שבועיים לאחר סיום מבצע "שומר החומות", בכירים בישראל מעריכים כי יתאפשר להגיע בתוך שבועות או חודשים לפתרון סוגיית השבויים והנעדרים.
האופטימיות הזהירה בישראל מגיעה לאחר שינוי המדיניות הישראלית בתום מבצע "שומר החומות", שבמסגרתו היא מתנה את המשך הליך ההסדרה בפתרון של סוגיית השבויים והנעדרים, ואף נוקטת מדיניות הומניטרית "בסיסית" בלבד עד להשבת הבנים הביתה. במסגרת המדיניות הזו, ישראל מאפשרת להכניס לרצועת עזה דרך כרם שלום רק ציוד רפואי, מזון, תרופות ודלק לסקטור הפרטי, ודרך מעבר ארז מתאפשר מעבר של חולים לטיפולים מצילי חיים בלבד.
כל הכנסת ציוד נוסף אינה מתאפשרת, ובשלב זה ישראל מונעת באופן גורף גם יצוא של סחורות מרצועת עזה. סוגיית היצוא מטרידה מאוד את תושבי הרצועה, וכן גם לא מעט חברות ישראליות, לרבות רשתות אופנה, הממתינות בכיליון עיניים לסחורה מעזה.
ישראל מאפשרת לעצמה לנהוג כך לאור העובדה שמומחי מתאם פעולות הממשלה בשטחים קובעים באופן חד-משמעי כי אין משבר הומניטרי ברצועה לאחר מבצע "שומר החומות", אם כי אין זה סוד שהמצב ההומניטרי ברצועה בכי רע ללא קשר לאירוע מלחמתי זה או אחר.
במהלך המבצע, התמקד צה"ל בתקיפות ממוקדות של נכסים צבאיים של ארגוני הטרור ברצועה, והיקף התשתיות האזרחיות שנפגעו שואף לאפס. על פי ההערכות, למרות עוצמת התקיפות בעזה, הנזק שנגרם ברצועה הוא רק עשירית מהנזק שנגרם במקום במהלך מבצע "צוק איתן" בשנת 2014.
תהליך ההסדרה פסק
במערכת הביטחון מעריכים כי מלבד הפגיעה בתשתיות הצבאיות, הסוגיה המטרידה ביותר את ראשי חמאס כעת היא העובדה שתהליך ההסדרה בין ישראל לחמאס פסק.
כזכור, גם לפני "שומר החומות" התנתה ישראל את ההתקדמות בתהליך ההסדרה בפתרון של סוגיית השבויים והנעדרים, השבת גופותיהם של סמ"ר אורון שאול ז"ל וסגן הדר גולדין ז"ל והחזרתם ארצה של שני האזרחים הישראלים המוחזקים ברצועה.
בישראל ידעו טרם המבצע כי לשם השבתם יידרש שחרור אסירים, ולפני כמה שבועות אף דווח כי חלה התקרבות במשא ומתן בין הצדדים בנושא. האופטימיות הזהירה בישראל כעת נובעת משינוי המדיניות ההומניטרית בעקבות המבצע ומהעובדה כי חמאס מעוניין להציג הישגים לאוכלוסייה האזרחית.
טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו