לקראת גל אבטלה? מבקר המדינה מתניהו אנגלמן פרסם היום (שני) את דו"ח מבקר המדינה לחודש מרץ 2021, ובו נתונים מדאיגים למשק הישראלי מול מהפכת הדיגיטציה בעולם.
בדו"ח המבקר סקר את היערכות המדינה לקראת השינויים הצפויים במשק העולמי. בנוסף לכך, ביקר המבקר את מערכת החינוך, ואת רמת האוריינות בארץ, בעברית ואנגלית. המבקר התייחס עוד לנושאים נוספים, בהם הלימודים במקצועות הדיגיטליים בארץ, מיצוי פוטנציאל שוק ההייטק, מיחזור בקבוקי הפלסטיק בישראל, הרפורמה במבחני הנהיגה וליקויים בהתנהלות חברת נתיבי ישראל.
בפרק שעוסק בהיערכות המדינה לקראת השינויים הצפויים בשוק העבודה, הזהיר המבקר כי כ-600 אלף עובדים מועסקים (15% מהמשרות) שמשרותיהם נמצאות בסיכון גבוה לשינוי מהותי, ועלולים להיפלט משוק העבודה בשנים הקרובות. בנוסף להם, עוד 2.1 מיליון עובדים נמצאים בסיכון בינוני להיפלטות משוק העבודה.
המבקר ציין כי ההשקעה הציבורית בהכשרה ציבורית בארץ נמוכה בכחצי אחוז ממוצע מדינות ה-OECD, דבר המהווה חסם בפני המבקשים להשתתף בהכשרות מקצועיות – בעיקר צעירים שבאים מרקע חברתי-כלכלי חלש. חסרה חשיבה לאומית מערכתית בנוגע לצורך בלמידה של עובדים לאורך החיים: אין הגדרה של קהלי היעד הזקוקים ביותר ללמידה, אין תכנון אסטרטגי כיצד לספק את הלמידה, וגם אין חשיבה כוללת לגבי הכישורים והמיומנויות שנדרש להקנותם לעובדים", נכתב בדו"ח. "על אף החסמים הניצבים בפני אוכלוסיות מעוטות אמצעים ומיומנויות להשתתפות בלמידה לאורך החיים, העידוד הממשלתי שלהן לכך לוקה בחסר - הן מבחינת הצורך בהגברת המודעות והן לגבי חסמים של משאבי כסף וזמן - וכך גם העידוד למעסיקים להיות פעילים יותר בנושא זה".
גם תוכניות משרד החינוך לא נערכו נכונה לשינויים הצפויים בשוק העבודה. המבקר גילה כי בשנת 2015 יושמה רפורמת הלמידה המשמעותית שמטרתה הייתה להתאים את מערכת החינוך למאה ה-21 ולהקנות לתלמידים את המיומנויות הדרושות להם בעת הזאת. אלא שעל אף שחלפו יותר מחמש שנים מאז החלה רפורמת הלמידה המשמעותית, כמחצית מתוכניות הלימודים לא עודכנו, ולא שולבו בהן עקרונות הלמידה המשמעותית.
42 מתוך 82 תכניות הלימודים לחטיבת הביניים ולחטיבה העליונה אושרו לפני יותר מעשור ולא עודכנו מאז. ולא מדובר רק בתכנית הלימודים, אלא גם במבחנים - אף שהמבחנים הבין-לאומיים החלו לשנות את פניהם ולשים את עיקר הדגש על הערכה של מיומנויות ופחות על הערכת ידע, בחינות הבגרות בכתב בישראל (שמשקלן כיום כ-49% מהציון הסופי של התלמידים) כמעט אינן מתייחסות למיומנויות המאה ה-21 ואינן בוחנות אותן.
37% מתקשים בקריאה, 40% לא שולטים באנגלית
דו"ח נוסף שפרסם המבקר, מצא כי רבים בישראל לא שולטים באנגלית ומתקשים בקריאת עברית. על פי הדו"ח, ארבעה מכל עשרה תלמידי י"ב בישראל נבחנו ברמה של 3 יחידות בלבד או לא נבחנו כלל באנגלית לבגרות בשנית הלימודים 2019-2018.
עוד עולה מהדו"ח כי במסגרת סקר PIAAC ב-2015 דיווחו קרוב למחצית מהישראלים בגילי 65-16 כי רמת הדיבור, הקריאה והכתיבה שלהם באנגלית היא בינונית ומטה. נתון מדאיג נוסף שעלה בדו"ח הוא כי 37% מאזרחי ישראל בעלי רמת מיומנויות נמוכה באוריינות קריאה בעברית או באוריינות כמותית, לעומת 27% בממוצע במדינות ה-OECD ב-2015.
ישראל בתחתית הרשימה בחינוך דיגיטלי
המבקר ביקר עוד את מערכת החינוך בנוגע לחינוך דיגיטלי ואוריינות רשת האינטרנט. על פי הדו"ח, רק למחצית מהתלמידים החינוך היסודי הוקנתה אוריינות אינטרנט. מהבדיקה עולה כי הקניית מיומנויות דיגיטליות לתלמידים: בשנים 2017-2014 רק לכמחצית מתלמידי החינוך היסודי כרבע מתלמידי החינוך העל-יסודי הוקנתה אוריינות אינטרנט. מהנתונים עולה כי ישראל נמצאת רק במקום ה- 24 מתוך 33 המדינות שהשתתפו בסקר שבדק פתרון בעיות בסביבה מתוקשבת בגילי 19-16. יש לציין כי הביקורת נערכה לפני הקורונה והמעבר ללימוד מקוון.
לבסוף עסק דו"ח המבקר בחינוך למקצועות ההייטק, ומצע כי מערכת החינוך "לא ממצה את פוטנציאל התלמידים שיכולים ללמוד מקצועות אלה". על פי הדו"ח, ביולי 2019 נאמדו כ-18.5 אלף משרות טכנולוגיות פנויות בתעשיית ההיי-טק. עיקר המחסור ניכר בבוגרי אוניברסיטאות מצטיינים בתחומי החומרה והתוכנה בעלי ניסיון תעסוקתי. "מחסור כרוני בעובדים מיומנים בתעשיית ההיי-טק בישראל הוא איום אסטרטגי על מגזר הטכנולוגיה בפרט ועל המשק הישראלי בכלל", נכתב בדו"ח. יצוין כי תעשיית ההייטק היא מנוע צמיחה מרכזי של הכלכלה הישראלית והיא תורמת כ-12% לתוצר המקומי הגולמי של ישראל.
החסמים המרכזיים להגדלת מספר הבוגרים באוניברסיטאות במקצועות ההיי-טק הם מחסור בסגל אקדמי ושיעור נשירה גבוה של סטודנטים ממקצועות אלה: יותר מחמישית מהסטודנטים שהתחילו את לימודי מדעי המחשב באוניברסיטאות לא סיימו תואר בתוך שש שנים. בנוסף, 20% מהסטודנטים שהתחילו לימודי מקצוע זה סיימו תואר במקצוע אחר. עוד עולה כי 17% מהתלמידים הנבחנים ב-5 יחידות לימוד במתמטיקה לומדים בבתי ספר שבהם לא קיימת מגמת מדעי המחשב.
מהדו"ח עולה כי יותר ממחצית הנבחנים ב-5 יחידות לימוד במתמטיקה ובמדעי המחשב (53% ו-55% בהתאמה) משתייכים לבתי הספר החזקים יותר. לעומת זאת, רק 8% מהם (בכל אחד מהמקצועות) משתייכים לבתי הספר החלשים יותר.
לצד זאת מציין המבקר כי יוזמת "חמש פי שניים" של משרד החינוך נחלה הצלחה: היוזמה הצליחה להכפיל את מספר הבוגרים בעלי בגרות של 5 יח”ל במתמטיקה מכ-9,000 בשנת 2013 לכ-18 אלף בשנת 2018. ניתן לראות גידול במספר הנבחנים ב-5 יח”ל גם במקצועות מדעיים וטכנולוגיים כגון פיזיקה, כימיה, ביולוגיה, מדעי המחשב ותכנון ותכנות מערכות.
מספר הסטודנטים לתואר ראשון במקצועות ההיי-טק גדל גם הוא בהתאם לתכניות: מערכת ההשכלה הגבוהה עמדה ביעד שהציבה הממשלה, וכבר בשנת התשע”ט (2018 - 2019) עמד הגידול במספר הסטודנטים שהתחילו ללמוד את מקצועות ההיי-טק באוניברסיטאות ביחס לשנת התשע”ו (2015 - 2016) על כ-40%. "כדי להבטיח את המשך הגדרתה של מדינת ישראל כ'אומת סטארט-אפ'”, מסכם המבקר, "ראוי כי גופי הממשלה הרלוונטיים יטפלו בהסרת החסמים להשגת מטרה זו. בראש ובראשונה מדובר בייצוג חסר של נשים, אך גם של האוכלוסייה הערבית והיהודית-חרדית. צורך נוסף הוא השלמת המחסור באנשי סגל באקדמיה וצמצום נשירתם של סטודנטים הלומדים את מקצועות ההיי-טק".
ישראל מפגרת באיסוף בקבוקי פלסטיק, ירידה בהיקף המיחזור
בנוסף למערכת החינוך ועולם התעסוקה העתידי, עסק הדו"ח בנושאים נוספים, בהם מיחזור בקבוקי הפלסטיק והשתייה הקלה, שמהווים אחד מגורמי הזיהום הסביבתי המשמעותיים בעולם ובארץ. על פי הדו"ח, שיעור איסוף בקבוקי המשקה בישראל קטן בהרבה מהממוצע האירופי, ועומד על 57% מבקבוקי המשקה הגדולים ו-78% מבקבוקי המשקה הקטינים, זאת לעומת 97%-80% במדינות אירופה.
עוד עולה מהנתונים כי נרשמה ירידה בהשתתפות הציבורית במאמץ המיחזור. על פי הדו"ח, אם ב-2017, 41% מבקבוקי המשקה הגדולים נאספו במיחזוריות, ב-2019, ירדה כמות זאת ל-33%, והשתתפות הציבור באיסוף מכלים במיחזוריות ובפח הכתום יחד ירדה מ- 45% בשנים 2016 - 2017 ל- 40% ב-2019. יש לציין כי ביבשת אירופה, ישנו פיקדון גם על בקבוקי משקה גדולים, צעד שעדיין לא יושם בארץ, אך השרה להגנת הסביבה גילה גמליאל הורתה להתחיל ולבצע אותו.
ירידה בשיעור העוברים בטסטים, עלייה בערעורים המוצדקים
נושא נוסף שבו עסק מבקר המדינה הוא הרפורמה במבחני הלמידה, שנועדה לקצר את זמני ההמתנה למבחן רישוי. על פי דו"ח המבקר, אכן צומצם זמן ההמתנה למבחן, כאשר זמן המתנה לטסט קוצר מחודשיים בממוצע ל-14 יום לכל היותר, ואגרת התלמידים קוצצה כמעט בחצי.
הרפורמה הגבירה את האחידות, השקיפות והמקצוענות של הבחינות. עוד עולה כי צילום מבחן הנהיגה מאפשר בקרה על המבחן ויכולת ערעור אפקטיבית.
עם זאת, הדו"ח מציין כי ליקויים ביישום הרפורמה הביאו לעלויות נוספות, למתן הקלות לזכיינים על ידי משרד התחבורה שלא על פי המכרז ולשינויים במערכת הממוחשבת שלא הובאו בחשבון בעת אפיונה. כמו כן מאז יישום הרפורמה חלה ירידה בשיעור המעבר בבחינות הנהיגה; גדל שיעור הערעורים המוצדקים; התשלום הממוצע של משרד התחבורה לזכיינים בגין כל מבחן עלה על סכום האגרה הנגבה מהנבחן; נצברו קנסות גבוהים בקרב הזכיינים עקב אי- עמידה בתנאי המכרז, בעיקר עקב איחורים בשיבוצים במבחן נהיגה; ונוצר עומס מטלות על המפקחים, המצריך לבחון את האפקטיביות של עבודתם.
מתוך 417 עובדי נתיבי ישראל – רק ארבעה ממוצא אתיופי
לבסוף עסק מבקר המדינה בחברת נתיבי ישראל, האחראית לפיתוח תשתיות תחבורה בישראל, בדגש על כבישים בינעירוניים, מסילות רכבת ואף שדה התעופה העתידי המתוכנן לקום בישראל. הדו"ח גילה ליקויים בנושאי התקשרויות עם ספקים וגיוס עובדים בחברה.
על פי המבקר, הביקורת בחברה, "העלתה ליקויים בניהול ההתקשרויות עם ספקים שונים, בביצוע הערכות לספקים ובניהול המאגרים של היועצים המשפטיים. עוד העלתה הביקורת ליקויים בהליכי הגיוס של העובדים הבכירים בחברה, אשר רובם נקלטו בה לאחר המשבר שפקד אותה בנובמבר 2015 , בעת שפעלה ללא שדרת ניהול נאותה". לנוכח מכלול הליקויים, קבע מבקר המדינה "על הנהלת החברה ועל רשות החברות לוודא כי הליכי ההתקשרות עם הספקים, וכן גיוס העובדים לחברה בכל הדרגים, ייערכו בהתאם לכללים ולנוהלי החברה, בשקיפות מלאה ותוך שמירה על עקרון השוויון ועל כללי מינהל תקין".
על פי המבקר, מתוך 417 עובדי החברה ב-2019, 4 עובדים היו בני העדה האתיופית ו 4- הם דרוזים. שלא בהתאם להחלטת ועדת כוח אדם של הדירקטוריון, החברה לא פרסמה משרות ייעודיות לבני העדות האתיופית והדרוזית.
לגבי נשוא נוסף, גיוס עובדים בכירים, המבקר ציין כי נוהל הגיוס הכולל אמות המידה שקבעה החברה לניסיון המקצועי ולכישורים הנדרשים ממועמדים לתפקידים בכירים לא הובא לאישור ברשות החברות. בביקורת עלו שלושה מקרים בהם בוועדות האיתור לא הוקפד על הכללים למניעת ניגוד עניינים ועל נימוק החלטות לגבי פסילת מועמדים, ולא נבחנה העדפה למועמדת שהייתה בעלת כישורים דומים למועמד הזוכה.
יישום נוהל למניעת ניגוד עניינים בעת קידום עובדים וגיוס עובדים חדשים – בשלשה מתוך עשרה מקרים שנבדקו עלו ליקויים בהקפדה על נוהלי החברה בנושא ניגוד עניינים. בין היתר נמצא בביקורת כי חלק מהמגויסים לתפקידים בכירים הם בעלי הכרות אישית עם חלק חברי ועדת האיתור או חלופין הם בעל קשר משפחתי לבכיר אחר בחברה. חלקם גם לא עמדו בתנאי הסף של הכשרה או התאמה לתפקיד או עמדו חלקית בכך ולכן ההמלצה לשנות את נוהל הקבלה ובחינת ההתאמה.
תגובות:
המשרד להגנת הסביבה: "בעקבות ההחלטה ההיסטורית של השרה להגנת הסביבה גילה גמליאל – חוק הפיקדון על מכלי משקה גדולים יכנס לתוקפו בסוף השנה הנוכחית. ההחלטה תביא לצדק סביבתי וכלכלי, כך שהציבור ירוויח וחברות המשקאות המזהמות יצטרכו לשלם. בעקבות החלטת השרה שהתקבלה טרם פרסום דו"ח המבקר, רוב ההמלצות בו מתייתרות".
"החלת הפיקדון על מכלי משקה גדולים הביאה לסיום עיוות בן 20 שנה של כפל רגולציה באופן מלאכותי על מכלי משקה קטנים וגדולים באופן שבו יאוחדו מערכות האיסוף, הטיפול המיחזור, הדיווחים והבקרות על כלל מכלי המשקה. משום כך, ההמלצות המופיעות בדו"ח בנושא זה הן התפרצות לדלת פתוחה, שכן בהנחיית השרה גמליאל המשרד כבר פועל באופן זה טרם פרסום הדו"ח".
באשר ליעדי המיחזור: "עם כניסת השרה גילה גמליאל לתפקידה, היא הציבה את נושא הטיפול בפסולת והמיחזור בראש סדרי העדיפות. בהנחייתה, גובשה אסטרטגיית הטיפול בפסולת, כך שישראל תעמוד בקו אחד עם מדינות האיחוד האירופי ותגיע ל-20% הטמנה ב-2030 לעומת 80% הטמנה כיום. המשרד פועל לביצוע פעולות אשר יביאו בפועל להעלאת אחוזי המיחזור באופן משמעותי, וכן פועל לטיוב החקיקה, בהתאם ליעדי האיסוף למיחזור שנקבעו בדירקטיבה האירופית".
משרד התחבורה: "משרד התחבורה הסביר בתשובה ראשונה למבקר לפני שנה שהיה מדובר בתקלות שאופייניות לקליטת מערכת חדשה, ורובן תוקנו ופחתו במידה ניכרת. כן טען המשרד במהלך השנה האחרונה כי זמן ההמתנה למבחן הנהיגה קוצר במידה ניכרת, צומצם שיקול הדעת של הבוחן. לאחר שהוא מזין את שגיאות הנבחן למחשב הן מוזנות למערכת ברוש, והיא שקובעת, לפי פרמטרים שנקבעו בה מראש, אם הנבחן עבר או נכשל) מבחן יותר אובייקטיבי ופחות סובייקטיבי. יש אחידות בבחינה, ללא תלות במקום הבחינה וזהות הנבחן. הבוחן נקבע אקראית לפני המבחן. מסלול הבחינה נבחר אקראית על ידי המערכת )מרשימת מסלולים שכוללים אותם פרמטרים של בחינה(. הבחינה מצולמת ומתועדת, והנבחן יכול להשתמש בסרטון כראיה בעת הגשת ערעור. כמו כן, התיעוד נעשה לשם בקרה מקצועית על הבוחנים.
"באשר להיקף הערעורים שהתקבלו, המשרד טוען כי מוצא בכך מגמה ראויה וערכית אשר תכליתה בניית אמון ציבורי בשיטה ובאופן הפיקוח והבקרה. כן נעשו כמה תחשיבים כדי לבדוק את היקף התשלומים למפעילי מבחני הנהיגה, עלויות הפיקוח ועלות ההקמה והתחזוקה של המערכת הממוחשבת. משרד התחבורה הוסיף כי העלויות היו גבוהות מהצפוי, בין היתר עקב כמות מבחנים גבוהה במידה ניכרת מהצפוי; מספר מפקחים גבוה מהמתוכנן, ובהתאם לכך תוספת עלות; עלות השינויים במערכת הממוחשבת, שהייתה גבוהה מהצפוי; ומימון עבור מורי הנהיגה של הרכישה וההתקנה של המערכת ברכבי לימוד הנהיגה".
עוד ציין משרד התחבורה בתשובתו זו כי בעקבות הגדלת מספר המבחנים, שינוי הנחות היסוד והצורך לבצע התאמות בהסכם ההתקשרות עם הספקים, גדלו העלויות הכרוכות בביצוע מבחני הנהיגה. לפיכך שוקל משרד התחבורה את האפשרות להעלות את סכום האגרה של מבחן הנהיגה המעשי ולהתאים את אופן הצמדת סכום האגרה למבנה הצמדת מחיר המבחן המעשי שמשרד התחבורה משלם לספקים המבצעים את המבחנים. לדברי המשרד, מהלך זה טרם הושלם.
ממשרד התחבורה נמסר: "משרד התחבורה השיק לפני כשנתיים רפורמה מהפכנית במערך מבחני הנהיגה, הכוללת שימוש במערכת טכנולוגית מתקדמת ומערך פיקוח ובקרה מקצועי המשפרות את השירות באופן דרמטי, החוסכות לתלמידים ולהורים מאות שקלים בלימודי הנהיגה. בזכות הרפורמה קוצר משך ההמתנה למבחן המעשי ממספר חודשים לימים ספורים, וחל שיפור משמעותי באמינות ההליך ובמקצועיות הבוחנים".
"הרפורמה מהווה קפיצת מדרגה בתחום מבחני הנהיגה, ומאפשרת לנהל את מערך המבחנים המעשיים, תוך הקפדה על רמה מקצועית גבוהה. המערכת שומרת על טוהר הבחינות ועל רמת שירות גבוהה לנבחנים, ומונעת אפשרות להטיות שונות. יתרה מכך, הרפורמה במערך הטסטים אף זכתה במקום ראשון בתחרות פרס המרכז הישראלי לניהול (המי"ל) למצוינות בשירות בשנת 2008. משרד התחבורה עוקב מקרוב אחר יישומה של הרפורמה, נותן מענה מיידי לכל בעיה או טענה ובוחן כל העת דרכים לשדרוג המערך".
עוד נמסר ממשרד התחבורה: "באשר לטענה על ירידה באחוז התלמידים העוברים במבחן - במתווה החדש, המערכת הממוחשבת פועלת על סמך מדדים אחידים, ומבטלת את הצורך בהתרשמות האישית של הבוחן ואינה מסתמכת על שיקול דעתו של הבוחן. בתום הבחינה, הבוחן מסמן בטאבלט את כל החריגות שאירעו במהלך הטסט, והמערכת משקללת אותן על פי דרגת חומרתן, וקובעת את התוצאה בהתאם".
"באשר לאחוז הערעורים, יודגש כי במתווה החדש מהלך הבחינה מצולם ומוקלט, באמצעות מצלמות שהותקנו בכל כלי הרכב להוראת הנהיגה, ומתעדות את המתרחש בתוך הרכב ומחוצה לו. ההקלטות נשמרות במערכת ומסייעות לשמור ולפקח על טוהר הבחינות ורמת השירות. תלמיד המעוניין לערער על תוצאות הבחינה, יכול לבצע זאת, ולהוכיח את גרסתו באמצעות הסרטונים".
"באשר לשינויים שבוצעו מאז הושקה הרפורמה (מכרז זכיינים ומערכת), במסגרת הרפורמה גויסו והוכשרו עשרות בוחנים חדשים ברחבי הארץ והוטעמה מערכת ממוחשבת חדשה המנהלת את מערך מבחני הנהיגה. הזכייניות גייסו בוחני נהיגה שנבחרו לאחר הליכי מיון קפדניים, שעברו את כל ההליכים ועמדו בכל אמות המידה הנדרשות לבוחני נהיגה. כמו כל רפורמה חדשה, נדרש זמן עד ליישומה המלא ועד לייצוב המערכת, לצד טיפול באלפי תלמידים שחיכו לטסטים במשך חודשים ארוכים. משרד התחבורה עדיין לומד את התנהלות הרפורמה ובוחן כל העת דרכים לשיפור וייעול המערכת".
"בנוגע לפער בין גובה אגרת הרישוי למבחן ועלותה בפועל, משרד התחבורה פועל מול משרד האוצר לעדכון גובה האגרות והתאמתן לעלות ביצוע המבחנים בפועל. הדבר מותנה באישור ועדת הכספים של הכנסת".
"באשר לאתר היציאה לטסטים בגילה, משרד התחבורה פעל מול הזכיין להעברת מתחם הטסטים משכונת גילה לשכונת תלפיות. זאת, במטרה לשפר את הנגישות התחבורתית של תושבי גילה, לצד שיפור תוואי ומהלך מבחני הנהיגה, שנפגעו בשל עבודות הרכבת הקלה בשכונה. עם זאת, יודגש כי אתר היציאה לטסטים חייב להיות במקום מרכזי לצורך בחינה מעשית איכותית המדמה נסיעה בתנאים שגרתיים, כל אתר יציאה לבחינות, בכל מיקום שיבחר, יגרום לשינוי בהסדרי ועומסי התנועה באזור".
"באשר לנהלים ולסקר השנתי, כל המידע על מבחני הנהיגה, לרבות אמנת השירות ואופן ביצוע המבחנים, מפורסם באתר משרד התחבורה. עם השקת הרפורמה, אף נבנה דף נחיתה ייעודי לתלמידי הנהיגה, במסגרת קמפיין הסברה שפורסם. משרד התחבורה יבצע סקר שנתי לבחינת שביעות הרצון בקרב התלמידים ומורי הנהיגה לצורך בחינת אפקטיביות הרפורמה, בפרט בהיבט שיפור השירות לציבור"
על נתיבי ישראל, נמסר ממשרד התחבורה: "משרד התחבורה בוחן בימים אלה את ההנחיות הקיימות לצורך טיוב והתאמתן לעבודת חברות התשתית. יודגש כי הדיווח של החברה למשרד התחבורה הינה נוהל מנחה בלבד ואין בו כדי לפגוע בשיקול דעתה של ועדת המכרזים של חברת התשתית הממשלתית, בבואה לדון במכרז ספציפי בעל מאפיינים מסוימים. לאור זאת, חברות התשתית רשאיות לסטות מהנוהל ואין בכך כל פסול".
המשרד להגנת הסביבה: "בעקבות ההחלטה ההיסטורית של השרה להגנת הסביבה גילה גמליאל, חוק הפיקדון על מכלי משקה גדולים ייכנס לתוקפו בסוף השנה הנוכחית. ההחלטה תביא לצדק סביבתי וכלכלי, כך שהציבור ירוויח וחברות המשקאות המזהמות יצטרכו לשלם. בעקבות החלטת השרה, שהתקבלה טרם פרסום דו"ח המבקר, רוב ההמלצות בו מתייתרות".
"החלת הפיקדון על מכלי משקה גדולים הביאה לסיום עיוות בן 20 שנה של כפל רגולציה באופן מלאכותי על מכלי משקה קטנים וגדולים באופן שבו יאוחדו מערכות האיסוף, הטיפול במיחזור, הדיווחים והבקרות על כלל מכלי המשקה. משום כך, ההמלצות המופיעות בדו"ח בנושא זה הן התפרצות לדלת פתוחה, שכן בהנחיית השרה גמליאל המשרד כבר פועל באופן זה טרם פרסום הדוח".
באשר ליעדי המיחזור, נמסר מהמשרד: "עם כניסת השרה גמליאל לתפקידה, היא הציבה את נושא הטיפול בפסולת ובמיחזור בראש סדרי העדיפות. בהנחייתה, גובשה אסטרטגיית הטיפול בפסולת, כך שישראל תעמוד בקו אחד עם מדינות האיחוד האירופי ותגיע ל-20% הטמנה ב-2030, לעומת 80% הטמנה כיום. המשרד פועל לביצוע פעולות אשר יביאו בפועל להעלאת אחוזי המיחזור באופן משמעותי, וכן פועל לטיוב החקיקה, בהתאם ליעדי האיסוף למיחזור שנקבעו בדירקטיבה האירופית".
השתתפו בהכנת הכתבה: גלעד צוויק, נועם (דבול) דביר, שלומי דיאז, דן לביא
טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו