מחיקת חובות וסיוע כלכלי: הבנקים מתגייסים למען הנשים המוכות

לפני 12 שנה עלתה מארי נארינדושווילי לישראל מגאורגיה. היא הכירה כאן בן זוג והשניים נישאו. לא הרבה זמן אחרי החתונה, העולה החדשה התחילה לסבול מאלימות מצידו של בעלה. לשניים נולדו ארבעה ילדים והמצב רק הידרדר, עד שמארי החליטה להציל את עצמה ואת הילדים וברחה מהבית. היא הגיעה למרכז סיוע לנשים מוכות יחד עם ילדיה, ובזמן ששהתה שם גילתה שבעלה התנקם בה ורוקן את החשבון המשותף שלהם, משאיר אותה חסרת אמצעים ושקועה בחובות. נארינדושווילי, שבקושי ידעה עברית, לא ידעה אפילו למי עליה לפנות כי בעלה ריכז אצלו את כל מה שקשור לחשבון המשותף שלהם: "עזבתי את בעלי והוא לקח את כל הכסף שלי. נשארתי עם חובות והגעתי למקלט. לא היה לי בכלל כרטיס שאני יכולה להוציא איתו כסף, לא הייתה לי אפשרות לעשות הלוואה, כלום, היה לי רק ביטוח לאומי", היא מספרת.

מארי נארינדושווילי. צילום ביתי

הסיטואציה הקשה אליה נקלעה מארי לא הייתה חדשה למתנדבות במרכז הסיוע בו היא שהתה. נשים רבות שמגיעות למקלטים חוות, מעבר לאלימות הפיזית הנוראית, אלימות כלכלית מצד בני זוגן, שלעיתים מונעים מהן כספים או כרטיסי אשראי, מרוקנים את החשבונות המשותפים ומפילים עליהן חובות. אבל אם עד לפני כמה שנים המתנדבות התקשו לסייע בפן הזה ונשים אלו נשארו שקועות בחובות, יוזמה מפתיעה שגובשה ומקודמת ע"י הפיקוח על הבנקים ואיגוד הבנקים עוזרת כעת לאותן נשים לעמוד על הרגליים ולהתמודד עם כל הנטל הכלכלי שנפל עליהן.

"במשך כל השנים, אנחנו במקלט התקשנו לעזור לנשים לצאת לחיים עצמאיים. אחד הקשיים המרכזים היו הקשיים הכלכליים וחוסר התמצאות ושליטה על עניינים כספיים", מתארת מירי בנשלום-דור, מנהלת מקלט "אישה לאישה" ירושלים. "הגבר האלים פעמים רבות משתמש בשליטה על הכספים במשפחה כדרך לבודד את האישה ולשלוט על כל מה שקורה בבית. למשבצת הזאת בדיוק נכנסת אמנת הזמינות הבנקאית שנולדה כאשר סגנית המפקחת על הבנקים עודדה פרץ שהתנדבה אצלנו, פגשה את הקשיים וחשבה שמין הראוי שהבנקים יעזרו. הראשונה להתגייס למהלך הייתה חדוה בר, המפקחת על הבנקים שגייסה לצידה את איגוד הבנקים וחברות האשראי.

חדוה בר, המפקחת על הבנקים. צילום: אביב גוטליב

"איך אישה יכולה לצאת לחיים חדשים אם היא לא יכולה אפילו לשכור דירה?"

"אמנת זמינות בנקאית" היא אמנה בנקאית וולונטרית שגובשה ומקודמת ע"י הפיקוח על הבנקים ואיגוד הבנקים, יחד עם משרד הרווחה, המערכת הבנקאית, העמותות שמפעילות את המקלטים השונים ועמותת "ידיד" ו"רוח נשית" לצמצום תופעת האלימות הכלכלית נגד נשים נפגעות אלימות השוהות במקלטים ובדירות מעבר. האמנה, שהושקה בשנת 2016, קמה במטרה לסייע לאותן נשים, אשר נאלצות לרוב להימלט מהבית ומהבעל המכה ללא כל סיוע ואמצעים, ומתקשות להתנהל נכון מבחינה פיננסית, ולפתוח דף חדש.  במסגרת יישום האמנה, נשות הקשר במקלטים נמצאות בקשר ישיר עם נציגי הבנקים וחברות כרטיסי האשראי, במטרה לתת מענה שוטף לאותן נשים. בכל בנק מונה איש קשר למתן מענה מהיר לבעיות שעולות, ללא קשר למיקום המקלטים ומיקום הסניפים בהם מתנהל חשבונן של הנשים.

"כל המיזם הזה הוא מרכיב חשוב בתהליך של העצמת הנשים המוכות כי אי אפשר להעצים אישה שהיא עם חוב שהיא לא יודעת איך להתנהל איתו. איך אותה אחת תצא לחיים חדשים שהיא לא יודעת אפילו איך היא תשכור דירה? כשהיא מתחילה לקבל שליטה, מעבר לזה שהיא מצליחה לעמוד על הרגליים, זה מאוד מעצים", אומרת בנשלום, "האמנה עוזרת לנשים לצאת לחיים עצמאיים. אישה שמגיעה למקלט לעיתים מאוד מתקשה להתחיל מחדש. היא צריכה לעבור דירה, לפרנס ילדים, והרבה פעמים מדובר בנשים שלא היו עצמאיות, כאלו שהיו תלויות בבעל בגלל הנסיבות. כשיש סיוע בניהול עניינים כספיים זו הקלה מאוד גדולה".

מירי בנשלום-דור, מנהלת מקלט "אישה לאישה" ירושלים(במרכז) בכנס אמנת הזמינות הבנקאית. צילום: אביב גוטליב

כשחושבים על מוסדות כמו בנקים או חברות אשראי מיד מתגנבת המחשבה שמאחורי כל יוזמה עומד אינטרס ציני ונטול רגשות, אבל ככל שמתעמקים באמנה מבינים את רמת ההתגייסות לנושא, החל מהדרגים הנמוכים ועד לדרגים הכי גבוהים במערכת הפיננסית בישראל. ותאמינו או לא, לכל המעורבים בדבר, באמת אכפת.

"מה שמיוחד זה שכל הבנקים, חברות כרטיסי אשראי וכל המקלטים לנשים מוכות נרתמו לנושא ועוזרים לנשים לצאת לדרך כלכלית חדשה", אומרת עודדה פרץ, סגנית המפקחת על הבנקים. "כשאישה נכנסת למקלט ומספרת למשל שבעלה רוקן לה את החשבון, חשוב לטפל בנושא הזה למרות שהוא נראה פחות קריטי באותם רגעים, כי אם לא מטפלים בו באופן מידי יכולה להיות הידרדרות מהירה. אחד הדברים שעשינו באמנה שהוא מאוד משמעותי הוא 'זמינות בנקאית' – כלומר הבנקאים זמינים. בכל מקלט ובכל בנק יש איש קשר ואז הטיפול יכול להתחיל באופן מידי שיאפשר לעצור את הפעילות ולמנוע ריקון. אנשי הקשר האלה נותנים ייעוץ פרטני לכל אישה. כדי שזה ייערך בצורה מובנית ומובנת יצרנו שאלון אותו אשת הקשר במקלט ממלאת יחד עם האישה ומעבירה לבנק, ושם יש מידע רלבנטי שיכול לסייע לבנקאי".

והפתרונות שנותנים הבנקאים לאותן נשים הם יצירתיים, החל מפיצול חובות, פתיחת חשבונות חדשים, השהיית הליכי הוצאה לפועל ואפילו חינוך פיננסי. "היה מקרה של אישה מוכה שחתמה על ערבות ובעלה ברח", סיפרה פרץ, "היא נשארה עם חובות והבנק מחל לה על חלק גדול מהם. הייתה מישהי שהייתה חייבת 50 אלף שקל והייתה צריכה לברוח מהארץ ופשוט אמרו לה 'סעי לשלום', שחררו אותה מהעול. במקרה אחר מתנדבות מאחד המקלטים נעזרו בבנק כדי להנפיק פנקס צ'קים לאישה ששהתה באותו מקלט מכיוון שהיא לא יכלה לשכור דירה בלי שיהיו לה צ'קים. בדרך כלל כשיש חוב בנקים לא נותנים צ'קים, אבל כדי שהיא תוכל לשכור דירה נמצא עבורה פתרון. רק כך היא הצליחה לצאת לדרך חדשה".

עודדה פרץ, סגנית המפקחת על הבנקים. צילום: דוברות בנק ישראל

שלוש וחצי שנים אחרי שהוקמה האמנה, החליטו הגופים הממונים לצאת בפיילוט חדש שמטרתו להרחיב את האמנה ולסייע גם לנפגעות אלימות שלא מגיעות למקלטים. במפגש השנתי של אמנת הזמינות שהתקיים אתמול בתל אביב הודיעה חדוה בר, המפקחת על הבנקים על הרחבת המהלך: "במהלך השנים בהם אנו פועלים במסגרת זו, נחשפתי למקרים רבים בהם הליווי הבנקאי האישי והממוקד שהוענק לנשים אלו, סייע להן בהתמודדות עם הקשיים הרבים שנוצרים בעקבות כניסתם למקלט לנשים מוכות. היום הודענו על הרחבה משמעותית של האמנה, במסגרתה יינתן סיוע גם לנשים נפגעות אלימות שנמצאות בקהילה, בנוסף לסיוע שכבר ניתן לנשים הנמצאות במקלטים ובדירות מעבר. אני מרגישה שנפלה בחלקי הזכות להיות בעמדה בה אני יכולה להשפיע ולהיות שותפה למהלך חשוב זה המסייע להקל ולו במעט על הטלטלות העזות שנשים אלו חוות בחייהן האישיים, ומאפשר להן ללמוד לנהל את ענייניהן הפיננסיים לבד וכך לצאת לדרך עצמאית חדשה". ההרחבה עליה הכריזה בר, תתחיל לפעול כפיילוט במרכזים לנפגעי אלימות במשפחה ביניהם – עכו, ראשל"צ, מג'ד אל שמס, חיפה, רמת גן, מעלה אדומים, אשקלון, נתניה וכרמיאל. הקשר עם הבנקים יתקיים באמצעות מנהל המרכז. 

מאז השהות במקלט הספיקה מארי לצאת לדרך עצמאית ולשכור דירה משל עצמה, לה ולילדיה. כשהיא מבקשת להודות על העזרה שקיבלה היא מתרגשת: "בזכות העזרה שקיבלתי היום אני אישה אחרת. היה לי מאוד קשה. הייתי פחדנית, לא ידעתי עברית ולא ידעתי מה לעשות. הייתי צריכה לשלם כמעט ארבעים אלף שקל ולא ידעתי איך להמשיך. קיבלתי עזרה, והסבירו לי איך להסתדר. היום אני עובדת בניקיון, ויודעת איך להתנהל כל חודש בצורה מסודרת עד שתיכנס המשכורת. עכשיו אני יכולה להגיד תודה. אני שמחה ומתרגשת שיש לי הזדמנות להודות לכל מי שעזר לי".  

הכתבה פורסמה לראשונה באתר onlife https://www.onlife.co.il/?p=193209