מה מחבר בין איילת שקד, לבין סתיו שפיר שתי הגיבורות הפוליטיות של השבוע? שתיהן הובילו מהלך פוליטי משמעותי, ושידרגו עצמן למקום גבוה, משפיע ומוביל בשדה המפלגתי.
האם זו נחישות? האם הן ראו משהו שאחרים לא ראו? האם העובדה שהן צעירות? בנות דור אחר? האם מדובר בחוכמה נשית? האם אפשר לומר שהן הצליחו במקום שבו גברים נכשלו ובגדול? האם הן הצליחו לוותר על האגו לטובת העניין הכללי?
בהנחה שאיילת שקד תצליח לחבר בין המפלגות שמימין לליכוד, לפחות בין רובן, וסתיו שפיר הייתה הדבק שאפשר את החיבור בין ישראל דמוקרטית של אהוד ברק ומרצ בראשות ניצן הורוביץ – הרי שאפשר יהיה לומר בוודאות שיש כאן הובלה נשית ממקום של כוח.
ניצן הורוביץ, סתיו שפיר ואהוד ברק. צילום: המחנה הדמוקרטי
שתיהן מוכיחות נחישות, אבל הן גם לא מחביאות את האגו שלהן בשום מקום. להיפך, הן משתמשות באגו באופן יצירתי, מחבר ומצליחות להוביל מהלך שנתפס כחדשני, כמעט משנה סדרי עולם.
שתיהן יכלו להשתלב במפלגות גדולות ורחבות יותר ולצמוח מתוכן להנהגה הלאומית. איילת שקד יכלה בקלות להשתלב בליכוד ולצמוח בתוכו. למעשה היא כבר הייתה שם בתחילת דרכה הפוליטית לפני שנים. אבל סיבות שונות (שלאחת מהן קוראים כנראה שרה נתניהו) לא איפשרו את הצמיחה הזאת. שקד יכלה להמשיך ולהוביל את הבית היהודי ולצמוח משם.
סתיו שפיר הייתה עד הלילה במפלגה ותיקה, עם אידיאולוגיה, מוסדות, סניפים, מנגנונים ועבר מפואר של הקמת ובניית המדינה.
שתיהן לקחו סיכון פוליטי ועשו הימור מפלגתי, שנבע מקריאה ריאלית של המפה הפוליטית בכלל ושל מקומן על המפה הזאת בפרט.
שקד הבינה שהבית היהודי מוגבל מבחינתה. זוהי מפלגה דתית-לאומית בתפיסתה, באידיאולוגיה שלה, במטרות שהיא מסמנת לעצמה. שקד, גם אם תנסה להסתייע בעזרת השם, אפילו ברטוריקה, עדיין תשאר האישה החילונית מתל אביב. זה משהו שלאנשי הציונות הדתית קשה לבלוע, וזה בוודאי לא יאפשר לה לטפס למקום הראשון במפלגה כזאת. שום שימוש במקורות לא יהפוך אותה לגבר חובש כיפה מההתנחלויות. כשזה איחוד מפלגות- זה אפשרי.
סתיו שפיר הבינה מהר שהחיבור שהוביל עמיר פרץ עם גשר בראשות אורלי-לוי אבקסיס תדחק אותה ברשימת מפלגת העבודה וממקומה המשפיע, והחליטה גם היא להמר.
ומן המקום הזה הובילה כל אחת מהן מהלך שסימן אותן כנשים חזקות, יצירתיות, מנהיגות. אם יצליחו שתיהן, גם במובן החיבורים הפוליטיים וגם במניין המנדטים, הציבור וההיסטוריה עשויים אפילו לשכוח שמדובר גם במהלך אופורטוניסטי מצד שתיהן.
תהום פעורה בין שקד לסתיו שפיר. שקד, הגם שהכריזה על עצמה כאישה היחידה שמובילה מפלגה לבחירות, בוחרת לחבור למיזוגנים שבשחקנים במפה הפוליטית, לכוחות ששאיפתם היא להחיל כאן מדינת הלכה, שלא חוסכים מהציבור את דעותיהם שבינן לבין שוויון מגדרי, כוח נשי, קידום נשים וסדר יום נשי פעורה תהום עמוקה מאוד.
ימין.באחריות. וזוהי רק ההתחלה.
אבל אולי- אולי, אפשר לצפות שהמעמד, התמיכה, העידוד והרוח הגבית שהמהלכים האלה מעוררים, יהיו פרודוקטיביים.
איילת שקד תצטרך לפרוע את הצ׳ק של היותה האישה היחידה שעומדת בראש מפלגה. היותה אישה אינה מספיקה. היא תצטרך לצקת תוכן למעמד הזה ולהוביל סדר יום שרלוונטי לנשים בישראל. כי נשים אינן מגזר וסדר יום רלוונטי לנשים אינו נישה.
סתיו שפיר תצטרך לעבוד קשה כדי להיות חלק משמעותי וקובע בהנהגה שתוביל את המחנה החדש של ישראל דמוקרטית ומרצ. זה לא יהיה קל. סביבה לא מעט א.נשים עם אגו והיא תצטרך לעלות לדרגת מנהיגה. יש לה את היכולות האלה. מי יודע אם יצליחו גם לחבר את הנשים בכנסת לכוח משמעותי ומשפיע כפי שהיו בכנסת ה-20. המבחן של שתיהן יהיה מבחן התוצאה, מבחן שאנחנו הנשים נבחן אותן בו מעתה ואילך.
הכתבה פורסמה לראשונה באתר onlife https://www.onlife.co.il/?p=196146
טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו