המעסיקים מחפשים עובדים - שמשוועים לתעסוקה

חרף הכרזתו של שר האוצר ליברמן על תום החל"ת כבר בעוד שלושה ימים, מתברר שרבים ממחוסרי העבודה - בעיקר הצעירים שבהם - עדיין לא מוטרדים ולא ממש החלו לשגר קורות חיים בסיטונות.

אם להיות כנים, עכשיו הוא הזמן הכי טוב לחפש עבודה, גם אם אתם כבר עובדים. תקופת פוסט הקורונה הייחודית היא הזדמנות גדולה, מכיוון שמעסיקים לא מעטים חזרו לשגרה מלאה - פתחו משרות ותקנים אך נתקלו ונתקעו בהיעדר ביקוש. ושימו לב, לא מדובר רק במשרות המלצרות המושמצות או בעבודות כפיים, אלא בעבודות משרדיות, במוקדים, באדמיניסטרציה וברמות שכר לא רעות בכלל.

מעסיקים שעימם שוחחנו בימים האחרונים, מעידים בייאוש-מה שההכרזה על תום החל"ת לא התניעה תעבורת קורות חיים למייל שלהם.

צריך להבין את המספרים: מיולי - כלומר, כבר מחמישי הקרוב - 260,805 דורשי עבודה מתחת לגיל 45 לא יקבלו דמי אבטלה בגין החל"ת. אלה שמעל 45 ימשיכו לקבל אותם במשך שלושה חודשים, ולאחר מכן גם הם ייכנסו למעגל האבטלה. לפי נתוני שירות התעסוקה, 22.4% מהעובדים בני 44 ומטה הם עובדי מכירות ושירותים, 19.3% הם בעלי משרה אקדמית, 14.5% הם הנדסאים, טכנאים, סוכנים ובעלי משלח יד נלווה ו-12.6% הם פקידים כלליים ועובדי משרד.

בענף משאבי האנוש, התעסוקה והכוח אדם מספרים שהרבה יותר צעירים "הרשו לעצמם" לא לחפש עבודה בתקופת הקורונה. חלקם כאלה שהעדיפו לא לעבוד בגלל דמי החל"ת, אחרים הם סטודנטים שהתמקדו בלימודים והיתר הורים לילדים קטנים שהיו צריכים למצוא פתרון לתעסוקה לילדים שלא היו במסגרות.

עונת מלפפונים

שירות התעסוקה פרסם בשבוע שעבר את "דופק שוק העבודה", דו"ח הסוקר את מגמות התעסוקה שאפיינו את החודש החולף. נמצא שבסוף מאי עמד מספרם הכולל של דורשי העבודה, לרבות תובעי אבטלה והבטחת הכנסה, על 522,579. מדובר בירידה של 10% ביחס למספרם בסוף אפריל.

עוד עולה מהנתונים, שקצב החזרה לעבודה מאז היציאה מהסגר השלישי ועד לסוף מאי דומה לזה שנרשם ביציאה מהסגר הראשון, אך הוא מצוי בדעיכה מתמשכת. בעוד בחודש מאי על כל נרשם חדש כדורש עבודה חזרו לעבודה 1.2 דורשי עבודה, באפריל על כל נרשם אחד חזרו לעבודה 1.5 דורשי עבודה. בשני החודשים מדובר בירידה בהשוואה למארס ולפברואר, שבהם היחס עמד על 3.9 ו-2.9, בהתאמה.

גם כעת, לאחר ההכרזה על תום החל"ת, אין מסה של שליחת קורות חיים. "המשק נמצא בפעילות מלאה כבר ארבעה חודשים ועסקים מגייסים עובדים במרץ", מאבחנת עינב בוימפלד, מנהלת התוכן והמחקר באתר אולג'ובס, "אצלנו יש שיא של משרות שמחכות לאיוש מפרוץ המגיפה, אפילו בהשוואה לשנים קודמות. כשעוברים לצד של העובדים אני רואה שהם עדיין יושבים על הגדר. אנחנו לא מזהים עלייה בעקבות ההצהרה של שר האוצר. אמנם יש התעוררות קלה בחודש יוני, שבו יש המספר הכי גבוה של שליחת קורות חיים מאז תחילת השנה, אבל המספרים עדיין נמוכים ולא דומים בכלל לטרום המשבר. כולם מחכים להתנפלות שתגיע עם סיום החל"ת, אבל בעיניי לא בטוח בכלל שהיא תגיע".

יש לך רעיונות מדוע זה ככה?בוימפלד: "כי תוכנית הפסקת דמי החל"ת צריכה עוד לעבור אישור בכנסת. עד שהיא תיכנס לתוקף ייקח עוד קצת זמן. כלומר הכסף עדיין נכנס לבנק ולכן האנשים לא ממהרים. כמו כן, יש גם סייגים כמו אנשים מעל גיל 45 שימשיכו לקבל דמי אבטלה עוד שלושה חודשים. חוץ מזה, מנגנון החל"ת הוא רק אחת הסיבות לכך שאנשים לא חוזרים לעבוד. הסיבה העיקרית היא חוסר הוודאות הכרוני: ממגיפה למלחמה ולאי-יציבות פוליטית. כולם חיכו שתהיה ממשלה והחלטה חד-משמעית. עכשיו כשכבר הגיעה החלטה כזו, אנשים פותחים את עיתוני הבוקר והכותרת הראשית היא 'הקורונה חוזרת'. אין יציבות ואין שגרה והמצב שביר. כל עוד זה ככה, נמשיך לראות עובדים מהוססים".

לפי נתוני אולג'ובס, התחומים עם מספר המשרות הגדול ביותר כרגע הם תוכנה עם 4,850 משרות, מכירות עם 4,492 משרות, ו"כללי וללא ניסיון" עם 4,265 משרות.

בוימפלד מונה סיבות נוספות, שקשורות בעיתוי הקיצי הנוכחי. "עוד מעט כבר אוגוסט. הילדים שוב בבית והמשק נכנס לעונת המלפפונים. אחרי אוגוסט יגיע ספטמבר, שהשנה הוא כולו חגים. אז אנשים מביטים קדימה ורואים את זה ואומרים 'אני לא אתחיל לטרוח ביולי'. פרט לכך, ייתכן שחלק מהאנשים מצאו דרך להתפרנס למרות החל"ת. כלומר, אנשים מושכים את השרידות עד שהדברים יתבהרו. הם מחכים לבדוק שזה יעבור ושהמשק לא קורס. הם לא 'ברבאק'. אני חושבת שיש פה את העניין הכלכלי של המודל של החל"ת אבל גם עניין רגשי ופסיכולוגי. חוסר ודאות הוא עניין משפיע. אנשים ישבו בבית שנה וחצי והם צריכים לגייס כוחות".

"שקלו הסבה מקצועית"

"לצערי", אומרת מיכל דן-הראל מנכ"לית מנפאואר ישראל, "בשל החלטתם השגויה של החל"תניקים למצות עד תום את תקופת החל"ת, הם ייתקלו בצוואר בקבוק של תחרות אדירה על כל משרה". למרות זאת דן-הראל אופטימית מבוימפלד. "אני בהחלט סבורה שבעתיד הקרוב נראה התעוררות משמעותית של מחפשי עבודה. ברגע שאנשים יבינו את הסיטואציה החדשה, נראה שינוי. קבוצות שלמות של אנשים שישבו בבית מבחירה יתחילו לחפש עבודה, אבל עד שנראה את ההשפעה על הביקושים זה ייקח זמן. לא בטוח שהם ימהרו להתפשר על כל הזדמנות. זו לא הסיטואציה של מובטלים רגילים שלא עובדים חצי שנה ואז רמת המוכנות שלהם להתפשר ולהיכנס לשוק העבודה היא גבוהה".

יוליה איתן, ראש מינהל תעסוקת אוכלוסיות במשרד העבודה והרווחה, מזכירה שתהליך חיפוש העבודה עצמו לוקח זמן - עם כל הכבוד להיצע. "יש אנשים שיתקשו למצוא עבודה כי לא תמיד יש התאמה בין הכישורים והרצונות לבין ההזדמנויות התעסוקתיות. הממשלה צריכה לסייע לאלה שרוצים לעבוד, אבל לא מצליחים להיכנס לשוק העבודה".

לדבריה, יש מחלות כרוניות בשוק העבודה הישראלי, שצצות ביתר שאת עכשיו אחרי שנטמעו ב"מחלה" הראשית של השנה האחרונה - הקורונה. "יש בעיות בשוק שלא נעלמו, כמו אוכלוסיות מודרות והקושי להשתלב כשאתה תושב פריפריה. צריך לתת לזה מענה בצורה של תוכניות תעסוקה משמעותיות ובאמצעות פעילות כלכלית שתיצור משרות נוספות וסיוע בקליטה של עובדים".

למובטלים מציעה איתן "לשקול פשרות מקצועיות והסבה מקצועית, אם זה נדרש. צריך אורך רוח, לא להתייאש וגם להיות במקום של יזמות. חשוב להיות פרו-אקטיבי ולא לוותר. לפעמים התהליכים הללו מתסכלים ולא פשוטים. מי שיתבצר יהיה לו קשה להבקיע בהמשך את שערי שוק העבודה. מי שעדכן את סל הכישורים שלו בקורונה, יהיה לו יותר קל אבל אף פעם לא מאוחר".

דן-הראל מציינת בהקשר זה של להיות זיקית - כלומר להתאים את עצמך לשוק המשתנה - את מגמת הדיגיטליזציה של הדברים, כפי שהיא מכנה זאת. "מי שיצא מתחום שלא היתה בו עבודה מרחוק ושימוש באמצעים דיגיטליים, יכול למצוא את עצמו חוזר לתחום אחר לגמרי. ההמלצה היא לעשות מאמץ ולהתעדכן היכן נמצא התחום שאתה מנסה להתקבל אליו, ואז ללמוד ולהתעדכן".

"מצמצמים כיסאות"

בגזרת המעסיקים העדויות דומות. "התחילו טפטופים של קורות חיים אבל לא נהירה", מתארת מנכ"לית קבוצת ההסעדה BBB, אהובה תורג'מן. "זה גורם לבעיה במסעדות. בגלל שאין כוח עבודה, אנחנו נאלצים הרבה פעמים לצמצם את מקומות ההושבה כדי לתת שירות ראוי לכולם".

הקבוצה, המנהלת בשיטת הזכיינות את הרשתות BBB, מוזס, מוזס שופ ובורגרים, מחפשת מנהלי משמרת, מלצרים, מארחים ועוד. למטה הקבוצה בנתניה דרושים מוקדניות ומוקדנים למוקד הטלפוני.

גם לנא זהר, סמנכ"לית שיווק ופיתוח עסקי בחברת טחינה אל-ארז, מאשרת ש"נכון לכרגע אין פניות של דורשי עבודה. התחושה היא שהחלטת הממשלה החדשה עדיין לא חלחלה בציבור".

משה לוי, מנכ"ל והבעלים של רשת "פיתה בשר", מתוסכל למדי וטוען שהחל"ת הרדים את כולם: "זה היה ארוך מדי ויצר קושי רב בגיוס עובדים לענף שלנו. אנחנו מקווים שהחלטת שר האוצר תשנה מיידית את המצב בשוק העבודה. יש אלפי משרות פנויות למגוון תפקידים בענף המזון וזה כולל גם אותנו", מדגיש לוי.