חיסולו של קאסם סולמיאני התבצע בסיוע ישראלי, כך עולה מדיווחים בכלי תקשורת זרים. על פי הדיווחים, בישראל העניקו טיפ לאמריקנים על מיקומו המדויק של מפקד כוח קודס לעבר בגדד.
גורמים בשדה התעופה בדמשק העבירו לכוחות הביון האמריקנים מידע לגבי המועד שבו יצא מטוסו של סולימאני לכיוון בגדד. בארצות הברית קיבלו אישור לפרטים על ידי המודיעין הישראלי.
בניו יורק טייס דיווחו כי גורם המעורב בפעילות החשאית אמר כי סוכנים מגויסים בסוריה ובעיראק דיווחו מעת לעת על תנועותיו של סולימאני. המעקב אחריו העלה כי הוא טס בכמה חברות תעופה שונות ולעתים אף נרכשו עבורו כרטיסים עודפים כדי לבלבל את רודפיו. הוא נהג להגיע למטוס ברגע האחרון והתיישב בשורה הראשונה של מחלקת העסקים על מנת שיוכל לצאת תחילה ולעזוב במהירות.
עוד דווח כי לטיול האחרון שלו יצא סולימאני בראש השנה האזרחית, אז הוא טס לדמשק והמשיך ברכב ללבנון על מנת להיפגש עם מנהיג חיזבאללה חסן נסראללה. נסראללה אמר כי במהלך פגישתם של השניים הוא הזהיר את סולימאני כי כלי התקשורת האמריקניים מתמקדים בו ומפרסמים את תמונתו. אולם, סולימאני הגיב בצחוק ואמר כי הוא מקווה למות כקדוש מעונה וביקש מנסראללה להתפלל לכך.
לפי הדיווח בעיתון הצרפתי "לה פיגארו", עוד לפני החיסול הגיע צוות אמריקני לנמל התעופה כדי לשבש מכ"מים אזרחיים. לגבי מקור המל"טים MQ-9 ריפר, שחיסלו את הבכירים, יש שתי אפשרויות: הסבירה ביותר היא קטאר והשנייה היא כווית. מה שעשוי להצביע על כך שמדובר בקטאר זו העובדה שביום לאחר החיסול, שר החוץ הקטארי מוחמד אל-ת'אני המריא לטהרן.
בניו יורק טיימס דווח גם כי ראש הממשלה בנימין נתניהו היה המנהיג היחיד בעולם שקיבל עדכון על הכוונה לחסל את סולימאני בשיחה שערך עם מזכיר המדינה האמריקני מייק פומפאו.
"אנחנו יודעים שהאזור שלנו רוגש. קורים בו דברים מאוד דרמטיים ואנחנו עוקבים אחריהם בערנות", אמר נתניהו לתקשורת רגעים אחדים לפני שיצא לביקור ביוון, בנאום קצר שנראה כמעין רמז לציבור על החיסול בעיראק. "אנו מקיימים קשר רצוף עם ידידתנו הגדולה, ארצות הברית, כולל בשיחה שלי אתמול אחר הצהריים. אני רוצה להגיד דבר אחד ברור: אנחנו תומכים תמיכה מלאה בכל צעדיה של ארצות הברית ובזכותה המלאה להגן על עצמה ועל אזרחיה".
בניו יורק טיימס הוסיפו כי בישראל היו מאושרים מחיסולו של סולימאני, אחד מאויביה הקטלניים ביותר, אך שמרו על שתיקה מחשש לעורר פעולת תגמול של האיראנים באחד מגבולותיה הצפוניים של המדינה. עם זאת, נכתב בדיווח, בישראל היו כאלה שהבינו כי אם חיזבאללה יחליט לתקוף את ישראל בשם איראן – ייתכן כי עדיף לקיים את המערכה הזו כבר עכשיו.
"בישראל מאמינים שבכל מקרה תהיה התנגשות כזו, והעיתוי הטוב ביותר הוא טרם הבחירות בארצות הברית, מתוך ההנחה שישראל עלולה לאבד את הנשיא הזה בבית הלבן", אמר עופר זלצברג, אנליסט בקבוצת המשבר הבינלאומית, לניו יורק טיימס.
גורמים הבקיאים בפרטי המבצע סיפרו לרשת NBC כיצד בוצע החיסול. לדבריהם, מל"טים אמריקניים בשדה התעופה הראשי בעיראק, שנשלט על ידי אנשי צבא אמריקנים, היו חמושים בארבעה טילי הלפייר ומפעיליהם המתינו להגעת פמלייתו של מפקד כוח קודס. האמריקנים צפו במתרחש בשדה על גבי מסכים גדולים וראו את מנהיג המיליציה העיראקית עולה על כבש המטוס כדי לברך את סולימאני בצאתו.
צילומי האינפרא-אדום שהועברו בשחור לבן לא היו ברורים מספיק ולא ניתן היה לזהות את פרצופיהם של הגברים בשטח.
מנהלת ה-CIA, ג'ינה הספל, התבוננה במתרחש ממטה הסוכנות בלנגלי, וירג'יניה. שר ההגנה מארק אספר צפה ממקום אחר. שידור נוסף היה בבית הלבן, אך הנשיא דונלד טראמפ היה באותה עת בפלורידה.
המסכים הקרינו שתי דמויות בכירות נכנסות למכונית כשיתר הפמליה עלתה על מיניוואן. המל"טים עקבו אחרי הרכבים שהחלו לנוע לעבר היציאה משדה התעופה. במקביל, מומחי מודיעין איששו את זהותם של הנוסעים באמצעות הטלפונים הניידים שלהם. מפעילי המל"טים הסתייעו במידע שנאסף במשך שנים דרך לוויינים והוקרן על מסכיהם.
לאמריקנים לא היה ספק לגבי זהותם של הנוסעים בשני כלי הרכב שאחריהם עקבו. כשניתנה האות לפתוח באש, ירו המל"טים ארבעה טילים לעבר הרכבים שספגו פגיעה מדויקת. סולימאני ופמלייתו חוסלו. לא היו ניצולים בתקיפה.
בעיתון הצרפתי "לה פיגארו", דווח כי לפי תחקיר המשטרה העיראקית, פגיעת הטיל הייתה קשה, כשהזיהוי של מפקד "גדודי חיזבאללה" מהדי אל-מוהנדס התבצע באמצעות די.אן.איי ושל סולימאני בעזרת זיהוי פניו ואחת מזרועותיו.
לפי הדיווח, מיד לאחר החיסול החל צוות ביטחון עיראקי שמקורב לאיראן לסרוק את נמל את נמל התעופה. בד בבד, נעצרו אזרח סורי, חבר צוות של חברת "א-שאם איירליינס", אזרח עיראקי ואיש של סוכנות המודיעין העיראקית.
בנוגע למעורבות ישירה של המוסד בחיסול, המקורות של "לה פיגארו" מעריכים כי ישראל לא נטלה חלק ישיר בחיסול סולימאני, שהרי לאמריקנים לא היה צורך בו. אחד המקורות אמר: "הסיוע הישראלי עשוי להיות חשוב באזור שבו יש מעט אמצעי חישה אמריקניים או באזור שבו הם צריכים לפרוס משאבי מודיעין אנושיים, מה שאינו רלוונטי במקרה של עיראק ולבנון".
טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו