לילה. הגשם דופק בחלון. באוויר ריח אדמה לחה. אתם משתחלים אחרי מקלחת מתחת לשמיכת פוך האווזים שרכשתם במבצע סוף עונה בחורף שעבר ב-2,000 שקל - ונרדמים אל מנוחה רגועה. ואז, אחרי שעה של שינה בעולמות עליונים, זה מכה בכם - אתם מתעוררים בבעתה עם כאבי תופת בשריר התאומים שנתפס. כל תזוזה קטנה כדי לנסות ולשחרר אותו היא כמו לגעת בפצע פתוח - ולא נותר אלא להמתין שהכאב יחלוף ולבכות את השינה שהלכה.
בשתי מילים: מחסור במגנזיום. אלא שזו רק דוגמה, אבטיפוס לצורך של אנשים בתוספי תזונה ובוויטמינים - בניסיון לא להתבסס רק עליהם אלא לשלב אותם עם מזון. זה יכול להיות ויטמין C על בסיס עונתי, ויטמין D שנטען שהוא יעיל בפני קורונה, ואחרים.
כך נכתב, רק לשם ההמחשה, באחת ההמלצות האחרונות שהוציא משרד הבריאות: "יש לשמור על סטטוס ויטמין D תקין באמצעות יציאה לשמש בזרועות חשופות למשך 20 דקות מצטברות ליום, בשעות השמש, או לקחת תוסף של 1,000-800 יחידות ויטמין D ליום, בעיקר לקשישים ולמי שאינם חשופים לשמש. המלצה זו מתחדדת גם על רקע צמצום החשיפה לשמש בקרב מרבית האוכלוסייה, כפועל יוצא של הסגר או הבידוד, וכן על רקע החורף הנוכחי".
תלות מוגזמת
שוק הוויטמינים ותוספי התזונה בישראל מגלגל סכום עתק של יותר ממיליארד שקלים בשנה: חלק מכספם של הצרכנים הולך על מוצרים חיוניים שהומלצו על ידי רופאים ותזונאים, אבל בסכומים לא מבוטלים נקנים תוספים שלא בהכרח מועילים לאדם שתזונתו תקינה וללא חסרים מיוחדים. "הרבה אנשים מגיעים לבית המרקחת אחרי שקראו כתבה בעיתון או ראו אחת בטלוויזיה", מאשר רונן בר-אור, רוקח אחראי בקופת חולים כללית.
הוא מסכים שלעיתים הדרישה הופכת לתלות מוגזמת שעליו לווסת מול הפציינטים. "לפעמים זה עונתי כמו ויטמין C לפני החורף, לפעמים זה בעקבות פרסומת אינטנסיבית. הרבה פעמים אנשים מייחסים לתוספים כל מיני תכונות שאין להם, וקצת מגזימים. חושבים שזה יציל אותם ממחלות".
התזונאית הקלינית קרן אן גיימן מסכימה איתו: "כשמישהו שומע על תוסף שיכול לעזור לו, המסקנה העיקרית שלו מכך צריכה להיות שמדובר בפתח למחקר יותר מעמיק".
נהוג לחשוב שעודף ויטמינים או תוספי תזונה לא יכול להזיק, בעיקר כי לא מדובר בתרופה. "זו יכולה להיות טעות חמורה", מזהיר הרוקח בר-אור. "לקיחת כמות גדולה מדי מתוסף או נטילה שלו יחד עם תרופות מסוימות, או כשסובלים ממחלות ספציפיות, יכולה בחלק מהמקרים לגרום לסיבוכים לא פשוטים".
אילו ויטמינים ותוספים פופולריים בקרב הישראלים?
בר-אור: "הרבה מגנזיום, שמי שסובל מהתכווצויות שרירים יכול להיעזר בו. פעם העשירו את המים בברז במגנזיום אבל הפסיקו עם זה, ולרוב האוכלוסייה חסר. זה עוזר לשמירה על בריאות הלב וכלי הדם".
לדבריו, כמעט ולא עושים כיום בדיקות מגנזיום, משום שהן יקרות מאוד ולא מדויקות. במקרה הזה מדובר בתוסף שלא מצטבר בגוף ונשטף ממנו, ולכן אין סכנת רעילות יתר - בניגוד לוויטמין D שכן מצטבר. גם אותו הישראלים מרבים לצרוך במהלך השנה, ובייחוד - כך מעיד בר-אור - בשנה האחרונה. הסיבה: האמונה הרווחת בעקבות מחקרים שפורסמו, וקישרו בין היכולת להתמודד טוב יותר עם קורונה לרמות גבוהות של הוויטמין בגוף.
הלאה בביקושים: אבץ, שנחשב כמסייע לדלקות גרון; סידן החשוב לבריאות העצמות בגילים מבוגרים יותר, וברזל. החוויה של הלקוחות בבית המרקחת לא פשוטה. אין "בקשו וקבלו", אלא יש בירור מקיף על הרקע של הצרכן שדורש תוסף. "נתקלתי בהיפוכונדרים שאוהבים לקחת סתם תוספים", נזכר בר-אור, "כאלה שהם לא צריכים או שלא טובים להם, כמו ויטמין C שיכול להזיק במקרה של אבנים בכליות, או אומגה 3 למי שלוקח גם מדללי דם". המסקנה שלו: להתאים את התוסף לסיטואציה, ולהימנע מנטילה "פסיכולוגית" שאולי תרגיע את המוח אבל תזיק לגוף.
תוספים הם לא מדע מדויק
לא צריך להיות פריק של תבלינים כדי לשמוע על יתרונותיו של הכורכום - האבקה הכתומה-זרחנית שהיא בבחינת חובה בבישולים מזרחיים. בשנים האחרונות דחסו אותו לקפסולות בתוספת עדויות ושמועות על סגולותיו מרפאות הסרטן, כביכול. ולא רק הוא: קולגן וביוטין מתקשרים עם שיפור משמעותי לעור הפנים והשיער. אחרים מבטיחים ניסים ונפלאות - משיפור הריכוז ועד ריפוי מסרטן. כפי שתכף תקראו, ימליצו המומחים לקחת זאת בעירבון מוגבל.
"רוב חברות הוויטמינים לא עושות מחקרים יוצאי דופן על תוספים כמו על תרופה", מסביר בר-אור, "אבל כשמשהו מבוסס ונמצא הרבה שנים, ומצטברות עדויות של אנשים שזה עוזר להם, יש בזה משהו. זה לא כמו כורכום ששמים בתבשיל, זה מיצוי פוטנטי נגד דלקות. יש שמועות כאלה שזה נגד סרטן, אבל לא נתקלתי במישהו שרשמו לו את זה עבור המחלה".
לעומתו, ליאת אדרי, ד"ר לביולוגיה רפואית, מדענית, חוקרת חדשנות בתחום הקורונה ומחברת הספר "בריאות מותאמת אישית", דווקא סבורה שהכורכום הוא תוסף שיכול לתרום גם במקרי סרטן.
"לא סתם מחקרים על כורכום צברו תאוצה", היא מפרטת, "כשהראיתי לרופאים מיפוי של הגנים עם ובלי כורכום, נפתחו להם העיניים, כי הם הכירו את זה רק כנוגד דלקת. ראיתי הוכחות מדעיות לעלייה של גנים נוגדי סרטן ונוגדי דלקת לעומת קבוצות ביקורת ללא כורכום, אבל זה צריך להיות מותאם אישית", היא מסייגת.
"אנשים בקבוצות סיכון שלוקחים תרופות לסוכרת, ללחץ דם וללב, צריכים לדעת שהתרופות האלו זוללות ומרוקנות את מאגרי ויטמין D מהגוף כי הן משתמשות בו לעיבוד, כאחד מתהליכי התרופה", מסבירה ד"ר אדרי. "יש מחקרים שהראו שמי שלוקחים ויטמין D יכולים לחלות בצורה קלה יותר או שהתסמינים הריאתיים שלהם קלים יותר. כדאי לעשות בדיקת דם ולוודא מה כמות הוויטמין שקיימת כרגע בגוף, אף שהמספר שמופיע שם כתוצאה אידיאלית לא מותאם אישית".
כשאדם זקוק לעזרה, סבורה ד"ר אדרי, יכול לסייע לו גם כדור פלסבו - מוזר ככל שזה יישמע לאנשים רציונליים. "אם אדם מאמין שמה שהוא לוקח עוזר לו - זה בהחלט יכול לקרות. אני מאמינה בגוף ונפש". אך מכאן ועד שינוי אוטומטי בגוף - הדרך פתלתלה. "אם אתם לוקחים קולגן ואין לכם מספיק ויטמין C - זו ברכה לבטלה, ואם אין לך את הקידוד בגנים לייצר יותר קולגן - לא יעזור כלום. אם אפשרות הקידוד קיימת אצלי ואוסיף קולגן, זה יוכל לעזור לי. תוסף התזונה יכול לעזור למישהו או לא לפעול עבורו, לפי הגנטיקה שלו".
בר-אור מחזק אותה: "חלק מהתוספים זה כמו לדבר על הומיאופתיה, אין בזה כלום בעצם, זה לא מדע מדויק, ככל שאתה מדלל את החומר אתה מחזק אותו - לטענת המשווקים - שזה הפוך מהבחינה המדעית. רוב הרוקחים יגידו שזה קשקוש, אבל חלק יגידו שהם מכירים כאלה שזה עזר להם".
לא על התוסף בלבד
"עוד לא גיליתי תוסף שבאמת נותן את המענה השלם", מצטרפת לצינון ההתלהבות התזונאית קרן אן גיימן. "לרוב", היא מאבחנת, "הדיבור הוא על תזונה בריאה, פעילות גופנית ושילוב התוסף. הוא אף פעם לא פותר בעיות בפני עצמו. צריך למצוא אנשי מקצוע שאנחנו סומכים עליהם ומוסמכים לתת דעה. רוב האוכלוסייה לא זקוקה לתוספים אם חיים בצורה מאוזנת. עישון יכול לגרום לחוסרים, אבל לפעמים יכולות להיות בעיות בגוף שלא מודעים אליהן, ולכן חשוב לערוך בדיקות דם פעם בשנה. צריך להבחין בין ויטמינים שהם חובה לתוספים שהם רשות", היא מבהירה, "למשל, מחסור בוויטמין B12 חובה לבדוק ולמלא, אבל כורכומין הוא רשות".
פרט לבית המרקחת או לסניפי הפארם ולחנויות הטבע, ויטמינים ותוספי תזונה נמכרים גם באתרים בחו"ל. המוכרים שבהם - אייהרב וויטה קוסט. ההפרשים במחירים בין חו"ל לישראל מסתכמים בעשרות שקלים, אבל הן בר-אור והן גיימן נוטים להמליץ לקנות את המוצרים בארץ. "לפעמים יש הבדלים באיכות הוויטמינים, במקור חומר הגלם, לא תמיד יודעים אם מדובר במפעל מוכר שמייצר את התוסף, ולפעמים יש חומרי גלם מזוהמים", מפרט בר-אור. "יש מפעלים שמוכרים לנו כאמינים יותר. אף אחד לא חסין, אבל רוב החברות בארץ אמינות".
"לפעמים התוספים יקרים בגלל שמדובר בטכנולוגיה פורצת דרך", מוסיפה גיימן, "ובסופו של דבר היא זו שמשפיעה על הספיגה. אם תוסף לא ייספג לי טוב בגוף, אין טעם ליטול אותו".
