ביום שישי האחרון קיבלנו הוכחה נוספת לכך ש"ידיעות אחרונות" מתנהל בבריונות עיתונאית, ומהווה איום לכאורה על שלטון החוק.
רוצים לקבל עוד עדכונים? הצטרפו לישראל היום בפייסבוק
במשך שבועות חגגו שם על דוח מבקר המדינה שעסק בהוצאות במעונות ראש הממשלה. בעיתון שבו הכל מותר ושהמטרה מקדשת את האמצעים, ניפחו את הדוח, ניסו לרמוז שראש הממשלה בנימין נתניהו חשוד בפלילים, והטילו על היועץ המשפטי לממשלה את האחריות לקבל החלטה. "עכשיו הכל בידיים של וינשטיין" כתבו שם בכותרת ענק, משל הוא רק מחכה למוצא־פיהם.
הכתבה הכי נקראת היום באתר: הזמר שעדן כה אהבה, ליווה אותה בדרכה האחרונה
והנה, ביום חמישי האחרון, אותו וינשטיין החליט. הוא החליט שהשמיים לא נפלו, שבחומר שנאסף מדו"ח המבקר וממה שאין בו - אין ראיות המעלות חשד למעורבותו של ראש הממשלה במעשים פליליים, שיש אמנם מה לבדוק על אף שחומרת המעשים אינה גבוהה, ועל מנת להיזהר מכך שהבדיקה תשמש כלי ניגוח במערכת הפוליטית בתקופה רגישה - יש לדחותה לאחר הבחירות.

כותרת הטור של יואב יצחק
לא חלפו 24 שעות והעיתון, שכל־כך סמך את ידו על שלטון החוק, הפך את עורו והחל לנעוץ בו את שיניו הארסיות. "המריחה הגדולה" כונתה החלטתו של וינשטיין, ובמה שנראה לכאורה כפעולת הפחדה, נטען שם שהבדיקה תהפוך למריחה, שעדים ילקו במחלת השכחה, שמסמכים ייעלמו ושעדים יפחדו, ומה לא.
ובדיווח על החלטת היועמ"ש, בעמוד הראשון באותו גיליון יום שישי, הקפידו ב"ידיעות אחרונות" לכתוב הרבה בכותרת ובכותרות־המישנה. רק דבר אחד לא כתבו שם בצורה בולטת: שבהודעת היועמ"ש נאמר בפירוש כי בחומר שנאסף אין חשד למעורבות רה"מ.
התרגלנו כבר לכך ש"ידיעות" הפך למקלט המושחתים והמורשעים של נוני מוזס. זוכרים כיצד נהג כלפי אולמרט? כלפי רמון? כלפי יקירי־נפשו האחרים? הצביעות בתפארתה. זו השיטה, ולכן זה לא מקרי שהעיתון שחובט שוב ושוב בפוליטיקאים שאינם לרוחו, שנוקט את שיטת "המקל והגזר", אינו מטיח שום מילת ביקורת על הצמד לבני ובוז'י.
העיתון מנהל בשבועות האחרונים קמפיין נבזי ושקרי באמצעות אתר הבית שלו ynet, שמטרתו להראות בדרכי עורמה כמה רע לחיות כאן במדינה, ומאשים רק את נתניהו בכל דבר.
זה די ברור מדוע העיתון, שמתייחס לחלק מהפוליטיקאים כבובות מריונטה, מגמד את האיום האיראני ואת ההסכם הרע שעלולה וושינגטון לחתום עם טהרן, ואינו תוקף את הבטחתו של הרצוג לנסוע לרמאללה ולנהל משא ומתן עם הפלשתינים - למרות שאפילו בת־זוגו לרוטציה המיועדת, ציפי לבני, שניהלה את המשא ומתן עימם, נכשלה והאשימה בכישלון את הפלשתינים ואת העומד בראשם.
לא, זה לא מפתיע. יפה כתב העיתונאי יואב יצחק באתרו News1 על הבחירות ההזויות הללו, כי מי שמתמודד על ראשות המדינה זו לא ציפי, זה לא בוז'י ולא יאיר - אלא נוני מוזס. נכונה הכותרת שנתן למאמרו: "מי יהיה ראש המדינה: ביבי או נוני". האיש שהיתה לו פעם מדינה עושה הכל כדי שהיא תחזור לידיו, ושהוא שוב יחזור לשלוט בה. ושוב, ימשוך בכל החוטים, שוב ירקיד את כולם כמריונטות. העיקר שביבי לא יהיה.
טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו