירות הסטרימינג שלה, דיסני+, שכבר זכה לכינוי 

"The Netflix Killer". שם יהיה אפשר למצוא, מלבד תכנים של דיסני, גם תכנים של מארוול, פיקסאר, לוקאספילם ופוקס (שנרכשה השנה בידי דיסני בעסקת ענק). 

גם אפל (שבין השאר גייסה לשורותיה את אופרה ווינפרי, ריס ווית'רספון, ג'ניפר אניסטון ואת הבמאי זוכה האוסקר דמיאן שאזל) וטיים־וורנר (שתתבסס על התכנים של HBO) צפויים להשיק שירותי סטרימינג משלהם במהלך השנה. כל אלה יצטרפו ליריבים הנוכחיים של נטפליקס, שכוללים את אמזון ואת יו־טיוב.

אם מנכ"ל נטפליקס, ריד הייסטינגס, שנמנה עם מייסדי החברה, מוטרד מהתפתחויות אלה (שישפיעו באופן דרמטי על התכנים שהוא רשאי להציע למנוייו), הוא אינו מסגיר זאת. "אנחנו מתחרים באמזון כבר יותר מעשר שנים", אמר ל־BBC, "אנו מורגלים לתחרות חזקה ובריאה שגורמת לנו להיות טובים יותר". 

הייסטינגס פרגן ליריבה העיקרית, דיסני ("יש להם כל כך הרבה תוכן... הם יהיו מתחרים מצוינים"), אך הבטיח שנטפליקס תהיה זו שתצחק אחרונה. "אנחנו עומדים לעשות את העבודה הטובה ביותר שעשינו בחיינו", אמר.

מבט בתוכניות של נטפליקס לשנה שלפנינו מאשש את הצהרותיו של המנכ"ל. מלבד להיטים בטוחים כמו "הכתר" ו"Stranger Things", שישובו לעונות חדשות, גם הזרוע הקולנועית של החברה תמשיך להפגיז ב־2019. גולת הכותרת היא כמובן "The Irishman", סרטו המצופה של מרטין סקורסזה, שמאחד בין רוברט דה נירו, אל פאצ'ינו וג'ו פשי (ושמתהדר בתג מחיר מטורף של יותר מ־140 מיליון דולר). אך מלבדו ניתן למצוא ברשימה גם את סרטי הפעולה המסקרנים "6 Underground", של הבמאי מייקל ביי ("רובוטריקים"), ו־"Triple Frontier", עם בן אפלק ואוסקר אייזק, ואת "המכבסה", סרטו החדש של סטיבן סודרברג, שעוסק בפרשת מסמכי פנמה. 

האם נטפליקס תמשיך לצבור מנויים ולשלוט במסכים שלנו ב־2019? האם דיסני או אפל יצליחו לתקוע לה מקל בגלגלים ולמשוך את השטיח מתחת לרגליה? והאם יש בכלל מישהו שיש לו מספיק זמן פנוי כדי לצפות בכל הסדרות והסרטים שכל חברות הסטרימינג האלה עומדות להפיל על ראשינו? נצטרך לקבוע להיפגש כאן בעוד שנה בדיוק כדי לבדוק. 

טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו