ישראל צריכה לשים סוף למשחק הכפול של חמאס, ולהבהיר: רגיעה - או מלחמה בכל החזיתות

קשה להחמיץ את הדאגה במערכת הביטחון בעקבות פיגוע הירי בירושלים שבו נרצח אליהו קיי. פיגועים דומים אמנם בוצעו גם בעבר, אבל החשש כעת הוא מגל טרור חדש שמובל בידי חמאס בעזה.

מחקירה ראשונית של הפיגוע מסתמן שהמחבל, פאדי אבו שחידם, פעל לבדו. הוא אמנם השתייך לחמאס, אולם לא נראה שהיו לו שותפים. החקירה תבקש כעת לברר אם הוא קיבל הנחיות או מימון לביצוע הפיגוע, ומהיכן השיג את הנשק התקני שבו ירה. מדובר בנשק שלא משמש את צה"ל, וככל הנראה הוברח ונמכר בידי עבריינים או גורמי טרור.

אבו שחידם לא עונה לפרופיל של המחבל הממוצע. הוא מבוגר יחסית (42), נשוי ואב לילדים. סביר להניח שבשונה מרוב המחבלים הבודדים שביצעו פיגועים בשנים האחרונות, המניע שלו היה אידיאולוגי ולא אישי. שיטוט בעמוד הפייסבוק שלו מעלה לא מעט רמזים בכיוון, שיחייבו גם בדק בית בשב"כ אם ניתן היה לעלות על עקבותיו קודם שפעל. בשנים האחרונות, הצליח שב"כ (ביחד עם צה"ל) לסכל ולעצור מאות פלשתינים שביקשו לבצע פיגועים, תוך שנשען על שילוב של טכנולוגיה מתקדמת ומודיעין איכותי.

הפיגוע הקטלני בירושלים בוצע אחרי תקופה ממושכת שבה הצליחו כוחות הביטחון לסכל ניסיונות פיגוע רבים בעיר. ירושלים היתה ונותרה היעד העיקרי לפיגועים, בעיקר אזור העיר העתיקה, שיש בו ריכוז גדול יחסית של מטרות - משוטרים ועד לאזרחים יהודים.

מאז מבצע שומר החומות תוגברה הנוכחות המשטרתית באזור העיר העתיקה. הדבר אפשר פגיעה מהירה יחסית במחבל, 32 שניות מרגע שירה. התפקוד היעיל של השוטרים מנע פיגוע גדול בהרבה, אולם גם הוא לא הצליח בפעם הזאת למנוע כליל את הפיגוע; הנגישות הגבוהה של גורמי טרור לאמל"ח, הקלות שבה מתאפשר לתושבי הגדה להיכנס לתחומי הקו הירוק - וכאמור, החיכוך הגבוה בין יהודים לפלשתינים באזור העיר העתיקה - מייצרים אתגר משמעותי לכוחות שפועלים בירושלים.

ההערכה היא שהאתגר הזה צפוי להתעצם בתקופה הקרובה. באופן מיידי, משום שפיגועים מוצלחים גוררים לרוב ניסיונות חיקוי, אבל יש גם סיבות עמוקות יותר. הראשונה שבהן היא המאמץ המוגבר של חמאס לגלגל פיגועים מהרצועה, דרך הגדה, לשטח ישראל. התארגנות כזאת, שהובלה מעזה, נעצרה בחודש שעבר בשומרון לפני שהוציאה פיגועי מטענים וחטיפות. אבל המאמץ הזה נמשך, ומחייב את כוחות הביטחון למאמץ סיכולי שכנגד: בשבוע ממוצע, מבצע צה"ל 120-80 מבצעי מעצרים בגדה, בהתבסס על מודיעין משב"כ.

הסיבה השנייה היא חוסר המשילות בגדה, שמתבטא באנרכיה גוברת בכמה אזורים. הרשות הפלשתינית אמנם פתחה במבצע להחזרת השליטה בצפון השומרון, אולם היא נתקלת באתגר גובר מצידם של גורמים שונים - מארגוני הטרור ועד לכנופיות פליליות שפועלות בשטח. חלק מהגורמים האלה גם מעודדים ביצוע פיגועים, במטרה לקעקע עוד יותר את מעמדה של הרשות.

הסיבה השלישית היא המצב הכלכלי בגדה ובקרב ערביי מזרח ירושלים, שדוחק רבים לזרועות הטרור. הסיבה הרביעית, כתמיד, היא מעמדה של ירושלים ונפיצותה, בוודאי על רקע הקיפאון המדיני הנמשך בין ישראל לרשות הפלשתינית, ומאמציהם של גורמי רבים - ובראשם, שוב, חמאס - לתפוס בעלות על המאבק על העיר.

בשלב הנוכחי לא צפוי תגבור כוחות ביו"ש, אולי למעט שינויים נקודתיים בירושלים. צה"ל פועל בגדה בכוחות קטנים יחסית, וממקד את פעולותיו במבצעים נגד יעדי טרור. אולם אם יתברר בימים הקרובים כי מדובר בגל חדש של פיגועים, יידרש צה"ל לשלוח סד"כ נוסף לשטחים כדי לייצר הרתעה.

במקביל, יידרש צה"ל לחדד את המסרים שהוא מעביר לחמאס בעזה. הארגון משחק עם ישראל משחק כפול: בעזה הוא מבקש לייצר שקט ומקיים עם ישראל מגעים לגיבוש הסדר רגיעה, אבל במקביל הוא מנסה להסלים את המצב בגדה. המצב הזה מתקיים במשך שנים רבות, אבל אסור לישראל להמשיך להשלים איתו; הגיעה העת להציב בפני חמאס את הדילמה - רגיעה או מלחמה, בכל החזיתות.