שיעור האבטלה כיום בישראל מתקרב לרמות של טרום הקורונה - כך עולה מסקירת בנק הפועלים למצב המשק. מדד אמון הצרכנים, המפורסם על ידי הבנק וחברת KANTAR, מגלה יציבות בשלושת החודשים האחרונים - לעומת ירידה, לדוגמה, במדד האמריקני - ובחודש נובמבר הוא עלה ב־0.5 נקודות.
"הפער בין תפיסת המצב השוטף למצב העתידי הולך ומתרחב", הסבירו בבנק. "המצב השוטף הושפע מאפקט העושר שנוצר כתוצאה מעלייה בשווי הנכסים, וכן מעליית השכר ומריבוי המשרות בשוק. מנגד, אנו רואים ירידה הדרגתית במדד הציפיות - כלומר, הערכה שחלק מהגורמים החיוביים לא יהיו עימנו בעוד חצי שנה".
עוד הוסבר כי האינדיקטורים הכלכליים האחרונים שפורסמו על ידי הלמ"ס מגבים את תחושת הצרכנים לגבי המצב השוטף: שוק העבודה הפך להדוק, שיעור האבטלה ירד ל־4.7% (לא כולל את אלו שיצאו משוק העבודה בעקבות הקורונה), והשכר הממוצע במשק גבוה עתה בכ־10% יותר מהתקופה שלפני הקורונה. נתון זה מלמד כי רבים שהועסקו בשכר נמוך לא שבו לעבודתם לאחר הקורונה, ולכן משרות אלו לא מאוישות - מהלך שמקפיץ באופן טבעי את ממוצע השכר הכללי.
בנק ישראל רכש בנובמבר עוד ארבעה מיליארד דולר - כבר לאחר סיום התוכנית של 30 מיליארד הדולרים, שעליה הכריז בתחילת השנה. לפי בנק הפועלים, הרכישות הגדולות הצליחו עד כה, לכל היותר, לבלום מעט את התחזקות השקל, ששב בסוף השבוע לעמוד על כ־3.1 שקלים לדולר. מוכרי המט"ח הגדולים ממשיכים להיות הגופים המוסדיים שמבצעים גידור על רווחי ההון בחו"ל. הקורלציה בין שער החליפין למדדי המניות תכתיב את המגמה בטווח הקרוב, וסביר להניח שבנק ישראל יצמצם באופן ניכר את הרכישות ב־2022.
מדדי ארה"ב מול ישראל
בארה"ב, עליית מדד המחירים לצרכן היתה גבוהה כמעט פי שלושה מזו שבישראל בשנה האחרונה. הסיבה לחלק גדול מהפער נובעת מהייסוף בשער השקל וממחירי הגז הטבעי הנמוכים בארץ. בדומה לארה"ב, גם בישראל השכר הממוצע עלה בשנתיים האחרונות בכ־10% ונוצר מחסור בעובדים, ולכן חלק מתנאי הרקע דומים.
בסעיף הדיור, לדוגמה, בארה"ב עלו המחירים בשנה האחרונה ב־3.8% ואילו בישראל הם עלו בחצי מזה - 1.9%. מחירי ההלבשה עלו בארה"ב בשנה האחרונה ב־5% ובישראל הם בכלל ירדו ב־3.7%. בפועלים מתקשים להסביר את הפערים הגדולים בשני הסעיפים, ואם מסתמכים על המדד בארה"ב אולי נראה עלייה מואצת בהם בחודשים הקרובים. מחירי המזון עלו בארה"ב ב־6.1% ובישראל רק ב־3.2% - אך פער זה ניתן להסבר, לדוגמה, בייסוף ובהתגברות התחרות בין רשתות השיווק.
שוק אגרות החוב מגלם בישראל אינפלציה ממוצעת בשיעור של 2.5% לשנה בחמש השנים הקרובות - שהוא מעט נמוך מהאינפלציה הנגזרת בארה"ב, שעומדת בתקופה זו על 2.8%. השווקים מגלמים בשלב זה את הסיכון לאינפלציה עולמית גבוהה, וזאת תחת ההנחה שהבנקים המרכזיים בעולם ימשיכו שלא לגלות נחישות במאבק באינפלציה.
תעסוקה בעולם
בארה"ב נרשמה גם עלייה חדה במספר המשרות הפנויות. לפי נתוני משרד העבודה, הדרישות השבועיות החדשות לדמי אבטלה ירדו ל־184 אלף - הרמה הנמוכה ביותר מאז 1969 - וגם בסך הדרישות לדמי אבטלה נרשמת ירידה. מנגד, מספר המשרות הפנויות האמיר ל־11 מיליון, שמהווים עלייה חדה יותר מהציפיות, תוך זינוק במספר המשרות הפנויות בענפי המלונאות והשירותים. הפער בין מספר המשרות הפנויות למספר דורשי האבטלה מוסיף לגדול. הביקוש הגדול לעובדים עשוי להאיץ את קצב עליית השכר בארה"ב ולהביא לעלייה נוספת בסביבת האינפלציה.
באירופה - בריטניה, דנמרק ונורבגיה מקשיחות את ההגבלות על הפעילות כתוצאה מעלייה בהדבקות מקורונה, מהלך שצפוי להשפיע כמובן על כלכלת המדינות. ביפן ירד התמ"ג בשיעור שנתי של 3.6% ברבעון השלישי השנה - יותר מהאומדן הראשון של ירידה בשיעור 3%. בסין, ב־12 החודשים האחרונים שהסתיימו בנובמבר, עלו מדדי המחירים לצרכן (ב־2.3%) וליצרן (ב־12.9%). האקדמיה הסינית למדעי החברה, מכון מחקר ממשלתי, פרסמה תחזית צמיחה של 5.3% ל־2022 לאחר צמיחה מוערכת של 8% השנה.
בתחום הנדל"ן נמשכים החששות מפני חדלות פירעון של חברות נוספות, לאחר שבשבוע שעבר הורידה סוכנות הדירוג פיץ' את דירוג האשראי של חברת "אברגרנד" ל"חדלות פירעון מוגבלת" מכיוון שזו לא החזירה את חובותיה על האג"ח הדולריות, בסכום של 82 מיליון דולר.
טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו