נסיגה מדאיגה במצב העם היהודי במספר רב של מדדים, הן בזירה הפנים-יהודית, והן בזירת היחסים בין יהודים לבין שאר העולם, מחייבים התייחסות וטיפול - כך עולה מן ההערכה השנתית שמפרסם המכון למדיניות העם היהודי. בין השאר, המכון ממליץ לשנות את חוק השבות, ולהוריד ממנו את הסעיף שמתיר עליית נכדים של יהודים לישראל.
לקראת תחילתה של שנה חדשה, וכמידי שנה, המכון למדיניות העם היהודי מפרסם את הערכתו על מצב העם היהודי השנה, בדגש על חמישה ממדים עיקריים: גיאופוליטיקה, משאבים חומריים, יחסים בין קהילות, זהות והזדהות ודמוגרפיה. על פי הערכת המכון, בכמה ממדים חלה השנה נסיגה מדאיגה, ובאחרים לא ניכר שיפור.
הדו"ח המקיף שמתפרסם בימים אלה הוכן כעבודה משותפת של עמיתי המכון למדיניות העם היהודי בעריכתו של שמואל רוזנר. תמצית מנהלים של הדו"ח הוצגה בפני שרים בממשלה.
בתחום הגיאופוליטי קובע הדוח כי בעיות היסוד של מדינת ישראל החריפו, בדגש על האיום מאיראן. מדיניות חוץ אמריקאית הנוטה להתמקדות בבעיות פנים והקטנת המעורבות הצבאית של ארה״ב בעולם פוגעת בדימוי ההרתעה האמריקאי, וכפועל יוצא מזה עלולה להוביל לשחיקה הדרגתית בעוצמה (ובהרתעה) המיוחסת לישראל על רקע יחסיה המיוחדים עם ארה"ב.
מן הדו״ח עולה כי הקיטוב הפוליטי והמתחים על רקע חברתי, מקשים על הידברות קונסטרוקטיבית בין הפלגים היהודיים השונים; בארה״ב עולה שיעור היהודים המעידים על קשרים רופפים, ולעיתים התנגדות גלויה, לישראל. חוקרי המכון סבורים כי יש לנצל את ההזדמנות של הקמת הממשלה החדשה בישראל, שיש בה גם מרכיבים מהמרכז-שמאל, להתנעה מחדש של השיח בין ישראל הרשמית לבין קבוצות ליברליות בארה״ב, יהודים ושאינם יהודים. יש לחזור ולחזק הקשר עם אגפים אוהדים במפלגה הדמוקרטית תוך שימור האהדה של תומכי המפלגה הרפובליקנית.
מגמה נוספת מטרידה הינה העלייה המשמעותית בשיעור ה"יהודים ללא דת" – אלה המגדירים את השתייכותם כקשר של "מוצא" או של "תרבות". מדובר בקבוצה שקשריה לקהילה המאורגנת, לפרקטיקה יהודית ולישראל נמצאים ברמה נמוכה. בארה״ב קבוצה זו מונה כבר כ-40% מכלל הצעירים היהודים. חוקרי המכון מזהירים שאם מגמה זו תימשך, יגבר הקיטוב ויעלה הקושי לשיתופי פעולה בקהילה היהודית בארה״ב.
המכון קורא להנעת מהלך דחוף של הקהילות היהודיות להתמודדות עם מגמות של הסתייגות בקרב יהודים צעירים מעצם קיומה של מדינת לאום יהודית, שעלו השנה בחריפות בכמה מחקרים. המכון סבור כי התפתחות זו מהווה בעיה אסטרטגית רבת פנים – הן משום הפגיעה בלכידות בין בני העם היהודי והן משום הפגיעה האפשרית בתמיכה האמריקנית בישראל בדור הבא.
לדעת חוקרי המכון, בעידן שבו הפרקטיקה והאמונה הדתית כבר אינן יכולות לשמש כ"דבק זהותי" המתאים לכלל הציבור היהודי, על הקהילות (וממשלת ישראל) מוטלת חובה לעודד מהלכים בהסכמה רחבה לחיזוק מרכיבים של לכידות וזהות יהודית שאינם תלויי דתיות.
מגמת התגברות האנטישמיות החריפה השנה, עובדה המעלה את החשש מפני תהליך ״אירופיזציה״ הדרגתית של תופעות האנטישמיות במרחב האמריקאי, הכולל מגמות של הדרה פוליטית וחברתית. בנושא זה המכון מציע לממשלה להקים מטה פעולה רב תחומי למאבק באנטישמיות. המטה יעקוב אחר ממדי התופעה, יפתח כלים למאבק בה, יקבע מדיניות כוללת ויניע יוזמות פעולה – מול ממשלות זרות, קהילות יהודיות וגורמים רלבנטיים אחרים.
משבר הקורונה, ואי הוודאות המתלווה אליו, וכן קושי של ממשלות לנהל מדיניות עקבית בעידן של קוטביות, פוגע ביכולת של הקהילות היהודיות ושל ישראל להיערך כלכלית לאתגרי העתיד. לדעת חוקרי המכון על העולם היהודי להיערך לעידן שבו הקשר הדיגיטלי מהווה נדבך משמעותי המקרין גם על פעילויות שנהוג היה לערוך פנים אל פנים (כולל פעילויות קהילתיות וכאלה של פרקטיקה דתית).
המכון קורא להמשך פיתוח וחיזוק של אמצעי קשר דיגיטליים המשרתים פעילות יהודית בימי המגפה, ומן הסתם ימשיכו גם לאחריה.
לנוכח התפתחויות חברתיות ודמוגרפיות, המכון ממליץ לשקול מחדש את הקריטריונים של חוק השבות, המאפשרים כיום גם כניסה לישראל של נכדי יהודים בגירים. עמיתי המכון סבורים כי דווקא ממשלה מגוונת אידיאולוגית, שיש בה ביטוי לעמדות וגישות שונות, יכולה לחתור למדיניות הגירה מוסכמת ולא מקטבת, שהיא הרצויה והמתאימה בתהליך כזה.
נשיא המכון למדיניות העם היהודי, הפרופ׳ ידידיה שטרן אומר בהמשך לממצאים כי "היעדר הלכידות – הן בין חלקי החברה בישראל פנימה והן ביחסים שבין מדינת ישראל והיהודים שמחוצה לה – הוא האתגר החשוב ביותר שעל סדר היום של העם היהודי. אנו נמצאים בעידן של קיטוב שבו הסולידריות הישראלית והיהודית מתרופפת. בצד חיזוק המכנה המשותף האזרחי בתוך המדינה, על הממשלה והחברה בישראל לפעול למימוש המחויבות כלפי יהדות התפוצות, העולה מחוק היסוד 'ישראל מדינת הלאום של העם היהודי', לשימור הזיקה בין מדינת ישראל ליהדות התפוצות. המכון למדיניות העם היהודי יקדם מהלכים ממסדיים וחוץ ממסדיים לחיזוק שני הפנים של הלכידות - היהודית והישראלית".
טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו