שירות התעסוקה: הקורונה העמיקה פערים חברתיים

דו"ח התעסוקה ל-2020: בפרוץ המגיפה היה שיעור האבטלה הנמוך בהיסטוריה - 3.4% • בתוך חודשיים זינק הנתון ל-28% • ערבים וחרדים מתקשים לחזור לשוק העבודה

לשכת התעסוקה בכפר סבא, צילום: יהושע יוסף

שיעור דורשי העבודה בישראל בחודשים הראשונים של מגיפת הקורונה זינק ביותר מפי שבעה, בהשוואה לתקופה שקדמה להתפשטות הנגיף. כך מתברר מדו"ח סיכום מגמות התעסוקה ל-2020, שפרסם היום (שני) שירות התעסוקה.

רגע לפני פרוץ המגיפה, בפברואר 2020, עמד שיעורי דורשי העבודה על 3.4% - שפל היסטורי - בעוד באפריל זינק הנתון לכמעט 28%, נתון היסטורי אף הוא. המשמעות היא ש-1.135 מיליון אנשים הפכו דורשי עבודה.

"יותר מכל נתון אחר", נכתב בדו"ח, "העלייה העקבית במספר דורשי העבודה שאינם בחל"ת ונותרו ללא מעסיק, היא הסימן המשמעותי ביותר לעומק המשבר שאליו נקלע שוק העבודה הישראלי, ולאתגרים שילוו אותו בשנים הבאות".

מועדים לאבטלה ממושכת

מנתוני שירות התעסוקה לשנה שעברה עולה כי לא כל עובדי המשק הישראלי היו חשופים במידה שווה להשלכות המשבר, ולמעשה רבים מהם לא נפגעו ממנו כלל. מנגד, ערבים, חרדים ומבוגרים מאותגרי טכנולוגיה נותרו מבוססים בתחתית החבית עד היום.

המשק הישראלי נחלק בשנה החולפת לשלוש קבוצות עיקריות: אלו שלא נפגעו מהמשבר כלל, ובחלק לא מבוטל מהמקרים אף שיפרו את תנאי חייהם ורמתם בשנה זו; אלו שנפגעו והפכו דורשי עבודה, אך מיהרו לחזור ולעבוד בשוך הסגרים; ואלו שיצאו ממעגל העבודה ולא הצליחו לחזור אליו.

לשכת התעסוקה בחיפה (למצולמים אין קשר לידיעה), הרצי שפירא (ארכיון)

בניתוח מאפייניה הדמוגרפיים והסוציו-אקונומיים של הקבוצה השלישית, נמצא שהיא מורכבת בעיקר מדורשי עבודה מהחברה הערבית, מהחברה החרדית ומיישובים מהאשכולות הסוציו-אקונומיים היותר נמוכים (3-1) שהם גם יותר מבוגרים.

בשירות התעסוקה סבורים שדורשי עבודה מאוכלוסיות אלו הם המועדים לשהות באבטלה ממושכת גם בתום תקופת הזכאות, להתקשות יותר לשוב למעגל העבודה ואף להזדקק לקצבאות סוציאליות כהבטחת הכנסה.

מתוצאות ניתוח מאפייניהם, מסיקים הכותבים כי מה שמשותף להם הוא היעדר כלים מתאימים למגמות השינוי שחווה שוק העבודה בשנים האחרונות, אשר רק הלכו והחריפו בשנה החולפת, ועיקרן בתהליכי דיגיטציה.

רמי גראור, מנכ"ל שירות התעסוקה, סבור שגם ללא הקורונה, עובדים משולי החברה הישראלית היו מתקשים במציאת עבודה, בשל התמורות שחלו בשוק עוד לפניה.

"2020 הקצינה את תהליכי השינוי שאפיינו את שוק העבודה, והעמיקה את הפערים בחברה הישראלית", פוסק גראור. "אם קודם למשבר היה ברור ששוק העבודה העתידי יתבע מיומנויות דיגיטליות גבוהות יותר, הרי שמאז המשבר התחוור לנו שהעתיד כבר כאן".

שרת הכלכלה והתעשייה, אורנה ברביבאי, הגדירה את נתוני התעסוקה של 2020 "מדאיגים מאוד, ומחדדים את הצורך במאמצים לשיקום שוק העבודה הישראלי לצד הקורונה".

שרת הכלכלה אורנה ברביבאי, שריה דיאמנט

דמי אבטלה כתמריץ

מצד אחד, מציינים כותבי הדו"ח, הנרשמים בלשכת התעסוקה ששהו בחל"ת בכניסה לסגרים - שבו מהר יותר לעבודה, ובהיקפים גדולים בהרבה מאלו שפוטרו או התפטרו; מצד שני, עבור מרוויחי שכר נמוך "הפכו דמי האבטלה מרשת ביטחון לתמריץ שלילי, ובמידה רבה לחסם בפני חזרה לעבודה".

ככל שהתארך המשבר, נסק מספרם של דורשי העבודה שאינם בחל"ת ונותרו ללא מעסיק, והם הפכו מועדים יותר לאבטלה ממושכת. הם עלולים להתקשות יותר לשוב למעגל העבודה גם בעתיד, ובתום תקופת הזכאות לדמי אבטלה. רבים מהם עלולים להזדקק לקצבאות סוציאליות, כקצבת הבטחת הכנסה.

גם לאחר המשבר, כלומר כיום, לפערים הללו יש משמעויות לא רק באיכות התעסוקה וברמות השכר, אלא גם בהיקף התעסוקה וברמת ההשתתפות בשוק העבודה.

מובטלים בלי קצה-אופק

2020 התאפיינה בדורשי עבודה צעירים רבים, עד גיל 35. בחלקה הגדול של אותה שנה, קבוצה זו היוותה כ-50% מסך דורשי העבודה, אולם בשירות התעסוקה מסבירים את קצב החזרה הנמוך של הצעירים למעגל העבודה, בכך שהם לרוב מרוויחים שכר נמוך ממילא, כך שדמי האבטלה הפכו עבור רבים מהם לתמריץ שלילי.

ההערכה בשירות התעסוקה היא שלקראת תום תקופת הזכאות ובוודאי לאחריה, דורשי העבודה הצעירים ישובו למעגל העבודה בקצב גבוה יותר.

נערים ביריד תעסוקה בפתח תקווה,

קבוצת היהודים הלא-חרדים, הגדולה ביותר בישראל ובעלת שיעור התעסוקה הגבוה ביותר, חוותה את הגידול המשמעותי יותר במספר הנרשמים בלשכות התעסוקה, ביחס לכלל קבוצות האוכלוסייה.

קבוצה זו, שבשני הסגרים חוותה עליות חדות הן במספר הנרשמים והן בשיעורם, היא גם הקבוצה שחזרה לעבודה בשיעור גבוה, ולכן שיעור הנרשמים נמוך בחודשי הביניים שבין הסגרים.

בעוד שיעורי החזרה לעבודה אחרי הסגרים הראשון והשני היו נמוכים יחסית - 28.5% ו-54.2% בהתאמה - בסגר השלישי שיעור החזרה לעבודה היה כמעט מוחלט, ועמד על 93.6%.

מניין דורשי העבודה שבחל"ת הושפע ממדיניות הסגרים וממחזוריותם המשתנה, אלא שמספר דורשי העבודה שנותרו ללא מעסיק בקצה - הוסיף לעלות באופן עקבי כמעט לכל אורך התקופה.

קודם למשבר, עמדה כמות דורשי העבודה שנותרו ללא מעסיק על 159 אלף, ואילו בסוף אפריל 2020 האמיר כבר המספר לכ-242 אלף. בין מאי ויוני הוא ירד קלות. מ-15 ביוני חלה עלייה עקבית במספר דורשי העבודה מקבוצה זו, עד שביום האחרון של 2020 הגיע מספרם ל-317 אלף.

טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו

כדאי להכיר